גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
WebDuck
בניית אתרים
נטולת פייסבוק, פרסומאית אחת כותבת מדוע החליטה להתנתק מהרשת החברתית המובילה בעולם
facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מאת: בת שבע כהן

“ד”ש ל…” היא מפטירה לעברי.

“איך את יודעת שאני עובדת שם?”, לרגע תהיתי, ואז נזכרתי שמקום העבודה מופיע כ’ציבורי’ בפרופיל הפייסבוק שלי. היא מתעניינת למה עזבתי במקום הקודם ומתי סיימתי את התואר ומתי הספקתי בכלל ללדת, כל זאת מאישה שאפילו לא ברשימת החברים הוירטואלית שלי.

היה לי ברור שאני מודעת ומסכימה לתנאי השימוש של הפרופיל הדיגיטלי שלי, על כל תכולתו. היום אני מבינה שידעתי הכל, אבל לא הייתי מודעת לכלום.

לא הייתי מודעת לכמות המידע המטורפת שכל מראיין פוטנציאלי מצא עלי בלי להתאמץ.

לא הייתי מודעת לכמות הזמן שהשקעתי בעיון סקירת סדר היום של כל 127 חבריי הוירטואלים.

לא הייתי מודעת לבעלי שחיכה בסבלנות שאסיים לגלול את המסך מדי ערב ואתפנה אליו.

לא הייתי מודעת לכמות האנרגיה שדרשה ממני כל יציאה פשוטה בערב- לבחור את השמלה שעוד לא ראו, להתאפר כדי שיצא סלפי טוב ולהצטלם בלי הפסקה כדי שבסוף הערב תהיה לי תמונה אחת לשתף בה את כל מי שיושב וגולל את המסך, כמוני. ועוד לא הזכרתי את אובססיית הלייקים והתגובות.

וזה לא הכל.

המציצנות המחרידה שדוחפת לחרוש על כל פרופיל, הקנאה שמוזנת בקפידה (ההוא טס לחו”ל, ההיא רוקנה את הקניון ואלו העלו תמונות הורסות של הדירה החדשה), הצימאון ליחס על כל הגיג או תמונה שאני מעלה…

מכרתי את נשמתי לשטן, ובחינם.

לקח לי קצת זמן להתבשל עם זה, אבל בסוף לקחתי את תנאי השימוש ובדקתי עלות תועלת.

בטח, טוב להיות מעודכנים (חלק מדרישות התפקיד,אלא מה). כיף למצוא מבצעים \ לזכות בהגרלות שיתופים, לקבל קצת נעים לאגו ועוד אי אלו ממנעמי השטן.

אבל יותר כיף לחיות.

יותר כיף ליהנות מחיי כפי שהם, ולא במדד הלייקים.

יותר כיף לשבת עם המשפחה, בלי לחשוב את מי לתייג.

יותר מעשיר להסתכל על העולם, על אנשים ועל הפרצופים האמיתיים שלהם, ולא את מה שהם בוחרים לשתף.

לא רוצה להיות שותפה לכל אחד בכל מקום.

רוצה להיות שותפה בכאן ועכשיו שלי.

קראתי את תנאי השימוש, ואני לא מאשרת. אל תשלחו לי עדכונים והתראות במייל, אני מדי עסוקה בלחיות.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

2 תגובות

  1. יפה כתבה ויפה חשבה. ומכך אפשר ללמוד שהיא גם פירסומאית טובה

  2. מרגש!! הלאווי שמגמת החזרה לחיים נורמלים רק תגדל…
    ואין לי אלא לצטט את הבדיחה העצובה כדלהלן:

    “בגלל שאין לי פייסבוק אני מנסה להכיר חברים מבחוץ ומשתמש באותה שיטה. אני הולך ברחוב ומסביר לאנשים מה אכלתי, מה אני מרגיש, מה עשיתי אתמול, מה עכשיו ומה מחר. אני נותן להם תמונות של אישתי, של חמותי, של הילדים,של הכלב, איך אני שוטף כלים ואיך אני שוטף את הרכב. אני מקשיב לשיחות של אחרים ואומר “אהבתי” וזה עובד. כרגע יש לי 5 עוקבים.
    2 שוטרים, פסיכיאטר, פסיכולוג ופארמדיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן