המכתב מהבנק לא יגיע? הרשות החרדית נגד המעבר לדיוור דיגיטלי
טיוטה של בנק ישראל תאפשר לבנקים לשלוח הודעות באפליקציה ובמייל במקום במכתב, גם בלי שהלקוח ביקש. הרשות החרדית מזהירה מפגיעה במי שאינו מחובר לרשת, והמפקח על הבנקים הודיע שהמהלך לא ייכנס לתוקף לפני דיון בכנסת
גוף הכתבה
הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה פרסמה השבוע חוות דעת שמזהירה מפני שינוי שבנק ישראל מקדם במשלוח ההודעות מהבנקים. לדבריה, המהלך עלול לפגוע בלקוחות חרדים רבים שאינם מחוברים לרשת, והיא מבקשת שהמעבר לדיוור דיגיטלי ייעשה רק בהסכמה פעילה של הלקוח. ח”כ יוסף טייב מש”ס דורש מנגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, ומהמפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, לעצור את הקידום ולבחון מחדש את הפגיעה הצפויה בציבור החרדי.
הרקע הוא טיוטה שפרסם בנק ישראל בתחילת החודש. היא מאפשרת לבנקים לשנות את ברירת המחדל: במקום מכתב בתיבת הדואר, הודעות על חשבון, עמלות, ריבית וחריגות יוכלו להגיע לאפליקציה, לאתר הבנק או למייל, גם בלי שהלקוח ביקש את המעבר. הלקוח יוכל בכל שלב לבקש לחזור לדואר רגיל, והבנקים לא חייבים לעבור לשיטה החדשה. בינתיים הטיוטה לא בתוקף, ואיש לא מפסיק לקבל מכתבים מהבנק.
מה בעצם משתנה?
היום הכלל ברור. הבנק רשאי להעביר לקוח להודעות דיגיטליות רק אם הלקוח ביקש זאת במפורש. מי שלא ביקש ממשיך לקבל את ההודעות בדואר. לפי הטיוטה, הבנק יוכל להעביר בעצמו קבוצות של לקוחות לדיוור דיגיטלי, ולהפסיק לשלוח להם את אותן ההודעות במכתב.
זה לא אמור לקרות בשקט. לפני המעבר הבנק יצטרך לבדוק את מאפייני הלקוחות, לוודא שפרטי ההתקשרות מעודכנים, להודיע ללקוח על השינוי ולהסביר לו שאפשר לחזור לדואר מודפס. ההודעה תישלח בכל הדרכים שבהן הלקוח מקבל היום הודעות מהבנק, כלומר גם במכתב אם זה מה שהוא מקבל. חלק מההודעות החשובות, למשל על שינוי ריבית במשכנתא, יישלחו גם בערוץ שאפשר לשמור ולהדפיס וגם בערוץ מיידי כמו מסרון.
בבנק ישראל מסבירים את הצעד בנתון אחד מרכזי: כ־92% מהפעולות במערכת הבנקאית כבר נעשות בערוצים דיגיטליים. לדבריהם הדיוור הדיגיטלי מביא את המידע ללקוח מהר יותר, קרוב למועד שבו קורה משהו בחשבון, ומאפשר לשמור ולהדפיס מסמכים בקלות. חחיאשוילי אמר שהמעבר הוא מענה לצורך שעולה מהשטח, ושהפיקוח יעקוב אחרי היישום, ישמור על אפשרות הבחירה ויבטיח שהשירות יישאר נגיש לכלל הציבור.

מי לא יועבר לדיגיטל?
הטיוטה מגדירה קבוצות שהבנק לא יוכל להעביר מיוזמתו: לקוחות בני 70 ומעלה במועד השינוי, ולקוחות שלא נכנסו לאתר הבנק או לאפליקציה בשנה שלפני השינוי. מי שכבר מקבל הודעות דיגיטליות יוכל להמשיך לקבל אותן גם אחרי גיל 70. וכל לקוח, בכל שלב, יוכל לבקש לחזור לדואר מודפס.
יש גם מנגנון ביקורת. אם הבנק העביר לקוח לדיגיטל ואין סימן שהוא מתעדכן בהודעות במשך חצי שנה, תישלח לו תזכורת גם במסרון וגם בדואר, עם אזהרה שאם לא יתעדכן גם במשך עוד חצי שנה יוחזר לדואר רגיל. אם גם אחרי כן הוא לא נכנס להודעות, הבנק יחזיר אותו לדיוור מודפס. מי שעבר לדיגיטל מיוזמתו ולא קורא את ההודעות יקבל תזכורות, אבל לא יוחזר אוטומטית לדואר.
למה הרשות החרדית מבקשת לעצור?
ברשות חוששים שההגנות האלה לא מכסות את הציבור החרדי כמו שצריך. במסמך שעליו חתום ראש הרשות, רועי אסף, נכתב שלפי נתונים מקצועיים שבידי הרשות, למעלה מ־30% מהאוכלוסייה החרדית אינם מחוברים לאינטרנט כלל. גם בקרב מי שיש לו גישה לרשת, חלק משתמשים בה רק לצורכי עבודה או לדואר אלקטרוני, בלי גישה לאתרים חיצוניים. הרשות מציינת גם מגבלה משמעותית בנגישות לרשת בקרב חרדים מעל גיל 70, ומבקשת להבטיח גם למי שאינו מחובר פתרון של דיוור ישיר שמתאים לאורח חייו.
החשש הוא לא רק ממי שמנותק לגמרי מהרשת, שאמור אולי להישאר מחוץ לשינוי אם לא נכנס לאתר או לאפליקציה בשנה האחרונה. החשש הוא גם ממי שמשתמש באינטרנט בצורה מוגבלת, או שנכנס פעם לאתר הבנק בלי שבאמת עוקב אחרי ההודעות שם, ועלול לעבור לדיגיטל בלי לשים לב שמכתבי הבנק הפסיקו להגיע לתיבה. לכן הרשות מבקשת להשאיר את ברירת המחדל הקיימת עבור הלקוחות האלה, או לפחות להתנות את המעבר באישור פעיל של הלקוח.

ח”כ טייב, שקיבל את חוות הדעת בעקבות פנייה שלו לרשות, אמר שאין להסתפק באפשרות לבקש להמשיך לקבל מכתבים, “שכן דווקא מי שאינם נגישים לערוצים הדיגיטליים עלולים שלא להיות מודעים לשינוי או להשלכותיו”. הוא גם מתכוון לשאול את בנק ישראל אם קוימה התייעצות עם הרשות החרדית לפני שפורסמה הטיוטה, ודרש מהנגיד “לעצור את המהלך ולבחון מחדש את הפגיעה הצפויה בציבור החרדי”.
ומה עכשיו?
בבנק ישראל אומרים שקידום הדיוור הדיגיטלי נמשך כבר כארבע שנים, הוקפא באוקטובר 2023 אחרי פרוץ המלחמה, וחודש מחדש לפני כשנה וחצי. בינואר השנה קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת הקודמת דיון בנושא, ובקיץ כתב יו”ר הוועדה דאז, ח”כ דוד ביטן, לנגיד כי לעמדתו אין מקום לקדם באותו שלב את השינוי במתכונת שהוצגה. אחרי פרסום הטיוטה פנו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לנגיד ולמפקח, וטענו שהפרסום נעשה בסמוך לחילופי הכנסות ולפני הקמת ועדת הכלכלה החדשה, בלי ההסכמות שהובטחו לוועדה היוצאת.
ב־13 בנובמבר הודיע חחיאשוילי שהמועד להערות הציבור הוארך עד 30 בנובמבר, ושההוראה לא תיכנס לתוקף לפני דיון נוסף בוועדת הכלכלה. במכתב לחברי הכנסת, שתוכנו פורסם בכלכליסט, הוא דחה את הטענה שהמהלך יפגע באוכלוסיות שמתקשות להתנהל בדיגיטל, וכתב שהטענות “אינן נכונות עובדתית”. לדבריו הטיוטה כבר כוללת הגנות שנכנסו אליה אחרי הידברות עם חברי כנסת ועם גורמים נוספים, ושירותים ללקוחות שאינם דיגיטליים לא ייפגעו.
חוות הדעת של הרשות החרדית הגיעה אחרי המכתב הזה, ובבנק ישראל לא פורסמה בינתיים תגובה נפרדת אליה. עד שהטיוטה תאושר, אם תאושר, ועד שייערך הדיון בכנסת, מכתבי הבנק ממשיכים להגיע כרגיל לתיבת הדואר.


