דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
WebDuck
בניית אתרים
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
הארט אמנם מהוקצע וכמעט לא נראה כמותו במחוזותינו, ובכל זאת להלביש שם של פיצה על מסעדת שף יוקרתית, זה בערך כמו להלביש את השם “מוניות-גאולה” על “רכבת-ישראל”. חדש מהיום: 1-10 בסולם השטיבל.
<img src="https://pashkevil.co.il/wp-content/uploads/elementor/thumbs/miller-poynt-o8jr9z11cywgcncd57582zu838ni70jpsu0mq2ocog.jpg" title="" alt="" />
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אם חיפשנו ארט מעורר קנאה, מהוקצע, מלוטש ומבריק, מצאנו אותו השבוע במדיה הכתובה. ולא, לא מדובר במשרד פרסום ממושקף ומבושם, כולה “מילר פוינט”, אשכרה. אם כמה גרגירי פפריקה-חריפה מהררי התבלינים כאן, היו מוצאים נתיב למשרדים המנופחים, אולי היינו נחשפים לויזואלים מעניינים וקריאייטיבים יותר.

א-קיצער. רשת פיצה’לה בונים בעזרתכם לוגו עבור מסעדת-השף החדשה שלהם, את הלוגו הם מתכוונים לבנות מכלי בישול ותבלינים. אמנם לא התבקשנו לחוות דעה, ובכל זאת נתחצף ונאמר כדלהלן: להלביש שם של פיצה על מסעדת שף יוקרתית, זה בערך כמו להלביש את השם “מוניות-גאולה” על “רכבת-ישראל”, ולא משנה מה דעתו הלא-מקצועית של הלקוח בנידון. ובכל זאת, אם נתבקש לבחור אחד מתוך ארבעת הלוגואים, הלכנו על 4.

סולם השטיבל: 8.5 על הארט והקריאייטיב. 3 על האסטרטגיה.

ארט מתובלן 1

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

25 תגובות

  1. להלן דעת חוותי:
    לוגו 1- מזכיר לי לוגו לבית יולדות.
    לוגו 2- מתחכם
    לוגו 3 – יפה, מתאים,שונה.
    לוגו 4 -מסובך מידי.

    מסכים לגמרי’לה כי פיצה’לה זה קצת נמוך’לה בשביל מסעדת שף’לה.

  2. מודעה גרועה.

    ניסיתי להראות לכמה אנשים את המודעה, ל-5 שניות, 10 שניות, 20 שניות, ואף אחד לא הצליח להבין של מי המודעה ומה בדיוק היא באה לומר. רק אחרי חצי דקה של עיון הם קלטו.

    מבחינתי זה היה סוג של שיעור, איך לא עושים מודעה.

    פרינט חייב להיות ברור בהסתכלות, בשתיים שלוש שניות. כי אין לנו יותר זמן!

  3. מודעה נהדרת.

    לוגו מס’ 4 היפה ביותר לדעתי.

  4. אם היו אומרים לי שאלו 4 מסעדות שונות,
    ועלי לבחור למי מהן ללכת רק על סמך הלוגו,
    ברור לי שהייתי בוחרת ב 3.
    בוגר, מהביל ומסקרן.

  5. ירושלמים יקרים,
    פיצהל’ה היא מותג שכולנו הבני ברקים גדלנו עליו. נכון שיש לה ארומה ושפה של פיצה, קצת המונית, קצת לא אסטטית, קצת סלאם. אבל זו פיצהל’ה, וזה מה שהזמנו שנים, ממשולשי המגנט שעל המקרר.
    נתת להם 3 על האסטרטגיה השגויה לכאורה, אני דווקא חושבת שבריחה ממותג הבית שבנה אותם שנים על הררי המג’ייף, היה טעות.
    הם בונים את עצמם לאט ויפה. שדרוג למסעדת שף תוך שימוש במותג האב זה כמו להעריץ את סוזן בויל, וזה מקובל למדי.

  6. אוי ווי. נוחעם, ממך ציפיתי להרבה יותר. איפה הביקורת כשצריך אותה בכמות גדולה?

    איזה מין פרסומת זו?

    מסעדת שף יוקרתית בריח פיצה, והכלים ליצירת הלוגו הם מברגה ופטיש של ז’וז’ו האינסולטור מהשכונה?! איזה מין שילוב חובבני ומגוחך ומבלבל של סמלים.

    פיצה, מסעדת יוקרה, וכלים שמשמשים לפתיחת סתימות ביוב על רקע הררי פפריקה ואורגנו. מזעזע לי את החושים. או בקיצור: מזעזע.

    נוחעם, תחדד ת’עפרון.

  7. אהבתי.
    בלי טלמסר – הבחירה שלי היא 3.

    ולחברים במילר פוינט: המשיכו להצליח!

  8. @ דובי מלאך:
    אם לא שמת לב בתוך הארגז יש כלי מטבח!
    (כן זה הוכנס מידי טוב שכמעט לא שמים לב. ובמקום פטיש רגיל צריך להיות פטיש שניצלים.)

    הויז’ואל לא מתאים לקופי.
    (עדיין לא ראיתי מישהו שבונה לוגו עם כלי מטבח.)

    בכ”א מודעה יפה אבל לא התחברתי.

  9. מודעה עם חשיבה שונה וע”ז בהחלט מגיע למילרים קרדיט

    אהבתי? לא.

  10. 3 החזק ביותר.
    כלל ראשון ביצירת לוגו היא כמה הוא קליט, ובתנועה חזקה
    לוגו מס’ 3 עונה על הקריטריונים הללו.
    יופי הוא רק דבר משני, ערך מוסף.

  11. זכו ” בקינוח” מתנה בקניה מעל 40 ש”ח מישהו יודע מה זה “קינוח” מנה אחרונה? או כוסית ליקר? והאם זה כזה “זכות” בקניה מעל 40 ש”ח??
    פשוט רוצה לדעת אם שווה שיחת טלפון.

  12. קרייאטיב מצוין, עובדה שזה תפס לי את העין, השתתפות בתחרות אני מסופק אם זה יביא, היח”צ מצוין גם בהבטה של 30 שניות במודעה.

  13. בוא נתחיל בחטא הקדמון:
    “פיצל’ה”.

    איזה שם! איזה תחכום! כמה מדהים. אחד השמות היותר טובים בענף. מדיף ניחוחות איטלקיים אותנטיים של שום טרי, מוצרלה בשלה, ועיגולי זיעה כמו אלו ההולכים ומתפשטים על סינרו של השף סרג’יו ברלג’ונקוני.
    הנסיון לדבוק בקרנות המזבח של ההברקה הלשונית, יותר ממובנת כשרוצים להמשיך ולשייט בשמנת עליהם גולשת הגנדולה ברח’ כנפי נשרים. הטעות היחידה היתה בשכירת מקום כל כך קטן. עם שירות מעולה, תפריט מנצח וכרטיסיה מוזלת למח’ הצינתורים של הדסה ע.כ., הפכה פיצל’ה להצלחה שאי אפשר להתווכח איתה. עם הלוגו עדיין כן.

    הדוגמאות הרצ”ב בפרינט “המוקפד”, מכסות על נסיון עצל ליצור אינטרקציה עם קהל הלקוחות. במסגרת זו, נערך טבח גס במושג “לוגו” ובמה שהוא אמור לייצג. גם המודעה עצמה היא לכל היותר גיבוב אסוציטיבי של אלמנטים ויזואליים שקשורים איכשהו ללקוח, למושג בניה, ולכלי אכילה. סליחה, אבל אם כבר, למה לא “אופים לוגו”??…

    ול”לוגויים” עצמם. משמאל לימין:

    1. אלמנט נטול עידון, בגוון שאינו מועדד צריכת מזון, שלהוציא האות “פ” הנרמזת בו מעודנת כקורת בית הבד, לא מובן כלל מדוע בא לעולם. כלי האכילה המצורף נראה כלקוח מחדר ניתוח של רופא סדיסט.

    2. חביב, אך לחלוטין לא סגור על עצמו. טיפוגרפיה, צורניות, גם וגם? הויז’ואל כשלעצמו בנאלי, צלחת עם מזלג וכף. אז למה לעשות את זה ברור כשאפשר “לתחכם” את המראה, ובדרך לדלל את הלוגו כולו. נופל למעשה כבר בשלב הטכני, לשלב האוסוציטיבי כלל אינו מעפיל – פשוט אין עם מה.

    3.מהדורה צפונבונית יותר (והפוכה הצידה) של לוגו מס’ 1. לא הבנתי מה קורה שם. בעצם אולי כן. אבל לא כל כך. בקיצור, כבר ניסחו את זה פעם טוב ממני: “אם יש ספק – אין ספק”. והצבע… אוייש.. הצבע.. מה יש לכם ממנו??

    4. לא כל מה שטוב למהדורת “בצלאל” של שוופס מוגז עדין, טוב גם ללוגו של מסעדה. בסופו של יום, מדובר שוב בכף ומזלג – רק כאלה שקשה לבצע (בלי לאבד שפיות) בשילוט צורני,
    חריטה, ועוד.

    סיכום וטיעונים לחנינה:
    הרעיון לפרינט נולד מתוך מצוקת זמן / לקוח לחוץ (הקיש ברוקולי נשרף פעמיים, והמשלוחן נכנס עם הקטנוע בפגוש של איזה עו”ד ה”י), ולכן הלוגויים כולם נוצרו כך נראה, פשוט בכדי להצדיק את ה”תחרות הגדולה!”. תת ההגדרה “מסעדת שף” היא מעשה ידיו של הלקוח (עוד מהימים שמתוקל’ה התהדרה בהגדרה “גלידת שף איטלקית”), כך שאין מה לבוא בטענות לאנשי מילר פוינט. השילוב בין הויז’אלס התפלים להגדרה היומרנית היא אשר יוצרת את הגיחוך למעשה.

    הצעה לשיפור:
    הוספת אפשרות בתיבת הטלמסר להשארת נאצות חופשיות של אנשי מקצוע.

  14. לא יודע מה קורה לכם. אתם דנים על סמל כאילו בו תלויה הצלחת השף. הצלחה בעסק כמו זה תלויה אך ורק בשף עם 3 כוכבי מישלן המצליח לבטא את כל עולמו היצירתי בחיך של הלקוח ולא בכיסו.
    כאזרח לא ממש שבע וכמפרסם ומשווק אני עוצם עיני ומנסה לראות את האנשים היוצאים ונכנסים. איך נראית המסעדה? מי קהל היעד? תאורה? נורות ניאון? שולחנות מהגוניים? מלצריות עטויות כסיות משי רך? בקיצור, נראה לכם שמישהו בונה כניסה למסעדה בגלל לוגו?

    הבנתי שהיא מסעדה חלבית. למה? בגלל הפיצה שהתעקשו להכניס הלוגויסטים. ז’תומרת, פיצל’ה רוצה לסנכרן את המוניטין שבעבר עם המותג החדש.
    זה מה שגרם לי לרוץ ל – 3. אבל עם הנגיסה בפיצה נמשכו לצד המוצרלה העסיסית נוטפת 30% שומן בוערים בחריף – כמה שערות שנפלו על המגש המהביל מפאות יפה השכנה.
    תצחקו אבל הלוגו מזכיר לי את האייקון של אחת מחברות הפיאות. לא מגש פיצה מסתובב ולא שום דרמה מודרנית. מצד שני, אם המסעדה תצליח מי יסתכל על הלוגו.

    ואז הצצתי במס’ 2.
    אייקון פשוט, שנות ה-80, מזכיר סמלים של מסעדה סטנדרטית, ודאי לא מתקתק כמו ‘מסעדת השף’. כנראה זה התנהל כך: “פיצלה? שלחתי את הלוגו במייל, קיבלתם? -רגע אנחנו בודקים. אויש הסמארטפון לא נפתח. תגיד, מילר, לא נראה לך שאם נוסיף ‘מסעדת שף’ לצד הכיתוב נקבל וואחד יוקרה? -וואלה? וואלה. אני אוסיף ואז אשלח לך. שמת לי רוטב אלף האיים? תודה”.
    אך מאידך, יש בו אמירה נוסטלגית, החרדים כמו הסלבס שלהם, אוהבים יוקרה ונצנצים אך מזוגים במשהו חמים וביתי. כמו “מסעדת שמוליק כהן” ודומיו. תן לי אוכל איכותי, יוקרתי, רמדה, אבל להרגיש טיפלה בשטיבל. כמו אלטרנתיב בת”א, קורוס, היימישע. יכול להיווצר פה שילוב מעניין.
    הלכתי על 2.
    אם פיצלה תעניק כיסוי לפלצניזם מבית “מסעדת שף” ותהפוך את עצמה למותג יוקרתי נוסח אייל שני, בכלל יחשבו בעוד עשור כי היא כבר קיימת שלושים שנה. ואז הסמל המיושן יתרום למוניטין שעוד לא נצבר.

    השניים הנותרים לא דיברו אלי. מס’ 4 מעורר מיצי מוח אבל לא עושה כלום בקיבה. לסולתם ורדד היה הלוגו תורם הרבה יותר.
    מס’ 1? שוב פעם חזרנו לפיצה ולא ליוקרתית. תפוז מחייך בחורף זה המון ויטמין C. לא זה מה שעולה לי בראש כשמספרים לי על מסעדת שף בעלת שמונה משולשים.

  15. נתחיל בחטא הקדמון
    איפה השילוש הקדוש ירוק אדום לבן
    נדיר למצוא מותג בצבעים אחרים
    ווט דה הל – חום?!?! טיפוגרפיה?!

  16. 1- תנועה מבריאה
    2- קייטרינג לבני ישיבה ‘שבתי בבית’
    3- בול פציעה
    4- רדד, אתם אמרתם

    ארט מהוקצע. מעולה

  17. @ עמוס:

    מתי ראית מאסטר שף בפעם האחרונה? אייליות נוזלת מבין שיניך המתובלנים. אחולבלוע.

    🙂

  18. נוחעם,
    התשוקה לעגבניה. לטבע, לפואטיקה הגסטרונומית.
    בולשיטיית ענק שפתח אותו שני, מעוררת יותר מתהייה על יכולותיו המאסטריות. התחושה המפחידה שכל המלל הרך והמורכב, (“האנשת האוכל” כהגדרת כבסני המבקרים), לא נועד אלא להסתיר שף בינוני שכוחו במה שמוציא מפיו ופחות במה שאנו מכניסים – לא עוזבת אותי לרגע.

    אחולבלוע.
    מאכל המוגש בציון רבינו?

    יאאלה. המקצוענים אוהבים את 3 ולך תאר להם אסוסיציות של הומלסים פשוטים כמותינו.
    חברה, דברו לאיצטומכה, לא למקינטוש. ארט טוב של מסעדת שף צריך להופיע בדואט מושט ופורל ים חינני על מצע בטטה מוקרם. שם תשקיעו יצירתיות (למה באמת אין דיון ביניכם על ההגשה היפה ביותר).
    הדיון על הלוגו יהפוך לשטותי שנה אחרי חנוכת שפיית פיצללויה.

  19. עלוב ברמות שאי אפשר לתאר. רק במגזר, נותנים לעם לבחור לוגו למסעדת שף כקמפיין השקה. אפילו לפיצה שמעון לא הייתי עושה את זה, אז למסעדת שף?!?!

    מי האוויל שאישר את זה למדיה? זה מה שקורה שאין אצל הלקוח מנהל שיווק, והמשרד מכניס לו שטויות לראש.

    זה נראה כאילו “אנחנו כ”כ מסכנים ואין לנו כסף למעצב אז מצאנו איזה גרפיקאי בשקל ואנחנו עדיין לא בטוחים בתוצאות אז מה דעתכם? יאללה סקר!”.

    כאן בונים לוגו?!?!?! ואני חשבתי שזה מסעדה.

    חבל ששפכו את המדיה על שטויות כאלה במקום למתג את הלקוח כמו שצריך.

  20. גיזמו כתב:

    עלוב ברמות שאי אפשר לתאר. רק במגזר, נותנים לעם לבחור לוגו למסעדת שף כקמפיין השקה. אפילו לפיצה שמעון לא הייתי עושה את זה, אז למסעדת שף?!?!

    מי האוויל שאישר את זה למדיה? זה מה שקורה שאין אצל הלקוח מנהל שיווק, והמשרד מכניס לו שטויות לראש.

    זה נראה כאילו “אנחנו כ”כ מסכנים ואין לנו כסף למעצב אז מצאנו איזה גרפיקאי בשקל ואנחנו עדיין לא בטוחים בתוצאות אז מה דעתכם? יאללה סקר!”.

    כאן בונים לוגו?!?!?! ואני חשבתי שזה מסעדה.

    חבל ששפכו את המדיה על שטויות כאלה במקום למתג את הלקוח כמו שצריך.

  21. לגימזו. כנראה שעליך המציאו את המונח של. כשתגדל תבין.

  22. מנחם, העובדה שהתייחסותך אינה ענינית ולא נוגעת לאף אחד מהטיעונים שהעליתי אומרת דרשני…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן