ש”ס הוציאה יותר מחצי מיליון שקל במטא, יהדות התורה לא פרסמה שם בכלל וניצחה בקלפי
הפעילות של המפלגות החרדיות ברשתות לא שיקפה כלל את התוצאה בקלפי. ש"ס השקיעה במטא יותר מחצי מיליון שקל, ויהדות התורה, שלא פרסמה שם כלל והפנתה 85% מהתקציב לפרינט, סיימה עם יותר קולות ומנדט נוסף
גוף הכתבה
ב־4 בנובמבר אישרה מליאת ועדת הבחירות המרכזית את תוצאות הבחירות לכנסת ה־26. יהדות התורה קיבלה 7 מנדטים ו־312,632 קולות, וש”ס 6 מנדטים ו־299,533 קולות. מי שהיה מנסה לנחש את התוצאה לפי מה שראה בפייסבוק ובאינסטגרם בחודשים שלפני הבחירות היה מגיע למסקנה הפוכה. ש”ס השאירה במטא טביעת אצבע ברורה, ויהדות התורה לא נראתה שם כלל.
לפי ניתוח של מדיאק לקובץ ספריית המודעות של מטא לישראל, ל־90 הימים שהסתיימו ב־25 באוקטובר, ש”ס מופיעה עם הוצאה של 535,186 שקל. יהדות התורה נעדרת מהדוח לחלוטין. מקור נוסף, שעובד בשיטה שונה, מראה תמונה דומה: בארכיון ויפימה, שמכסה שנה שלמה עד ההצבעה, מופיע העמוד “תנועת ש”ס” עם כ־586 אלף שקל ו־434 מודעות, ויהדות התורה לא אותרה שם ברשימת 200 המפרסמים המובילים.

בתמונה הכללית מדובר בסכום בינוני. לפי אותו ניתוח, כלל הפרסום בקטגוריית “נושאים חברתיים, בחירות ופוליטיקה” בישראל בתקופה הזאת הגיע ל־25,722,632 שקל, ומתוכו שויכו בוודאות ל־19 רשימות מתמודדות 12,834,196 שקל. הליכוד מוביל עם 3,433,786 שקל. מדיאק עצמו מדגיש שאין לקשור בין היקף ההוצאה בדיגיטל לבין התוצאה בקלפי.
ש”ס תכננה מראש גם זירה דיגיטלית. ב־16 ביולי דווח ב”אמס” שישראל בכר ינהל את קמפיין הבחירות של המפלגה, וב־30 באוגוסט פורט הצוות: בכר באסטרטגיה, הדובר אשר מדינה בגיבוש המסרים, יהודה רובינשטיין בדיגיטל ויוני אוחנה בהעברת המסרים לדוברים ולחברי הכנסת. לצד הרשתות הריצה המפלגה קמפיין חוצות בבני ברק, בירושלים, בבית שמש ובאלעד, תחת הסיסמה “אל תתנו להם לנצח. זה בנפשנו!”, כפי שדווח בערוץ 14 ב־11 באוקטובר.

ביהדות התורה הלכו בדרך אחרת, ובמכוון. גרשון רוזנפלד, מנכ”ל משרד הפרסום והאסטרטגיה “קפאין” ומנהל קמפיין יהדות התורה, מאשר שהמפלגה לא פרסמה במטא כלל. “לא פרסמנו במטא מתוך הבנה שהציבור החרדי שנמצא במטא נמצא גם בווטסאפ”, הוא אומר. “היינו חזקים מאוד בווטסאפ ובהפצות מיילים”. את עיקר התקציב הפנה הקמפיין לשטח: לדברי רוזנפלד, החלוקה הייתה בסדר גודל של 85% לפרינט ו־15% לדיגיטל. הפרינט, הוא מזכיר, כולל גם שמשוניות, מדבקות וניילונים למרפסות, “אירוע מאוד יקר”.

רוזנפלד רואה את ההבדל בין המפלגות בעיקר במסר. “יהדות התורה דיברה בצורה מאוד ממוקדת לקהל היעד החרדי ושמה את ערך התורה כערך עליון”, הוא אומר. “ש”ס פנתה עם שני מסרים שונים לשני קהלים שונים. בעידן הדיגיטל אתה לא יכול להסתיר מהקהל החרדי את מה שאתה מפרסם לקהל המסורתי. הסיפור של ש”ס ברשת דיבר בעיקר למסורתיים, והרחיק את החרדים, שראו בבחירות האלו בראש ובראשונה מלחמה על חוק הגיוס”.
גם ברשימות הקטנות לא היה קשר ישיר בין הרשת לקלפי. “הציבור החרדי” בראשות מוטי ליטנר, שהחליטה לרוץ לראשונה לכנסת ברגע האחרון, רצה במטא דרך עמוד בשם “הציבור החרדי”, והוצאה של 218,023 שקל לפי מדיאק. היא קיבלה 10,604 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. “צבע שחור – מגן עולם התורה” קיבלה 11,271 קולות ו”הקהל” בראשות הרב שלמה אלבוים 580 קולות, ושתיהן לא אותרו בנתוני מטא שבידינו.
לא מספיק להגיע לקהל, צריך לדעת מה להגיד לו
היועץ האסטרטגי אברימי קרויזר סבור שהפער לא נובע מהיקף ההוצאה ברשתות, אלא מאופן השימוש בערוצים. במערכות קודמות, הוא מסביר, הכלי המשפיע היה הסרטון, שהחליף את תשדירי הבחירות של פעם: המפלגות הוציאו סרטון בכל מוצאי שבת, והוא יצר את השיח בימים שאחריו. “בתקופה האחרונה ההשפעה ברשתות נובעת בעיקר מהמסרים ומהיכולת ליצור שיח סביבם”, הוא אומר. “מי שהדהד נכון אמירות של פרשן או עיתונאי, שאמר כמה משפטי מחץ באחד האולפנים ותמך באחד המסרים של אותה מפלגה, הצליח לייצר שיח והשפעה לכיוון שלו”. כדוגמה הוא מביא את הקמפיין להצלת גוש הימין.
סרטוני ש”ס, לדבריו, היו מוצלחים ברמה המקצועית ובהפקה, אבל לא שכנעו מול הבעיה במוצר. הוא מוסיף שרוב המסרים במערכה כולה לא היו חיוביים אלא שליליים, בסגנון של מי יהיה יותר גרוע. “כישלונה של ש”ס הוא ההוכחה הטובה ביותר שלא מספיק להגיע לקהל היעד. צריך לדעת מה ואיך לומר לו, ואם יש בעיה במוצר, לא תעזור עטיפה יפה. בפרט כשקהל היעד נחשף ברשתות לכל המידע של האחרים, כולל הארכיון”.

גם קרויזר מצביע על הדרך שבה יהדות התורה הגיעה לקהל שלה בלי להישען על טוויטר או טיקטוק: תיעוד הווידאו מכינוס בבית הרב לנדו ואמירות ברורות של הרב שנכתבו מראש. ההפצה בקבוצות הווטסאפ ובתפוצות המייל הגיעה, לדבריו, ל־80% מקהל היעד. “סרטון אותנטי של מרן הרב לנדו שעונה בקולו על שאלות, ומופץ בתתי־הרשתות הרלוונטיות לקהל היעד, דומה לשידור לייב של ביבי מהרכב בפייסבוק”, הוא אומר. “אבל מה שמשפיע זה המסר”.
את ההנחה שהרשתות מגיעות רק לקהלים מסוימים הוא דוחה. לדבריו, רובו הגדול של הציבור החרדי נחשף לכל המסרים, בלי קשר לערוץ שבו הם מגיעים: מודעה, מייל או סטטוס בווטסאפ. גם קטגוריית הצעירים, הוא מזכיר, כוללת בחורי ישיבות שקדנים שמאזינים למהדורת חצות עד שהם נרדמים. “בעידן שבו ‘הפטריוטים’ משודר בקווי ניוז קוליים, מה שמשפיע הוא היכולת למסגר את המסר העיקרי וליצור שיח סביבו”.
ויש גם הסבר פשוט יותר לחלק מהפער בנתונים. “הוצאה על יחסי ציבור ועל הפצת ידיעות וחומרים בקבוצות ווטסאפ לא מתורגמת לנתונים במטא”, מזכיר קרויזר.


