אם אתם מחזיקים בחשבון טוויטר פעיל, ואפילו רק וואטספ, ודאי לא יכולתם לחמוק מהמיני-טרנד המתרגש ובא על צייצנינו – “כאחד האדם” שמו.
ולמי שבמקרה התנתק וקורא רק את פאשקעוויל, נספר בקצרה: הביטוי ‘כאחד האדם’ אינו חדש כלל ועיקר. הוא נמצא בארגז הקלישאות של כותבי הפרופילים על מרנן ורבנן, בבואם לתאר כיצד האי גברא רבא – בדרך כלל המנוח – למרות גדלותו, חסידותו, פרישותו ושאר דברים המנויים בברייתא דרבי פנחס בן יאיר, היה נוהג ‘כאחד האדם’, מהלך בשולי הדרכים בחליפה קצרה ונראה כאדם פשוט, ולא כמי שגדולי הדור היו מריצים אליו שאלות בהלכות החמורות באישון ליל.
משם הגיע הדבר לשימוש מפעם לפעם גם אצל הצייצנים, שרצו לתאר איך פלוני הקדוש, בדרך כלל אדם שהם המציאו, מסתובב ברחובה של עיר ‘כאחד האדם’.
עד כאן הכל טוב ויפה… עד שלפני מספר שבועות, העיתונאי הבכיר והצייצן העוד יותר בכיר, כמוהר”ר ישראל כהן, צייץ כאחד האדם תמונה של ח”כ מיכאל מלכיאלי מתדלק את רכבו תחת הכותרת ‘כאחד האדם’.
ציוץ זה נתן את האות לפתיחת פסטיבל כאחד האדם 2018. ואין אדם מעלה תמונה כלשהי, שלא יהיה צייצן אויבער חוכם שמיד יגיב לו “כאחד האדם”. ויהפוך הדבר למטבע לשון בין איש לרעהו ובין מגיב לצייצנהו.
וכל אחד ואחד מצייץ תמונתו של חברו ומסמן עליה ‘כאחד האדם’, ואינך יודע אם הוא קרוי אדם אם לאו.
אי לכך ובהתאם לזאת, הרינו לתת כמה כללים בדבר:
- אם אפילו כשאתה מסתכל על עצמך במראה אתה תוהה ‘מי זה?’, אתה אחד האדם בלי כ’ הדמיון.
- אם אפילו אשתך לא יודעת עד כמה בעלה הוא ברנש חשוב – שוב, אתה אחד האדם.
- אם מצלמים אותך באותה סצנה פעם בשבוע – זה כבר לא כאחד האדם.
- אם בסך הכל שתית כוס מים או נשמת אוויר – זה לא ‘כאחד האדם’.
- אם עשית פעולה כלשהי ‘כאחד האדם’, רק בגלל שהעוזר שלך היה עסוק בלצלם אותך ‘כאחד האדם’ – זה לא כאחד האדם.
- אם הגענו למצב שנכתב על זה טור – כנראה שזה מיצה את עצמו.
