מאת: ג. בוגרת בית הספר לקופירייטינג מג’יק.
יאיר אמר שלום למורה, הודה יפה למנהל בית הספר שלו ל’פרסום ושיווק וגרפיקה ועריכת פרזנטציות ודוברות ושיווק’, הגיע הביתה, נכנס למקרר, יצא עם קריאייטיב מפרק ושלח למשרד הפרסום.
למחרת הוא עבד שם. בטח, הוא למד שנה שלימה להסתדר עם כל המשרות שיכולות לצוץ אי פעם בתלוש שלו…
כשישב עם הבוס על כוס קפה בתיבול הוופלים הקריאייטיביים שהוא שלח (כשנוגסים, הם מקריאים בקול צייצני את הקו”ח, בבריף היה כתוב רוח צעירה), סיפר לו המנכ”ל שמנהל בית הספר שלו המליץ עליו נמרצות, ולא נח ולא שתק עד שלא קיבל את האוקיי.
רינה סיימה את שנת לימודי הקופירייטינג במג’יק, הודתה למרצה, חזרה הביתה והתחילה לשלוח. היה לה קריאייטיב אמיתי. ומאז ועד היום היא עובדת בלשלוח קורות חיים.
היא העבירה שנת לימודים על טהרת הקופירייטינג. יש לה כלים מעשיים ליישום התיאוריות, גם אם היא לא יודעת על פה כמה עולה אינצ’ בהמודיע של מוצאי שבת. היא גם לא מוכנה להיות סופר וייזר ב’טרפיקים’ או ב’גולצון’. היא למדה קופירייטינג.
וכל חטאה הוא זה שהיא פשוט רוצה לעבוד בזה…
אז אם אתם רוצים למלא את התקנים שלכם ולמכור למגזר לוקשים עם כותרת שניסח הפלנר מתוך הבריף, יש לכם סיכוי להגיע הרחק.
אם אתם מחפשים אנשים שיוציאו מכם את הקופסה, שיביאו אתכם למקום שעוד לא ביקרתם בו, שימקסמו את התוצרים שלכם, אם אתם רוצים להנות מחומרים איכותיים שמצעידים קדימה כל מי שבא איתם במגע- הפקידו את המקלדת בידי אנשים אחרים, גם אם הם לא נולדו עם כפית יח”צ בפה.
בוגרת אחת.
60 תגובות
ירחם ה’
מי מלמד 20 בנות קופי?
מי עבד עליהן בעיניים שיהיה להן ביקוש?
יש במגזר גג 10 משרות של קופי ורובן תפוסות.
גם עם נניח שיחליפו את כולם בבוגרות מג’יק ישארו 10 מובטלות, וזה רק מהמחזור האחרון.
ומה עם המחזור הקודם? ושלפניו? והמחזור הבא?
ולכותבת הפוסט הכאובה אומר כך: פתי(ת) מאמינ(ה) לכל דבר
ייאמר לשבחו של איתן דובקין שלא שוקט על השמרים בכדי לדאוג לתלמידיו.
ייאמר לשבחם של משרדי הפרסום שלא רוצים להכניס נשים למשרדם בכדי לא להמשיך עם הפוסט של הניה שוורץ.
ייאמר לשבחם של הקופירייטרים ששלמדו קרייאטיב כאוטודידקטים ללא מורים ומלמדים.
ייאמר לשבחם של אימג’ וסיעור מוחות שמלמדים את קטגוריות הקרייאטיב והפנינג בחטיפות נפרדות.
שנון שנון.
ניכר שכותבת השורות ניחנה בכישורי קופי, אסטרטגיה, תקציבאות ופלנינג.
ומהעובדה שהפוסט עלה לאויר מעל במה זו, אפשר גם לחוש בניצני כשרון היח”צ.
אוה, סוף סוף מעלים את הנושא. ואין לכם מושג כמה שזה נכון. ביקרתי במשרד פרסום נופפתי בתיק עבודות משגע…הם אף לא העיפו מבט. ומה? שבוע אח”כ נכנסו 2 סופרים שבחיים לא למדו שווק ובודאי שלא קופי, לתפקיד כותבי תוכן שווקי….
אין עבודה בענף.
אם יש – זה בעיקר מהבית, בשעות הפנאי..
אפילו איתן… כמה בוגרים שלו כבר עובדים במשרדים? ב-ו-ד-ד-י-ם!!!
איזו כתיבה, איזו שנינות, להתלקק.
גם מרים שרביט מנסה לסדר לתלמידות עבודה. אם הייתי יודעת לפני שלמדתי, הייתי לומדת שם.
עילית כתב:
עולם הקופי כבר חרג מזמן מגבולות משרדי הפרסום. בעלי עסקים רבים יודעים שהיום ניתן לקבל שירותי קופי מפרילנסרים הגובים שליש מחיר ומגיעים לתוצאות מוכרות לא פחות, עם שרות מצויין. זה רק עניין של זמן עד שהמפה תיקרא אחרת.
לקרוא את המפה כתב:
ואז מה?
ישבו בבית עשרות בנות וילחמו על כל משרד קטן לתת לו שירות קופי ב22 ש”ח לשעה?
לשם כך הן למדו שנה?
אין על קורס קופי של סיעור מוחות.
בלי רעש וצלצולים, רק עם הרבה הבנה מקצועית.
מרצים פצצה. הגעתי לשיעור ניסיון ונשביתי.
בתור אחת שהיתה שם – ממליצה בחום!
מסכימה עם העילית שמעלי,
המונח קופי כולל בתוכו ענף שלם של כתיבה יוצרת,
החל מכתיבת פרוספקטים ומודעות וכלה בסלוגנים משובחים.
יש לא מעט לקוחות פרטיים שזקוקים לשרותי קופי פרילנס שיחולל פלאות ויעלה את מוצרם על גבי העיתון בצורה נהירה ומשובבת .
אממה,
מישו פה מכר בועה קסומה, ענן ורוד, צמר גפן מתוק ; ׳ משרדי פרסום ׳ ,
וואלה יופי !!
משרדי פרסום יכולים לתת לך את הנסיון והשפשוף שיקצר לך את הדרך וישביח את עבודותיך , אבל הם ממש לא הפלטפורמה היחידה שתוכלי להחצין בה את כישורייך ולהרויח כסף יפה.
ברגע שתפנימי את זה יקירתי, ברגע שתשחררי ותוציאי את הראש מהקופסא המנצנצת הזו, ׳משרדי פרסום׳ שמה,
תוכלי לצאת לדרך חדשה ויצירתית
ולפרוח כעצמאית עם הקופי שעלייך . ( נתקעת נו ;))
עם קצת פרסום באתרי קופי יעודיים, בעיתונות הארצית והמקומית, עדכוני מחפשים ב׳גורו – פייסבוק׳ , קצת א׳א׳א׳, חבר מביא חבר, קמצוץ טיזינג, כתיבה בפשקוויל, טוקבקים עניניים ויצירתיים תחת שמך בצירוף התמחותך
( וכהנה וכהנה )
תגיעי רחוק, תאמיני לי,
כי אין קצורי דרך .
בהצלחה 😉
יש נוסחאות שמי שלא למד- לא יודע. ובאימג’ לומדים.
כל השאר – זה מהבטן.
רק חבל שלא דחפו ל-“פרסום ושיווק וגרפיקה ועריכת פרזנטציות ודוברות ושיווק”, גם קורס “בישול ועיצובי פירות”.
חברה, אף אחד לא ביקש מכם עצות איך לייחצן קופירייטרים מוצלחים או מדומיינים.
אף אחד גם לא ביקש קיצורי דרך.
יש עוד אנשים חכמים בעולם, ואת הדרך הארוכה לא המציאה אהובי.
סך הכל התרתחה פה הכותבת שאת אותו מקום שממלא כעת מישהו אחד, היא רוצה לנסות גם.
מה יש, אסור לה?
למה, כי היא למדה בבית ספר אחר, ולא אצל איתן?
לתלמידי הבית ספר יש דרך קצרה, וכל השאר- לעמל נולדו, הא?
גם אני מצטרף.
אני משפשף את מוחי בשיעורי בית לא קלים בכלל,
ופתאום באים וצצים כל מיני, והם יודעים “הכל”, וכולם אפס לעומתם. למה? כי אין להם יחצ”ן?!?!
איך כתב ‘יהודי פשוט’, כמעט גם בישול ועיצוב פירות למדו שם. כמה נכון….
חבל שלא עשתה סיבוב בפשקוויל דקה לפני שנרשמה למכללת שקר כלשהו שהבטיחה לה הרים וגבעות , בטוחתני שהיתה בורחת מקורס קופי פרסום מצגות עופר אייל נועם נוחעם איזק רוזנשטיין סידורי בלונים וצילום חתונות –
כמו מאש.
יש פה הרבה חומר שיכול היה לשפוך לה אור אמיתי על מה שבאמת קורה במכללות הנל, ועל השקרים, הבטחות השוא והציפיות המתרסקות ביום שאחרי .
חבל מאמי שלא עשית שעורי בית.
b> כתב:
באימג’ לומדים שנה רק קופי כשהאסטרטגיה מהווה יחידה חזקה והקריאייטיב משרת את הכתיבה השיווקית. לא פרסום ולא לוקשים עם כל מיני תוספות. וזה ההבדל התהומי.
אין ספק, לכל מי שלמד והשקיע מגיע לעבוד!!!!
אבל מה לעשות שקורס ה-שיווק, פרסום, דוברות, יח”צ , בישול ועיצובי פירות…. הוא קורס מוצלח ומקיף, תשאלו את כל החבר’ה שעברו שם!
וחוצמיזה,
אם אדון דובקין מצליח להכניס את הבוגרים שלו לעבודה במשרדים אז יופי… הנה עוד סיבה ללכת לבצפר.
אז בפעם הבאה שאתם בוחרים מקום ללמוד בו תבדקו את הקבלות שלו, כמה בוגרים בפועל עובדים בתחום, זה חשוב לכם לא פחות מהלימודים עצמם.
זה שכל אחד פותח קורס כזה או אחר זה מקסים, אבל מה לעשות, צריך למצוא מקום שגם יודע לייצר מקומות עבודה לבוגרים שלו, לא רק לקחת את הכסף על הקורס, להגיד שעבודת הגמר שלך הייתה מעולה וזהו…. ומכאן תנסה להסתדר לבד.
אין הרבה משרדי פרסום. זו עובדה. וגם הם לא ירצו בקלות עובדת חסרת ניסיון. בעיקר אם היא נוהגת להתבכיין (סליחה, אבל קשה לעבוד עם בכיינים).
השוק הפרטי לא פחות מסובך. גרפיקאיות יש המון, שגם עושות קופי וקריאטיב על הדרך, במחיר זול. השוק עדיין לא בשל מספיק כדי להכיר בתועלת של הקופירייטר העצמאי, למרות שהוא מתקדם. הבעיה היא שהתקדמות השוק איטית ביחס לכמויות המוכשרים שמסיימים את לימודיהם.
הבעיה הקשה של הקורסים השונים, היא שיטת הלימוד ה’שטנצית’. אין שום סיכוי ש-20 בוגרות שלמדו בדיוק אותו הדבר, כולל הדקלומים מה התועלת בשרות שהן נותנות, תמצאנה עבודה בשוק הפרטי, וברווח הולם למידת ההשקעה שלהן.
ולכן אני שמחה כל כך לגלות שמרים שרביט, סיעור מוחות, מרימה את הכפפה, ויוצרת קורסים חדשים למקצועות התקשורת החזותית והפרסום, שיעניקו התמחות אינדווידואלית לכל אחת, מתוך התמקדות ביכולותיה הבלעדיות – מה שנקרא לכל אחת יתרון יחסי משלה וקהל יעד ממוקד.
השיווק העצמי של אותן בוגרות מהשנה הקרובה יהיה הרבה יותר קל, וסביר להניח שירוויחו הרבה יותר. ומי שמכיר את השוק והשיווק – יודע.
אז הבחירה היא בעצם בין מקום שנותן לך ערך מוסף כמרים שרביט, ( התמחויות נוספות וכו)
לבין מקום עם מנהל מקושר כדובקין, במי מהם היית בוחרת ?
@ לאה:
אם אתם אומרים שחסרי נסיון לא מתקבלים, אז לא משנה איפה הם למדו.
גם מרים שרביט וגם איתן דובקין מצליחים להוכחי פעם אחר פעם, שלא משנה איזה לוקשים מוכרים בשיעורים. העיקר זה היח”צ.
כמה נכון ככה עצוב.
אם אנשים היו בודקים יכולות אמיתיות וידע מקצועי של ממלא הכיסא התורן, ולא רק מהנהנים בראש לאיתן או מרים החמודים,
אולי משרדי הפרסום היו זוכים לקצת פחות את בשטיבל…
תיקון- לקצת פחות אש בשטיבל.
@ אהובי:
לא,
הבחירה היא בין:
מי שנותן לי עבודת תקציבאות (עבדות) לשנתיים בשכר מינימום במשרד פרסום (איתן)
לבין
מי שמקנה לי כישורים להיות פרילנס או עם לקוחות ומסודות ריטיינרים יפים (אימג”) לכל החיים.
כלל ראשון במיתוג: התמקדות.
זה לא חאפר, זו מקצוענות של קופי שמניבה תוצרים נדירים. כל מי שטעם את החומר הקרוץ מתלמידות אימג’ מבין בדיוק למה הכוונה.
העבדות הזאת היא קרש קפיצה בשביל אחד שרוצה נסיון+ להתברג במשרדי הפרסום .
כי לא משנה איפה עבדת ומה עשית, השנתיים האלה מהוות נסיון ומשלמים עבורן יפה
בכל משרד חרדי .
@ דויד 12:
מה נכנסתם למלחמת כוחות? ס”ה רצתה הכותבת לומר למשרדי הפרסום שהם מפסידים שהם לא מנסים אנשים עפ”י היכולות שלהם ולא לפי הכפית.
כדאי להודות על האמת, כמעט ואין קופירייטרים מוכשרים במשרדי הפרסום המגזריים
@ אהובי:
הבחירה היא לא בין מקום שנותן לך התמחויות נוספות, לבין מקום שמסדר לך עבודה.
בכל מקום את מקבלת התמחויות נוספות. בכל מקום מנסים לסדר לך עבודה.
אבל רק מקום אחד מעניק לך מיתוג אישי משלך, כדי שלא תצטרכי להתמודד מול מאות מתחרות.
התמקדות בקופי (אימג’) זה נחמד. ללמוד הכל (איתן דובקין) זה גם נחמד.
אבל להיות ייחודית, שזו תמצית תורת השיווק, תעשי רק בסיעור מוחות, עם השיטה החדשה שבונה לך תוכנית לימודים אינדווידואלית המתאימה לחוזקות שלך.
אני אוהבת את מרים שרביט והיא יודעת את זה,
יש לה מכללה מעולה, היא מקצועית ומשקיענית ואני אישית ממליצה עליה בחום,
אבל את יודעת,
את הסיסמאות שהעלית פה טוענות גם שאר המכללות.
ובלי קשר , בשביל בנות שנכנסות לענף
כל מה שכתבת פה, נשמע כמו סינית עכברית.
תכלס, הילדות האלה מחפשות אינסטנט ופתרון תעסוקתי מהיר, ואת הבועה הזאת צריך לנפץ להן , זה הכל .
@ לאה:
@ אהובי:
הטענות של שאר המכללות לא רלוונטיות.
למרים שרביט יש שיטה חדשה, שהיא שיטה מנצחת!
הבוגרות שלה יצליחו הרבה, מה שאף מקום לא יכול להציע ולתת.
אם כבר את עושה לה פרסומת, שזה חביב בעיני,
תוכלי לפרט לפוטנציאליות שמסתובבות פה
מהי השיטה המנצחת שאת מרבה לנופף בה ?
איך היא תעזור להן?
מה היא תחסוך להן? באיזה תחום ?
אדרבא , שווקי תצמך עד הסוף 😉
@ לאה:
לאה, היא שכרה אותך בכסף?
סליחה, אבל ככה זה נשמע.
במיוחד שזה לא הנידון כאן בפוסט.
לאה, כמה את מקבלת על שעת יח”צ?
את פצצה מזה, רק תורידי קצת מהמתיקות הנוטפת. זה מתחיל להיות דביק.
את יודעת על מי אומרים אין עוד מלבדו.
ואהובי,
לקחת על עצמך לרסס לחלוטין את כל מי שנולד אחרייך, הא?
לפיתוח ולפירוק הצהרות לגורמים
את/ה קורא ריסוס ?;)
אני עדיין מצפה לתשובתך לאה.
חושבני שלא מספיק לומר ׳שיטה מנצחת׳,
צריך לפרט באיזה תחומים היא תיגע ובמה היא תועיל לתלמידות.
אחרת – לא שכנעת.
התחלת, מזמינה אותך להמשיך עד הסוף .
@ וואלה:
הלו…………..
בואו לא נשכח שלא משנה איפה אנחנו לומדים וכמה אנחנו מוכשרים זה לא ברור מאליו שאנחנו משתלבים בתעשיה.
אז אם יש בצפר או מכללה שכן עוזרים בהשמה ( כן, גם בזכות הקשרים) אז מצויין, נלך ללמוד שם.
השכר לא גבוהה? צריך לומר יפה תודה שנותנים לנו הזדמנות להוכיח את עצמינו, ואם נהיה שווים למערכת בהמשך ישלמו לנו יפה מאד, זה בטוח.
חבל שהמדור נהפך לבמה לבתי ספר לקופי שונים, במקום התיחסות ענינית לנאמר.זה נהפך קצת לגן ילדים, שהשיחה היא , למי יש גננת יותר טובה.
טובה, הוצאת לי את המילים מהפה.
אני עוקבת אחרי השרשור הזה, וזה ממש מעייף היחצנו”ת המוחצנת שהולכת כאן.
ולעניין שדובר בראש הפוסט..
משרדי פרסום אינם המעסיקים היחידים של כותבות שיווקיות. יש שוק פרטי גדול מאד, העניין הוא שצריך ללמוד איך לגשת אליו, לפתח יוזמות ולהתקדם איתן. אני מכירה אישית שתי כותבות מאד מפורסמות, שמתפרנסות פי כמה ממה שתצליח כותבת להרוויח במשרד פרסום על ידי שיווק ממוקד נכון.
השאלה היא לא לאיזה בית ספר יש קשרים נכונים יותר (ובתכלס, עם כל הקשרים שבעולם, עדיין יש 18-20 בקבוצה, וכמה מתוכם כבר אפשר לשבץ במקומות עבודה במחזור??) אלא היכן וכיצד מקבלים כלים נכונים לשיווק וקידום אישיים על מנת להתפתח באופן אישי ולא תלותי במשרד זה או אחר. ביננו, אלו שכבר יודעים למכור את עצמם טוב מבוקשים.
שיווק זו מילת מפתח מאד דומיננטית, ולא, זה לא בא טבעי. זה משהו שלומדים ומשקיעים בשיווק עצמי, ומתפתחים בהדרגה.
אני לא מכירה את כל הקופירייטירים בכל משרדי הפרסום בציבור החרדי, אבל מכירה חלק מהם. ורובם אינם נמנים על החרדי האדוק עם כל משמעותו. עם כל הכבוד העובדה הזאת לוקה בחסר, משום שאחד שלא חי בתוכינו ממש לא יצליח להיכנס לראש הויז’יניצרי, גוראי, בריסקר, חזונישניק…. וזה ניכר על התוצרים. כלומר, יש פה בעצם נישה רחבה מאד ואולי עשרות נישות שניתנות לאיוש. וקבוצות הקופי החרדיות, כך אני צופה, יסתערו על הנישות הללו. בחכמה יעשו משרדי הפרסום אם ישריינו להם כזאת, טרם תתמוסס הנישה הזאת מבין ידיהם.
אהובי כתב:
תקשיבו לי…..
לגבי קופירייטרים כל הקורסים קדחת!
קופי מוצלח נולד עם עט ביד ולשון משוננת, קופי הוא כמו כל אומנות – ללמוד, אפשר רק טכניקות ליצירת הברקות.
ושלא יעבדו עליכם פה כל היחצני קורסים בשקל
(תקציבאות – אפשר ללמוד בקורסים ואפילו מומלץ – שלא תבינו לא נכון)
היות שהתגובות כאן בפשקויל נמדדות בהתאם למי שכתב אותן, עדיף שלא אכתוב את שמי.
אהובי, כל מילה פנינה.
זה בדיוק המסלול.
לעבוד קשה, לפרוץ, לחשוף את עצמך, לפנות באומץ לעסקים וארגונים, ובכלל לא רק למשרדי הפרסום.
ולהתפלל.
צודק/ת, אני מרססת להן תחלומות.
עדיף שאעשה את זה עכשו כשהן בתחילת הדרך,
ולא אחר כך,
כשהן תישברנה מראיונות כושלים וחיפושים מעלי תוהו,
ותעשינה הסבה למטפלת.
@ וואלה:
ברוך הבא לדור הצעיר של פשקוויל.
איפה החבר’ה המקצועיים של פעם?לפני שהפכה בימת היח”צ הזו לפורום דרדקים. חבל על דאבדין בשוק העבדין…
בתור אורחת כאן בפורום, הצצתי בפוסט, בכל התגובות, ואני ממש לא מבינה:
כל הגישה כאן מוטעית מהשורש. אדם הולך ללמוד קורס כדי לקבל כלים להכשרתו המקצועית. מה הוא יעשה עם זה, איך הוא יתפתח, זה תלוי המון במה שכתב לפני “קופי לשעבר” : לעבוד קשה, לפרוץ, לחשוף את עצמך, לפנות באומץ לעסקים וארגונים, ובכלל לא רק למשרדי הפרסום.
ולהתפלל.
ממתי אנשים מצפים ותלויים בבתי הספר שלהם להשמה? עוד לא שמעתי דבר כזה. במגזר הדתי לאומי (ממנו אני מגיעה), אנשים לומדים קשה, משקיעים 4 (!!!) שנים בלימודי מקצוע, עובדים קשה ומתברגים בהדרגה, תוך הרבה מאד יוזמה אישית, התמדה וסבלנות. למה במגזר החרדי מצפים ללמוד בזבאנג וגמרנו, להתברג בעבודה צי’ק צ’ק כי למרצה יש קשרים (ועדיין, מי אמר שהבוס צריך עובדים עכשיו ושבדיוק את מוצאת חן בעיניו?? אולי הם בכלל לא מעוניינים לקחת מתחילים וכמה עובדים חדשים כבר צריך כל שנה???) ולעבוד ישר במשרדי פרסום?? זו גישה של אינסטנט שמייצרת רדידות וחוסר נכונות לעבוד קשה כדי להתברג, וכן, יש הרבה מה לעשות מעבר לציפיה שידאגו לי מנהלי הקורסים השונים, והגיע הזמן שאנשים יפשילו שרוולים ויתחילו לפתח יוזמות חדשות, ישווקו את עצמם כמו שצריך ויפנו לנישות חדשות. מעולם לא ציפינו שמנהלי הקורסים בהם אנו למדנו ידאגו לנו לעבודה! אנשים הולכים לבית ספר כדי ללמוד , חיי העבודה מתחילים אחר כך, והם כרוכים בהרבה עבודה קשה ותפילה. מי שמצפה שיעשו את העבודה בשבילו, לא ריאלי. ולגבי מה שאמרו כאן שלא צריך ללמוד, זו שוב, אותה גישה רדודה (וסליחה!) שאפשר לעשות הכל מהשרוול, מספיק כשרון וקשרים. זו גישה חאפרית, ואז עוד תמהים שלא רוצים לקבל אתכם לעבודה…
יש כולה 4 משרדים חרדיים מה אתם רוצים שיקלטו את כולם
הרי לאף אחד אין חלום לעבוד במנטה או בתוצאות אפקטיביות וכו’
תבינו אותם
קיבלת על עצמך קבלה טובה במיוחד לקראת הימים הנוראים.
אין ספק כי בזכות טוב ליבך היוקד, עוד כמה ילדות טפשות שחולמות חלומות ורודים וחיות בתוך בועה חרדית טיפוסית- תזכינה לפרנס את בעליהן.
אשריך! זכית!
אגב, נפתח פיצי גנון לילדים בכל הגילאים. נסיון בעבודה: הגשת קו”ח.
לא קראתי לעומק [הטקסט לא ממש זורם], אבל בסוגיית הקופירייטרים במגזר החרדי הרי הכל ברור מראש.
זה מה שתרצה ז”ל וגיא שבו ואמרו בקורסים שלהם, יש כל כך מעט משרות קופי במגזר החרדי – אין שום תועלת ללמד אנשים רבים כל כך לתפקיד שמאוייש בכמה בודדים פר מגזר.
האשמה היא אם כן, באלו המשלים את התלמידים בהשמה אפשרית.
הנה, למה איתן מצליח כל כך בהשמת תלמידיו בבצפר החרדי? כי הוא מכוון אותם להכל, באופן כללי. ברגע בו אנשים מצטמצמים לאיזו קטגוריה, במיוחד לקטגוריה קטנה – אין להם אח”כ מה להתלונן שאין מקום.
אה, ולא תזיק גם קצת ענווה
יש 4 משרדים שמחליפים כותבים לפי הכפיות שלהם.
אני שומעת על משרדים שמחפשים שנה וחצי קופירייטרים ולא מרוצים. למה לא לנסות תלמידות חרדיות……
איזון דחוף…
איך הגיע האשכול למריבות בעלות הזקן הארוך והסבוך?
היה מוזכר בפוסט משפט כלשהו בנושא?
ההודעה הזו נכתבה בשפה פשוטה, השווה לכל נפש שלא הצליחה להבין מה אמר הפוסט
קריאתי היתה אל מנהלי המשרדים, אלו שמחפשים שינוי, ואוהבים יציאות ונפילות מן הכסא.
שאלתי אותם למה הם נשארים מקובעים רק לאבא שלו, במקום לבדוק יותר רציני, את היכולות והכישורים, את האיש.
אין ספק שמי שלומד שנה אחת מקצוע מסויים, ויוצא בסופה של אותה שנה שפוי, הוא מתאים למקצוע.
תבדקו, תבחנו, תפתחו את העיניים ותצאו מהקיבעון של ‘דחפו לי תלמיד’.
אתם תהיו הראשונים להנות מהשינוי המרענן.
חני כתב:
חני כתב:
הטקסט לא זורם למי ששם מקלות בגלגלים…
ואגב כלל ראשון בפרסום הוא צמצום. קכמה שקטגוריה יותר קטנה וממוקדת, היא טובה יותר ועובדת יותר.
הרחבת הקטגוריות היא הרס המותג.
אוין צורך לטחון מים.
הכי מבאס זה לראות את הבוגרות הטריות של קורסי הקופי והפרסום למינהם
יוצאות לעולם, רעבות לפריצה הגדולה, משחרות לטרף הזה שיפרקו לו תאמא של הבריף ,
מופצצות בטחון עצמי ו׳אני לומדת פרסום וכו׳
מסתכלות עלייך באלכסון כזה ( כן , יש לי קרובת משפחה כזאת )
ומהר מאד קולטות תלוקש שמכרו להן .
באסה.
אני מסכימה עם חני ,
במגזר החרדי אין מקום לקורסים נפרדים לקופי וכו,
כי מה שלא יהיה, מעבר לכך שקורסי הקופי פה הם לא באמת ברמה גבוהה כמו במגזר הכללי ,
אין הרבה מקומות לאייש.
הקונספט שמוביל איתן עם קורס פרסום כוללני, בהחלט תופס בעיני .
הרבה יותר אפקטיבי לטעמי .
לכל אלה שהתלוננו על זקן ארוך ואברים אחרים-
הכותבת פתחה פה תיבת פנדורה
מרצונה או שלא מרצונה .
מותר לפתח את הנושא ולהביע דיעה.
זו הפלטפורמה . בנות .
יו וואלקאם 😉
הזקן הארוך צמח לויכוחים בין בתי הספר ולא זה היה נושא הפוסט. היציאה מתיבת מהקיבוע של תיבת ההשמה הקבועה מראש היא זו שמעניינת כאן ועליה אין עוד תגובות נוספות. את הדוברת הכמעט היחידה.
מתארגנת קבוצת תמיכה לקופירייטריות מחפשות עבודה.
פרטים יבואו.
איטס מיי פלז׳ר 😉
@ קוקה קולה:
גם את מחפשת עבודה?
מסכנה.
אגב, זו דרך קריאייטיבית למדי לקו”ח,
תגידו מה שתגידו.
בוגרת אחת כתב:
אני לא יודעת על מה את מדברת, כי בעולם הפרסום האמיתי [לא בזה הפיקטיבי שמכרו לך בפליירים של הקורסים למיניהם] מנהלים לא מפחדים לקחת תלמידים טריים מבתי ספר לפרסום – הנה אני, נמצאת איפה שאני נמצאת בזכות האומץ שהיה למאיר גל לשלוף ילדה בת 18 מהקורס בACC ולדחוף אותה לעבוד מול החברות המובילות במשק.
רק מה? עולם הפרסום החרדי קטנצ’יק והמשרות שמתפנות בו הם גמישות. פעם צריך יח”צן, פעם אחרת מחפשים פלנר.. אם מישהו עבר עלייך וסיפר לה שתמצאי עבודה בתור קופי במגזר שלנו – זו הבעיה. לא המנכ”לים, לא המשרדים, אלא מי שעבד עלייך
הנה עוד אחת שדחפו בגלל האבא שלה. האם עשית פעם ברור מעמיק על בתי הספר החרדיים? האם בחנת פעם מישהי שלמדה שם, שאת כ”כ בטוחה שמאיר גל מלמד טוב יותר ממג’יק?
אם תנסי, כי אז תווכחי שיש להם כלים ויכולות להתמודד עם משימות פרסום מסובכות מאד.
אני אישית מכירה כאלה שעבדות עם חברות שעד לא מזמן עבדו עם משרדי פרסום, עברו לפרילנסריות – כן, אלה מבתי הספר המדוברים והיו מופתעים מרמת היכולת והביצוע המושלמים.
כבר דיבר מישהו בראש הפוסט על העידן החדש שהגיע לעולם. היום יש כבר מענה אמיתי מעבר למשרדי הפרסום. מסכימה עם כל מילה.