אם יש משהו טוב שקורה פה בזמן האחרון, זה הבעיטות של חלק ממשרדי הפרסום החדשים, שפורצים את הדרך ומראים לכולם שאם רוצים אז אפשר. ואם ממש רוצים, אפשר בגדול. ולא רק מבחינה תקציבית.
רק לפני שבוע וחצי משרד הפרסום של נוחעם קיבל את התקציב וכבר חברת ‘גלאט עוף’ יוצאת לראשונה בתולדותיה בקמפיין פרסומי בעיתונות ובאמצעי המדיה.
התמונה עושה חשק להכניס לעגלת הקניות; הכותרת מנגנת על העצב האימאי הרגיש ביותר; הבודי טקסט סוגר בתימצות את כל מה שהמודעה אמורה להביע; והקריצה הקריאייטיבית הופכת את המודעה למשהו שלם יותר. יפה.
40 תגובות
להגיש בבית (!)
לייק +
מזל שהפעם נוחעם ויתר על הטיזרים. ככה הרבה יותר טוב.
מעולה ומבריק!
למה הקמפיין מתפרסם רק בהמודיע ולא בשאר העיתונים?
מעולה!!!!! אהבתי מאד! כייף להביט במודעה…
ממש אהבתי.
זו לא מודעה עם תמונה משאטר, כותרת וחלאס..
זה לצאת לצילומים, לצלם פקשוטים, לסדר צלחות, להכין גנטים, לחשוב קריאייטיב, קופי, ביצוע…
נוחעם, עוד תופתע מהמחמאות.
ממש מוצלח !
מודעה יפהפיה
חלק מעסקה על פורום מנהלים
נוחעם שיחקת אותה
כמה פשוט וטוב!
אל תפסיק להצליח.
יפה מאד..
רק שרואים את הבוסריות בקונספט שבמודעה אחת מדבר על משפט שלכאורה הילד אומר לאימו, ובמודעה השנייה סתם מביא איזושהי כותרת חביבה אך אינה חייבת להיאמר על ידי ילד…
קאפיש?
עושה חשק לאכול. מי צריך יותר מזה..
בקטנה, מעצבן לראות תיבת טקסט בלוק עם מרווחים מזעזעים.
או, מיי שניצל!
אחד הפרינטים הטובים…!
“נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי.” – חבל שלא בשאר העיתונים….
יש כבוד נוחעם !!
משהו בצלחת הולך להשתנות…….
אויס שניצל מאכער…….
אמא כמה את מוכנה לספוג את השמן של השניצל….
המה מעוגלים המה טעימים……
נו, טוב, כל זה בגלל שאני מגיש בבית…
אחלה קמפיינים נוחעם. כמעט מלוטשים.
בניגוד לכמה משרדי פרסום ותיקים
שלא מרגישים צורך…..
מצטער לקלקל את החגיגה ובמיוחד את חגיגת החנופה שהבלוג הזה פורש לרגליו של ‘נוחעם’.
נתחיל בתמונה
אם יש משהו שהתמונה הזו מזכירה זה אוכל ישיבתי יבש ותפל. קראתם את המשפט? יופי. עכשיו תגללו למעלה ותסתכלו שוב על האפונים הספק ירקרקים ספק יבשים שמונחים שם ככה סתם ליד תפוחי אדמה שאפילו רמת הפיזור של הפלפל עליהם מזכירה מעשי ידיים של טבח שלומפר בפונביז’… תסתכלו שוב על עלעלי החסה היבשושיים שמונחים שם כמו מרור שעבר עליו ל”ג בעומר.
באמת? לא לימדו אתכם שאוכל לצילומים זה לא אוכל מקייטרינג אלא אוכל שעובר טיפול, שימון, משיחה וקוסמטיקה כללית?
וזה עוד לפני שהעפתם מבט שני בגוש האורז חסר הצורה במודעה השניה. אם הייתי אומר לכם מה מזכירים לי הגרגרים דמויי הכינים שבולטים ממנו, לא הייתם מכניסים אורז לפה במשך שנה.
סורי ‘נוחעם’ או הצלם של ‘נוחעם’ אבל פישלת.. זה בוסר, זה חובבני ובטח לא עושה חשק לאכול. אמא שארוחה כזו ‘פורטת על הרגש האמהי שלה’ חייבת להיות בשלנית ממש, אבל ממש, גרועה.
ועוד לא אמרתי מילה על הצלחת שאפילו בישיבות לא משתמשים בה.. למעשה מחוץ לקייטרינג ירושלמי אחד ספציפי, חם, מזיע, ומחניק שמשמש גם כמוזיאון לעת מצוא, לא נראה לי שניתן להשיג אותן בשוק.
והקריאטיב?
לא משהו.. ממש ממש לא משהו.. רואים שללקוח אין ניסיון בתחום, אחרת לא ברור איך הוא לא שם לב לחוסר הניסיון של המשרד.
נתחיל בחוסר האחידות בשפה בין המודעות וזה כבר הוזכר.
בנוסף
שמתם לב לעוד ‘הברקה קריאטיבית’ שנמצאת במודעה.. כן.. שם בסוף.. מתחת לאותיות הקטנות מצהירה המודעה ‘עוד תופתעי מהמחמאות’.. וואלה? כי לי זה נראה כמו מישהו שסבל מעודף קריאטיביות או חוסר ביטחון איום ב’מבריקות’ של הקריאטיב המקורי שלו…
יודעים מה.. מספיק עד כאן.. לא נראה לי שהמשרד החדש הזה, שרגיל לקבל כאן דליים של תשבחות, יחזיק מעמד עם קמצוץ ביקורת נוסף..
המודעה אכן מושקעת בניגוד לכמה משרדים ותיקים ששמים כמה מוצרים משפט למעלה ויאללה לעיתון , האוכל בצלחת לא כזה מפתה …. וו… זהו.
איכס, תות. בחיי איזו ביקורת לא עניינית ואדיוטית.
כל כך אישי, מתנשא וחסר רגישות.
התוצר הסופי יפה ונוגע. האמא הקלאסית (זו של אוסם, תנובה ותלמה) זוכרת את הארוחות שהיא לא תמיד מצליחה להכין לילדים, לא את התפו”א המשומן והמהודק שהתקציב של בולטון הצליח להפיק.
תמיד אפשר לדייק ולהשתבח ברמות הביצוע, אבל הקונספט הכללי נפלא ומשיג את המטרה.
תבקש/י סליחה, הביקורת שלך מזה לא פיירית.
כאמא, הקמפיין קודח בול,
הילדים יקבלו את זה כמובן מאליו כאוכל ביתי. מה צריך יותר.
הסיום עוד תופתעי מהמחמאות צריך שיפוץ. לא שייך לגמרי למסר.
תות(ים),
אם לא הייתי יודע שאתה מהמשרד המתחרה, הייתי נותן לך צלש רק על ההצלחה למצוא כ”כ הרבה חסרונות במודעה אחת.
חוסר הפירגון זועק מטיקבוקך.
נוחעם, עכשיו קיבלת את אחת המחמאות היותר טובות שלך .
קבלו אותו, את האיום הגדול של עולם הפרסום החרדי הרדום והשאנן.
תות, שאפו!
תות, יצאת קטן.
התאמצת בשביל זה, שאפו.
תות, יקר/ה
חיפשת מתחת לאדמה מדוע לשלול את הפרסום.
הפרסום הוא חזק! משכנע ומוכר, האורז והאפונה וכל שאר מרעין בישין, זה רק בשביל שיהיה לצר עין כמוך מדוע לקטול ברוע בלתי מובן את הקריאייטיב המוצלח.
נוחעם, מחזיקים לך אצבעות! תצליח. התחלת טוב
לעניות דעתי כשהמסר הפרסומי מסתכם ב”עוד תופתעי מהמחמאות ” בשני המודעות, אז שני הכותרות רלוונטיות למסר וקשורות אחת לשנייה.
תתקנו אותי
ושהקנאים ימשיכו לחפש באפונים…
תות כתב:
מוכרים לנו תותים, אה?
תות / נוחעם
הצלחת… 😉
או יותר נכון:
תוכעם
טוב אז ככה
קודם כל סליחה – אם יש מישהו שנפגע אישית מהביקורת אז מצטער
לא מכיר לא את נוחעם ולא את אף אחד מהצוות שלו, אני בטוח שכולם מוכשרים, בוגרי בצפרים איכותיים שעוד יפתיעו את העולם
הסיבה לכתיבה העוקצנית משהו, היא הדליים של החנופה שהבלוג הזה (אובייקטיבי, כן….?!) שופך על המשרד הטרי הזה
אז בסדר – קלטנו
הוא כתב/כותב פה ויש מצב שמגיע לו פרגון במהלך הדרך, אבל דא? כמה? זה אמור להיות בלוג מקצועי לפחות למראית עין..
אז שוב, סורי נוחעם וחבורתו – לא אתם עצבנתם אותי, אלא אם כן אתם גם מנהלים את הבלוג הזה…
תות
אינך צריך להתנצל על הביקורת. היא ברוכה תמיד, וגם במקרה הזה החכמתי ממנה.
מכירים את הפרסומות האלה שכשרואים אותם אומרים “וואו איך לא חשבתי על זה קודם”… מעולה יושב בדיוק על המסר הנכון
תות. בטח רצית שמאמע בריינדל תבחין בצלחת מרובעת בשלחן עגול של אולם רבוע בבניין עגול.
עשן מאפך, ונוחעם יצא גדול של הגדולים.
תות נכון זה כואב לפרגן ובמיוחד למתחרים כולנו משתתפים בצערך
מה שאני מאוד לא אוהב בכל תגובות הפוסט הזה, בזו של תות ובאלו שבאים כתגובה אליה, זה המימד האישי.
זה מוציא את הטעם להיכנס, לקרוא, להשתתף ולהגיב.
למה אי אפשר לנהל דיון ענייני, מקצועי ומחכים (- כמו שנוחעם מתבטא).
מדוע הדיונים כאן נגועים בדרך כלל בביטויים פוגעניים או בהתיחסות לאיש או למשרד??
וכי אי אפשר לבקר מודעה/קמפיין/שת״פ/קד״מ וכו׳ לגופו של עניין?
אולי באמת ישכילו מנהלי הפורום, לצנזר הודעות או חלקי הודעות שאינם ענייניים וליצור בדרך זו תרבות דיון נקייה ומקצועית.
אפשר?!…
win-win
אני מצטרף לקריאת הקודש שלך ומבקש מהנהלת הבלוג לצנזר את תגובתי דלעיל ואת זו שמעיל לדעיל….
ואני רציני…
נוחעם, שלא תעלה על דעתך שהתות הוא אני…
פירגנתי בפוסט על התוצר המשובח.
תמשיך להצליח איש גדול.
מודעה בינונית כמו רבות אחרות במקומותינו שלא זוכות לעלות לשידור נקודה.
באופן טבעי כל פרסומאי שמבין משהו בפרסום שואל את עצמו לשמחה מה זו עושה? וגם עם הוא מפרגן מאד לנוחעם הוא מגיע למסקנה זהה לזו של תות – מילת המפתח היא נוחעם.
נשמע שהילדים שם לא רגילים לקבל אוכל מבושל בשוטף, אחרת למה שלילדים לא יהיה ברור שאמא הכינה ויציינו באופן מיוחד שהפעם רואים שהיא הכינה? ההתפלספות הזו לא אופיינית לילדים סורי.
מודעות יפות מאוד.
הערה יחידה שיש לי זה הסימן “?!” אחרי השאלה במודעה הראשונה, שאינו נכון, ורבים וטובים נוהגים לטעות בזה. מתאים כאן סימן שאלה בלבד. סימן שאלה וקריאה מגיע אחרי תמיהה בטון של: “איך זה יכול להיות?! והרי….”
אהבתי ונהנתי מהמקוריות, בניגוד לקמפיים של מקסי הלט שמשום מה הביצוע לא היה משו.
תמשיך להצליח!!!
תות, יכול להיות שהבקורת שלך צודקת
ומקצועית
אבל יכולת לצנזר קצת את הסרקזם שהתפרץ מדבריך.
משו שם נשמע מאד לא אוביקטיבי בעליל. סורי.
מסכימה עם כל מילה של תות, בניכוי הנימה האישית.
מודעה בינונית.
רעיון בינוני עוד יותר (שניצלים כמו של אמא??? מאמא עוף חשבו על זה לפני עשור)
וקריאייטיב לא מדויק .(תרווד עגול כדי להמחיש את אופן יצירת טבעות השניצלים? נו באמת. יותר מאולץ מזה לא יכול להיות.)
אבלמה, נורא אוהבים את נוחעם, ובברנז’ה שלנו זה יתרון עצום.
עלה והצלח!
אחד היתרונות הבולטים של נוחעם, זה שהוא פשוט נחובר לשוק,
מה שהרבה כאן ממש לא.