בטח אתם מכירים את המשפט (בהברה פולנית):
“עדיף שלא ישאר, מאשר שבסוף יזרק לפח”. אז זהו, שלא.
נשארו בתיקיית הקריאייטיב שלנו כמה פרינט’ס פייבוריט’ס, ספיחים מערב פסח. הנה אחד מהם שראוי מאוד לעלות כאן לדיון.
כשראיתי את הפרינט פה למטה, זה הזכיר לי פרינט ישן משנת 2009 של אותו מותג – פארק כובעים; אותו משרד פרסום – מותגים; אותו קריאייטיב – כובע חזק שלא נמעך. כבר אז זה היה נראה לי קצת מוזר. גם היום אני עדיין חושב שיש פה איזה ניסיון ל”אובר קריאייטיב”. מצד שני, אם הם מצליחים לשמור על האסטרטגיה החזקה כבר שנתיים ברציפות, רק על זה מגיע להם שאפו.
הפרעה ויזואלית ליצירת בולטות או אובר קריאייטיב?!
מקור סריקת מודעה ראשונה: פורום פרוג
21 תגובות
לא יודעת מה אתה רוצה, אחלה מודעה.
לא רואים כל יום מודעות קריאטיביות בעיתונים עד שיש כזאת אתה מתבכיין?
במבט ראשון לא אהבתי אבל במבט שני…זה רק התגבר….
סוג של התחכמות שללא ספק אין מאחוריה אמת מוצרית. כלומר לא באמת אפשר לדרוך על הכובע והוא לא ימעך ובודאי אי אפשר לשים בשולחן של הפינער ולמעוך אז כבר טעות המסר
בכלל לא כולם יודעים מה זה מתקן העינויים הזה הקשור לעונת הפסח.
לא יודע, לא אהבתי
אני מעדיף להחמיא. אבל כאן המודעות האלו לא עושות טוב למותג. הן מעוררות בחילה, אני רוצה כובע חדש,יפה, ולא מלוכלך ודוחה. את החוזק אפשר להעביר בטקסט.
אני הייתי כותבת “רק תנסה קודם את הסוליה”… הפוך על הפוך כזה…
אובר קריאייטיב לגמריי.
כל מי שחובש כובע מסוג זה – יודע היטב מה מסמל ה”מתקן” שבתמונה
ירוחם כתב:
מה זה מזכיר לכם? לי בכל אופן זה נראה חיקוי של הפרסומת של התפידנית או משהו דומה, תיק של תפילין, מצוי יותר אצל הציבור הדתי לאומי, שם רואים בפרסומת תיק תפילין תחת גלגלי טנק או משהו כזה
כאחד שלא חובש כובע כמו זה, האם באמת מעניין את חובשיו החסידיים – רק חוזק?
לא יופי, לא איכות הלבד?
השקעה קרייטיבית כה חדה באחד המקטעים השוליים בכובע עשוי משי וסמט. מוזר.
את פרסטר וראש חדש לא מעסיק חוזקו של הכובע והם מתעקשים לפמפם על היופי,על העיצוב, על האיכות, וכמובן על המחיר.
מה שונים לוטוואקס וירושלמים (וגעררערס) משאר החסידים?
חבושי כובע מסוג זה מוזמנים להשכיל את אזני.
על הפנים.
פוסט-פרסום במיטבו.
לא נוגעים במוצר, לא משחיתים אותו, לא שוברים אותו, ובודאי שלא משתמשים באלמנטים שקריים.
התפידנית, לטענת המפרסמים, תישאר יציבה כם תחת גלגלי הגי’פ. הכובע הרגיש הזה, לא צריך ‘פינער’ כדי לרדד אותו לעיסה. מספיק עם הציפורניים.
ואגב חוצניק, לא הבאת את הדובדבן שבקצפת- הכנסת הכובע לתנור הלוהט של אפיית המצות. הזוי.
ילדותי, פתטי
דווקא חמוד. יש כ”כ הרבה מודעות הזויות שמנסות להביא לקוראים הפוך על הפוך על הפוך, ואתם בכלל לא שמים לב לזה. במודעה הנוכחית של “פארק”, כך לענ”ד, מנסים להדגיש שהכובע חזק, ולפעמים הקריאייטיב טיפה מוגזם, אז מה? העיקר הכוונה. מודעה שווה לדעתי.
מה שיפה במודעה, זה שמי שחובש כובע כזה מזדהה איתה ומי שלא חובש כובע כזה, מזדהה פחות.
כאחד שחובש כובע חסידי, הבעיה העיקרית של הכובע, זה שבהתחלה הוא נראה מצויין ואחר כך הוא דוהה ומאבד את הצורה שלו. זה “ה”שיקול בבחירת כובע.
לכן, המודעה כל כך דיברה אלי בזמנו. במיוחד שזו לא חזרה על אותם מילים שכולם אומרים כמו יופי ומלכות וכו’.
גם ה”פינר” מדבר לי שחובש כובע חסידי (וחייב שלפחות פעם פעמיים בחייו הוא היה במאפיית מצות יד) ופחות למי שלא חובש כובע כזה ואוכל מצות מכונה.
מה שמעלה את השאלה: האם מוצר המיועד לקהל החסידי, חייב איש קריאייטיב חסידי?
בכל מקרה, כל הכבוד על האסטרטגיה והקונפסט המדוייקים.
מודעה טובה. אתם חדשים בתחום? מה קורא איתכם? לא מבינים שמנסים להעביר פה מסר על חוזק? אז מה אם זה קצת מוגזם? לכן זה כבר “אובר קריאייטיב”, כהגדרתכם? תסתכלו בעיתונים ותראו שלפחות 50% מהמודעות הם “אובר”…
ודרך אגב, אני בכלל חובש “קנייטש”, רק שהערות ה”מייבינות” שלכם, קצת עשו לי “אובר גירוד”. תתאפסו. ותתחילו להחמיא, לא רק להעיר. גיט שאבעס.
מודעה הזויה
אבל מעבירה את המסר, נכון? ממש לא בשביל זה אפשר לקחת כל בחור ישיבה לא צריך פרסומאי
עזבו רגע ת’רעיון ותסתכלו על הביצוע… ירחם המרחם.
* הפרספקטיבה בשולחנות בולטת מאד בחוסר ההגיון שלה.
* קו השולחן שנחתך בגסות באמצע, וכן עוד כמה פאשלות באיזור השולחנות.. (במיוחד בשולחן הפנימי יותר)
* ההשתקפות הגרועה של הכובע.
* הצל הלא נכון של המוט הזה איך שלא קוראים לו..
נראה כעבודה שנעשתה ביד לא מקצועית בעליל, התפלאתי מאד על מותגים
שלום לכולם
אני משמש כמנכ”ל מותגים.
בדרך כלל אינני נוהג להגיב על פוסטים הנוגעים למשרדנו, אבל כמה מהתגובות כאן “מצריכים” תגובה.
נתחיל מההתחלה:
“פארק” היה מותג לא מוכר בשוק כשהתחלנו לפרסם אותו.
כשבאנו לשקול את הדרך הנכונה להחדיר את המותג, הבנו שאנחנו עוסקים בשוק רווי שיש בו מותגים מבוססים וותיקים וחובה עלינו לייצר בידול משמעותי מול המתחרים.
בקבוצת מיקוד חסידית שקיימנו, עלינו על כך שבניגוד לכובעים של המגזרים האחרים, הכובעים החסידיים והירושלמיים הקיימים בשוק מאבדים את צורתם המקורית כתוצאה מפגעי השמש והזמן בתוך כשנה.
במקביל עדכן אותנו היצרן על דגש מיוחד שהושם בשלבי הייצור על עמידותו של הכובע בנוסף ליתרונות ה”סטנדרטיים” כמו עיצוב מהודר, איכות השיער וכו’.
כך נולד הסלוגן “פארק, כובע חזק”.
ברור שהקונספט והויז’ואל היו חייבים להיות דרמטיים ולא שגרתיים בכדי לצוד את עינם של הלקוחות הפוטנציאליים.
ההקפדה על אותה אסטרטגיה בכל המודעות מאז ועד היום, הוכיחה את עצמה מעל ומעבר.
ממותג אלמוני הפך כובע “פארק” לידוע ומוערך והוא כבש נתח שוק גדול הרבה מעל הציפיות.
לסיכום, מהסיפור הזה למדנו שוב עד כמה חשוב להתאים את האסטרטגיה לקהל היעד וכמה חשוב לשמור עליה בצורה עקבית.
לילה טוב!
ליחיאל, תודה על ההתייחסות.
עדיין לא הבנתי, אם הכובע דוהה ונהרס בגלל פגעי השמש והזמן, מדוע חוזק פיזי ישמור עליו?
הצבע חייב להיות איכותי ועמיד, כך גם העיצוב.
אבל ממתי חוזק פיזי – שאמור לשרוד את קרבות עזה (קסדה בעגה חי”רניקית), ופלדת-לבד-אל-חלד המדברת לבחורי שיעור א’ שמכורים לדריכה על הכובע מדי סדר ג’ – מדבר ללקוח הבוגר והמחפש איכות עיצובית?
יחיאל שלום,
הבלאי היחיד שיש בכובע חסידי – ירושלמי זה השיער המשתפשף כל השאר שטויות
לא השכנענו מההסבר בסופו של יום כובע זה לא סלולר או שעון וכל הויז’ואלים הכוחניים הללו מיותרים.
מסכים איתך שבכניסה בין אריות צריך ליצור בידול אבל הבידול לא משכנע אותי לקנות אותו
יכולת ללכת על בידול איכות ונראות, מחיר, אחריות, ניקויים אחת לכמה חודשים חינם
בקיצר עוד קצת התמקצעות וצא מקבוצות מיקוד מניסיון זה קשקוש.
ב2009 הם היו יותר טובים..
עזבו אתכם מהאובר קרייאטיב. אותי מפריע הביצוע הגרוע. מה קרה למותגים???? הם היו מושלמים פעם הרבה יותר. תראו את המודעה הקודמת לעומת החדשה.
עם המסר העיקרי הינו חוזק. מדובר במודעה מרשימה שקהל היעד לא יכול לפספס.