מרכז העניינים
חינמון ארצי
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
שניה אחת של היסוס מעבירה את הקוטג’ מסל המוצרים הבסיסי, הנצרך, לרמה אחת גבוהה יותר בתודעת הצריכה. לתנובה ואריה פרנקל – השנייה הזאת היא אסון • דווקא משועל ותיק ממולח ומנוסה כמו פרנקל, ציפיתי ליותר. אחד שמצליח להחביא חילולי שבת מזדמנים של אל על, התעלמות מנוסעים של אגד, יחס נוקשה במאוחדת. התיקים האלו עוברים לידו ויוצאים צחים כשלג • למה כאן הוא נכשל?
על ראש שמחתינו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

זה היה בשלהי הפנינג שבוע הקוטג’ והדמגוגיה הישראלי. עם רשימת קניות מדויקת להפליא גלגלתי עגלה עמוסת חצילים ומיני תופינים לשבת בצומת הפסטרמה והפיצה הקפואה, בואכה מוצרי החלב בסניף רמי לוי למהדרין, מנסה לשרוד חוויית קניה פשטנית שלא לומר סגפנית, בלי לצאת עם זוג רטבים בטעם אפרו מקסיקני או חטיפי בונוס בניחוח לבנדר דובדבנים.

שתי שקיות חלב. ארבעה לבנים. שלוש חמש אחוז. צ’ק.
עוצר שניה.

קוטג’? חושב, לוקח שני גביעים וממשיך לקורנפלקס.

למי שתהה מה בכל זאת השתנה כאן בשבוע האחרון: שניה אחת של היסוס. והמשמעות?

בעיני, יש שלוש רמות במוצרי חלב. הבסיסיים: חלב, לבן, יוגורט וגבינה. זה כמו לחם סוכר שמן, מוצרי יסוד שקונים לפי הצורך. המפנקים, מוצרים שהם לא חובה, קצת מיוחדים: חמאה, מולר, באדי, מילקי וגבינה צהובה – מפרגנים אותם בשמחה, אבל עם סיבה, לא סתם. ויש את מוצרי הפרימיום להזדמנויות חגיגיות, שבת, שבע ברכות, יום הולדת: גבינות קשות לסוגיהן, גבינות שמנת מיוחדות, עוגות גבינה.
שניה אחת של היסוס מעבירה את הקוטג’ מסל המוצרים הבסיסי, הנצרך, לרמה אחת גבוהה יותר בתודעת הצריכה. לתנובה ואריה פרנקל, השנייה הזאת היא אסון.

דווקא משועל ותיק ממולח ומנוסה כמו פרנקל, ציפיתי ליותר. אחד שמצליח להחביא חילולי שבת מזדמנים של אל על, התעלמות מנוסעים של אגד, יחס נוקשה במאוחדת. התיקים האלו עוברים לידו ויוצאים צחים כשלג. למה כאן הוא נכשל?

ולא, “תתחילו לאסוף מכסים” של סוף השבוע ממש לא מכסה על המחדל הזה.

אפשר היה לעצור אותו כשהוא התחיל. החל ממניעת הסחף הציבורי בעיתונים, על ידי שיחות שכנוע ממחלקת המדיה, דרך יצירת עשרות חרמות פיקטיביות על עשרות מוצרים. תחשבו שביום הראשון של החרם היו מעלים עוד כמה דפיייס (דפי פייס) עם קללות ונידויים על מילקי, על מולר, על חלב, על שמן תירס, על סוכר חום. על אופניים חד גלגליים, כדורי טניס כתומים וחולצות ורודות לגברים. הכל היה מתפוגג בשנייה.

אפשר היה גם לפרסם מתכון ביתי לקוטג’, זה מוצר בסיסי, תעשו את זה לבד בבית. אתם מייצרים יין, מגדלים תרנגולים, חולבים עיזים ומייבשים עור בהמה דקה לכתיבת מגילות, אין שום סיבה שלא תוכלו לייצר קוטג’ ביתי. מתכון של תנובה.

אבל מי יודע, אולי באמת הכל ספין. באיזה שהוא משרד מישהו מעביר כעת שטר של עשרים דולר לחבר שהתערב על כך שידברו על קוטג’ יותר מעל יריד המבשר למכירת ספרים והיסטוריה.

הכי טוב ללא הרף כדורי זקפה העובדים

 

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

24 תגובות

  1. המשבר החמור ביותר של תנובה יותר ממשבר הסליקון
    אם כל הכבוד לגל ולפרנקל אין ביכולתם להתמודד עם הסחף ידיהם כבולות
    בסוף בכסף מדבר ולשני הכיוונים

  2. לא קולט את הלוגיקה:
    אריה פרנקל – יחצ”ן מגזר מיעוט באוכלוסיה בישראל – היה אמור לעצור סחף חסר תקדים שכרישי יחצ”נות מהמגזר המרכזי לא הצליחו לעצור?

    שלא לדבר על העובדה שהקמפיין לא כוון לעבר חברת תנובה אלא למוצר ששמו קוטג’.
    נכון שתנובה שולטת על 70% משוק החלב וממילא נפגעת ראשית, אבל שטראוס וטרה לא הלכו לישון ומודאגים לא פחות מהפרה הגדולה.

    זלושינסקי, פרט ונמק.

  3. אהבתי את הרעיון של יצירת חרמות נוספים!
    יציאה מהקופסה לפתרון משבר.

  4. אל תדרכו על היבלות של גל
    מאוחדת ריסקה את תקציב השיווק שלה אל על גם ככה לא פעילים על אגד לא יעזור לא פרנקל את איזק ואפילו לא רני רהב כך שתנובה היא בעייה שעוד תחלוף מהעולם

  5. עצוב, זלושינסקי, עצוב.
    לא מלמדים אתכם שם בבצפר לחשוב ישר ובהגיון?

  6. א. מה התלבשת על אריה פרנקל, באותה מידה יכולת לרדת על להב שטיינגולסקי, שם בדוי, שאחראי על היחצ של תנובה במגזר החילוני. אם כבר להאשים מישהו אז לך ישר להנהלת החברה/הנהלת משרד הפרסום.
    ב. אתה מסכם את המשבר שבוע אחרי שהוא התחיל וקובע שתנובה הפסידה בו? זה בערך כמו לסכם משחק כדורסל בתום הרבע הראשון ולקבוע מי המנצחת. אני מציע לך להמתין עד לסוף המשחק לפני שאתה צולל למסקנות. תשאל את לברון ג’יימס.

  7. לדעתי גם לא כל פוסטר מתחיל צריך לפרסם את הגיגיו המחוכמים
    אריה פרנקל היה ויהיה איש היחץ הטוב של גל

  8. בניגוד לסיליקון שהיה מרכיב בעייתי באמת והמשבר היה בעצם העובדה שהשימוש בו התפרסם, כאן הכל תלוי בדעת הקהל.
    יקר וזול זה מושגים יחסיים, הכל שאלה של תמורה.

    על סיליקון אתה לא יכול לצחוק, זה נושא רציני. מחרם כזה אתה יכול לעשות בדיחה. למוסס אותו מתחילתו, כל הנפח שלו הוא עוצמת הדציבלים, לא משהו אמיתי.

    ברגע שהבעיה נכנסה לשיח החרדי היא הפכה לבעיה של משרד היח”צ החרדי. אני לא מקבל את חוסר האונים מול היחצנים הגדולים, אתה תתמקד בשלך.

    אני “מסכם” את המשבר אחרי שבוע כי לא יהיו כאן וועדות, לא יהיו חקירות הכל תלוי בפטפטת. עצרת אותה, עצרת הכל. שוב, מהסיבה הפשוטה שאין כאן בעיה מהותית – בריאותית, פלילית או פוגעת.

    כמה אנשים חייכו כשקראו את המתכון הפשוט איך להכין קוטג’ בבית, ואמרו לעצמם, נו באמת, להכין חומוס יותר פשוט.

  9. יוסי זלושינסקי כתב:

    אני לא מקבל .

    בתור מה, בתור בקושי בוגר מתלעב של איזה בית ספר לפרסום?

  10. יוסי זלושינסקי כתב:

    אני “מסכם” את המשבר אחרי שבוע כי לא יהיו כאן וועדות, לא יהיו חקירות הכל תלוי בפטפטת. עצרת אותה, עצרת הכל. .

    אתה מתעלם מהעובדה שהמשבר שאתה מתעקש לסכם אותו מסתכם כרגע בדף בפייסבוק.
    לקבוע בתוך מספר ימים שתנובה נכשלה בלי שיש לך מושג אם המחאה הביאה לירידה ממשית במכירות או לפגיעה ממשית במותג, זו חובבנות בלתי נסבלת.

  11. חברים נסחפתם. חובבנות בלתי נסבלת, בוגר מתלעב. כולה כתב את דעתו בצורה יפה. אתם יכולים להסכים יכולים להתנגד אבל לא צריך לייחס משמעות לטור הזה יותר ממה שהוא באמת, דעה. זה לא איזה מסמך בעל משמעות שהוא מחויב למישהו ממכם.

  12. זלושינסקי,
    בלי לזלזל, אתה לא בעניין אולי בעתיד,
    בהצלחה!

  13. בוגרי הקורסים החובבניים, כל המתפתחים האלה שבקושי מחזיקים עפרון ומשחיזים את הג’ורה חסרת הבסיס שלהם על כל המי ומי.
    קל לשלח מילים במקלדת, מלהשיג משרה או להתמקצע.
    צוציקים.

  14. יוסיז, לפני הכל, עזוב ביקורת גרועה, עזוב כניסות אישיות, עזוב לעג על מתחילים. כתבת יפה. אתה כותב, משמע אתה כותב.

    שמע, הבאת רעיונות יפים. הרעיון של הפצצה עם חרמות, אדיר. שמונה בסולם נוירא. הרעיון של מתכון הקוטג’, גם הוא טוב, אם כי צריך שפשוף. בצורה כזו הוא לא היה יוצא טוב. כמו שאילן היה אומר: יש כאן בסיס, מכאן צריך לעלות.

    יחד עם זאת, קשה להבין את ההפרדה שאתה מבקש ליצור בין השוק החרדי לכללי. הרי אווירת הקוטג’ לא נוצרה אצלנו, במקביל לאווירה בציבור הכללי, היא גלשה אלינו משם. אז נגיד שחברת מוצרי חלב היתה יוצאת עם קמפיינצ’יק לחרדים, איך בדיוק זה היה עוצר את הסחף שממשיך לזרום לכיווננו מהשוק הכללי?

    יוסיז, תמשיך לפוסטט, אבל בבקשה, בלי שמות מפורשים בפוסט. ראית מה גרמת. גילית לכולנו שגם לגביע קוטג’ יש פוטנציאל לכלוכי, לא רק לגביע לבן…

  15. לפחות אתה יודע איך כותבים הפנינג.

  16. נטע נינארי כתב:

    לפחות אתה יודע איך כותבים הפנינג.

    לץ אחד.
    והמבין הבין.
    זכית להעלות חיוך על שפתותיי הרוטטות מעייפות, אשריך.

  17. אזוב הותך אטה “בכושי בוגר מתלעב” …
    כתיבה יפה, רעיון מקורי לעצירת הטררם על המחלבות שתכלס הכי פגיעות בגלל חיי המדף הקצרים של המוצרים.
    תמשיך להביע את דעותיך מחכים לעוד…

    אהבתי! 846 בסולם נוירא של ברוש

  18. יוסי,
    כתיבה זורמת.
    ואתה יודע מה.. לא אכפת לי מה תכתוב, העיקר תכתוב.
    אגב קוטג’, אני הייתי פותר את זה אחרת:
    הייתי מוציא מוצר חלבי חדש, באריזה חדשה, במחיר זול ועושה הרבה רעש סביב זה.
    מי צריך קוטג’ כשיש לי בבית אנארע’ף (לא יודע איך כותבים את זה.. פאדיחה)

  19. בס”ד

    לפני הכל – מילה על אריה פרנקל: תותח! אין עליו. הור נאמבר וואן של היח”צ החרדי (מבלי לפגוע באף תותח אחר). הוא הנוביצקי (או הבראיינט, תלוי את מי שואלים…) של היח”צ החרדי. הבעיה היא לא שלו ולא של המגזר החרדי. כשתנובה תיתן תשובה, פרנקל יחזיר אותה בתשובה (משחק מילים כזה…) ויחרד אותה. אני סומך עליו.

  20. מזה השטויות האלה?
    סלח לי יוסי, באמת שזה לא אישי,
    אבל הטור הזה הזוי.

    ודינקיס וחוצניק,
    מינימום של שיקול דעת לפני שאתם מעלים דברים כאלה לא יזיק.
    בחיאתרבאק!

  21. מאיר גל כתב:

    בחיאתרבאק!

    זה השם של הקוטג’ החדש והזול?

    אז זלושינסקי כן עשה משהו 🙂

  22. מאיר גל כתב:

    מזה השטויות האלה?
    סלח לי יוסי, באמת שזה לא אישי,
    אבל הטור הזה הזוי.

    ודינקיס וחוצניק,
    מינימום של שיקול דעת לפני שאתם מעלים דברים כאלה לא יזיק.
    בחיאתרבאק!

    מאיר,
    מותר לך לחלוק על דיעותיו..

    ממתי נהיית כזה אנטי ליברל ודמוקרטי, עשו לך משהו החרדים, אה?
    תפתח ראש, יש לאחרים זכות להביע את דעתם גם אם היא לא נוחה לך..

  23. יוסי, נראה שעלית כאן על כמה מוקשים רגישים,
    היית צריך רק להחליף את צמד המילים “א… פ….” בנח שוונצגרדרוביץ והכל היה עובר בשלום הפוסט היה מעולה וכולם היו יכולים לישון טוב.
    יודע מה, יכולת אפילו לכתוב רני רהב או כריש יחצנות כללי אחר, והפוסט היה עובר בשלום…
    אבל לגעת באלילי פרסום פרובינציאליים, בגבירי השטייטעל?
    מקורביהם ובוסיהם עוד יתיזו עליך בוץ חם וסמיך עד חורמה.

    אנחנו עדיין לא בנויים לביקורת עצמית, אותה תשמור ל”מגזר הכללי”.

  24. דובי מלאך כתב:

    undefined

    חיכיתי לראות אם מישהו יתפוס. אשריך שתפסת דברי הבאי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן