חיים פרידלנדר / בקהילה
הבחירות המתקרבות לראשות עיריית ירושלים, העלו חשש בקרב בכירי המפלגות החרדיות מפני מערכת בחירות שיתנהלו בצל שיח של שנאה והסתה נגד הציבור החרדי. אולם גם הם לא חשבו כי הקמפיין שייצא נגד המגזר, יגיע דווקא מהבית היהודי בירושלים.
במרכז המודעה, שפרסמה המפלגה הדתית לאומית, נראו שלושת המועמדים לראשות העיר, עופר ברקוביץ, משה ליאון וזאב אלקין, כשלראשם חבוש כובע חרדי ופאות מסולסלות ארוכות משתלשלות מצדעיהם. תחת התמונה, שעברה עיצוב בניחוח אנטישמי, נכתב: “בזמן שהם חרדים לגורלם, רק בית יהודי חזק יבלום את השפעת החרדים”.
בסיעה המקומית הסבירו ל’ידיעות אחרונות’ כי “זה אינטרס עליון של תושבי ירושלים והציונות הדתית שירושלים לא תהפוך לבני ברק. אין לנו דבר וחצי דבר נגד החרדים אך מציאות החיים מוכיחה שהפיכת ירושלים ליותר ויותר חרדית מרחיקה ממנה את הציבור הציוני והחילוני”.
פרסום המודעה עורר סערה, וכלל המועמדים לראשות העיר גינו אותה בחריפות. גם בכירי מפלגת הבית היהודי הארצית בחרו להתנער מהקמפיין. “אנו מגנים את הקמפיין שנעשה על ידי הסניף המקומי”, אמר יו”ר הסיעה נפתלי בנט. “הקמפיין לא נעשה על דעת ההנהגה הארצית של המפלגה, ולא מייצג את עמדתה כלפי הציבור החרדי. לא זו דרכנו. אנו מאמינים בחיבור והידברות בין החלקים השונים בחברה הישראלית, ולא בהגדלת הקיטוב”. לדבריו הצטרפו חברי כנסת נוספים מהמפלגה ואף מזכ”ל המפלגה ניר אורבך, שטען כי הם שוקלים לעצור את המימון לסניף המקומי.
על אף ההתנערות המפלגתית והסברים שניסתה לטעון יו”ר הבית היהודי בעיר הבירה חגית משה, במטה המפלגה הפיצו מודעה נוספת שביקשה להגחיך את ההתנגדות למודעה הראשונה ושבה נראו השלושה, אך הפעם ללא הכובע והפאות החסידיות על ראשיהם, וכשבראש המודעה מתנוססת השאלה: “עם התמונה הזו, סבבה?”. המשך הקמפיין היה צעד אחד יותר מדי עבור בנט, שמסר כי “הוריתי לעצור באופן מיידי את הקמפיין בעיר עד לבירור הנושא”.
בוקר טוב לחגית משה, יו”ר הבית היהודי בירושלים, איך קרה שעלה כזה קמפיין?
“אחרי כל מה שהתבטאתי ביומיים האחרונים, בקולי ובצורה הכי ברורה, עדיין לא ברור שאנחנו לא נגד חרדים?! המטרה היא לא החרדים וגם לא לקחת להם קולות. אני עשיתי הרבה עבור החרדים במועצת העיר, ודווקא החרדים מלבים את האש. הם כנראה רוצים להתעורר אחרי הבחירות עם קואליציה של ‘התעוררות’ ו’ירושלמים’ של רחל עזריה, רק אז הם יבינו מי חבר שלהם באמת”.
את באמת לא מבינה למה החרדים נפגעו?
“אולי מבחינה אסטרטגית זה עשה רע, אבל זה עשה את הרעש. הקמפיין לא כלפי החרדים. קח את הכתבות של השנתיים וחצי האחרונות – לא התבטאתי מעולם נגד חרדים. יש לי במשפחה חרדים. אבל לבוא ולהפוך את הבית היהודי נגד חרדים? ועופר ברקוביץ עוד מגיב שהוא ייקח נציג חרדי. מה הוא יעשה איתו?”.
אבל כשרשום ‘רק בית יהודי חזק יבלום את השפעת החרדים’, הכוונה שצריך לעצור אותם. מה לא מובן?
“לעצור את החרדים, הכוונה להגיד לחבר’ה הלא חרדים שיש 31 חברי מועצה, והחרדים בכל מקרה יהיו בפנים. עכשיו אתם תחליטו למי אתם מצביעים: לעופר ברקוביץ או לרחל עזריה מהרפורמים והקרן החדשה. אני לא עוצרת את החרדים, אני צריכה לחזק את המחנה שלי שכרגע נמצא אצל עופר, עזריה ואפילו יוסי חביליו”.
למרות ההתנצלויות המשכתם עם הקמפיין, אומנם בלי הפאות המסולסלות, אבל עם אותו מסר…
“אני חושבת שהשאלה היא סתם לסחוט את הלימון לכיוון שאני לא יודעת לאיפה ללכת עם זה. ‘הבית הלאומי’ ו’האיחוד הלאומי’ לא נגד החרדים, וחובת ההוכחה עלינו. הציבור שלנו הוא לא אנטי חרדי, זה לא מה שאני רוצה. מי שהתחיל את ההפחדה נגד חרדים בקמפיין, זה לא הבית היהודי. אני לא מפלגת כל אזרחיה, אני מפלגה שמייצגת את הציבור הדתי לאומי, אני לא מתיימרת לייצג את מה שאני לא”.
אז היא נגד החרדים, או בעד? מי שהבין שיצביע.
אבל לא ‘הבית היהודי’…
