“אחרי החגים” הגיע ואיתו השקט של תחילת זמן חורף בעולם הפרסום החרדי. אנחנו עדיין באוירת בין הזמנים ולאחר שבירכנו בברכת מזל טוב לבבית את ידידנו חוצניק, הגיע הזמן לחזור לשגרה.
אז ככה, ככה מפרסמים שטריימלאך בקהילה החרדית בניו יורק. מה נאמר, מרגיש לי פרסום חרדי קלאסי של שנות ה90.
12 תגובות
משהו בעור התוף הולך להשתנות…
קריאייטיב בתפארתה…..
יש לישראלים מה ללמוד ממשרדי חו”ל.
כשרואים כזה דבר, פתום מבינים שהפרסום כאן בארץ לא-כזה-גרוע.
הזוי לקרוא לדבר הזה פרסום.
לו אני הייתי מילללללער, הייתי מבקש שיורידו את הלוגו שלי מהמודעה.
ריוויון – א געזונטע רעיון.
יש לפעמים שאנשים חושבים שהרעיון הראשון שנופל להם בראש הוא טוב.
צריך לחשוב על המותג, ולהלביש קריאייטיב עליו ולא את הרעיון על המותג.
תחשבו טוב טוב לפני כל רעיון שיורד לביצוע, לא כל דבר זה קריאייטיב.
מיללרע!
רעיון קליט במיוחד.
אח,אח,
גיוואלד!!!!
יש ספר המלמד קריאייטיב, בשם: לא לא לא לא לא לא לא, כן!
{מבית שלמור אבנון אמיחי}
יוצרי המודעה הזו אמרו את ה “כן!” מיד אחרי ה“לא” השני
תוף טוב הכל טוב.
@שטרודלון
ואבוי ואבוי ואבוי
אין מילים לתאר יופיה של פרסתומת זו
שלום חברים!
במקום לשבת ולטחון כאן בארץ את ה’אמעריקאנער יצירעס’, בואו נקיים סיור בין המודעות המעניינות הקיימות בארצנו. קיימות מס’ מודעות וחדשות ממשרדי פרסום לא פחות מוכשרים ומקצועיים מאשר מייצרי הנ”ל.
יאלא! אם ראית יצירה מדגדגת שלח מילה של קרדיט לשולחן זה.
גם אנו, הגולשים רוצים ‘חידוש’.
ואגב, לגבי הספר לא לא לא לא לא לא לא, כן!,
חז”ל כבר אמרו שבע יפול צ וקם!.
כתושב חו”ל וקורא הרבה הבלוג הזה, אני חייב להביע פליאה על מה שכל פעם שמביאים פה מודעה הוא מהחברה “מידיא און די גאו”, כשבאמת יש כאן מודעות הרבה הרבה יותר קריאייטיב, והמודעות של מידיא און די גאו כמעט ולא רואים בהעיתונים.
רק בשבוע זה פתחתי העיתון וראיתי בערך 20 מודעות מחברה “רוק מידיא”. יש כאן גם “פיטקס גרופ” אימייג’ 58 ועוד הרבה הרבה יותר גדולים וקריאייטיבים מהמודעה המצחיק שאתם רואים פה (אולי לעיתון פורים הייתי משתמש בו).
רק כנראה שהקשר היחידי שיש להבלוג עם מישהו מחו”ל הוא עם הבעה”ב של מידיא און די גאו.
אדרבה אם אתם רוצים מודעות מפעם לפעם אתם יכולים לשלוח לי בדוא”ל, אני לא יכול להבטיח, אבל אני יכול לנסות.