חשבון הנפש של פאשקעוויל

שמתם לב פעם? בשבוע שחל בו ראש השנה, לא קורה שום דבר חדש, ממש כלום. לא הפיכות, לא רעידות אדמה פוליטיות כלל ארציות ופנים מגזריות, לא סגירת/פתיחת משרדי פרסום חדשים [נו טוב, כמעט]. העיתונים המשמימים ביותר יוצאים בתאריך הזה בו מסכמים לנו את ה’תכלה שנה’ עם כותרות השנה החולפת, כאילו יש בזה עדיין טיפה של לחלוחית של ענין של כותרת של סיפור. מצד שני, זה העיתון הכי קל לבישול עבור העורכים והכותבים. כולה, לרפרף בארכיון והנה עיתון…

אך מנהג הוא מנהג, ואחרי הקדמה קצרה זו, הגיע הזמן לסכם גם כאן את השנה הפשקווילית שהיתה לנו, במילים ספורות [419]  ובתקוה שלא אביא אתכם לא לידי פיהוק ולא לידי נמנום.

אז ככה. בשנה זו ‘חלו הרבה תמורות’. החל מהעלמותם של דור מייסדי פשקוויל, וכלה בכותבים החדשים שנכנסו לנעליהם הגדולות – [49]. ביניהם הבלגאניסטים המדופלמים והמוכשרים שוקי שטארק ואברימי ווינגוט הבלתי נלאים, שלזכותם יאמר – לא מפסיקים לחולל מהומות וגלים. גם שומר הגחלת יוסי צלניקר מקפיד להגיח אחת לשבועיים. וגם אני, שאמנם לא ‘עבדכם’, אבל כן ‘נאמן’, וזה רק מקצת שבחי בפני …

גם בטוקבקיאדה נרשם שינוי דמוגרפי עצום. ניקים וותיקים ירדו לתהום הנשיה. חלקם הגדול חזרו בגי[ל]גול עם כינוי אחר. חלקם נטשו לגמרי, ועברו לעולם שכולו תוהו ובוהו. וחלקם, החדשים, זה מקרוב באו, מלאים אמביציות ויצרים, אפלים ומוארים.

ואולי, בנימה אלולית, זה המקום להזכיר, לעצמי בעיקר, שלפני כתיבת פוסטים וטוקבקים, הפרמטר איך לכתוב, ואם לכתוב, צריך להיות – שכנוע מוחלט שהיינו מסכימים בלב שלם שיכתבו גם עלינו כך – לו היינו במקום נשוא הפוסט או הטוקבק. אחרת זה נכנס בגדר לשון הרע, ואת זה לא אדלר חומסקי קבעו, אלא ה’חפץ חיים’ בכבודו. עד כאן פינת ההלכה היומית, השיעור מחר יתקיים כרגיל. כיבוד קל יוגש…

כאן גם המקום והזמן להתנצל בפני מי שנפגע או לא רווה נחת מפוסטים מסויימים שכתבתי בנימה צינית משהו. מקווה מאוד לעמוד בעיקרון שהזכרתי לעיל.

כמה נתונים במספרים: בבדיקת מחלקת הסטטיסטיקה של פשקעוויל עלו הנתונים הבאים:

משך שנת תשע”ב הוזכרה 1637 פעם המילה ‘נוחעם’

256 פעמים צירוף המילים ‘נוחעם בולטון’

240 פעמים המילים ‘יוחזר חוצניק לאלתר’

240 פעם ‘איפה דינקיס איפה’

275 פעם ‘נו שוין’

74 פעם ‘תגידו, מה נסגר’

9591 פעם חזזזזזזק, ‘אהבתי’

1885 פעם ‘חחח זה טווווווב’

6624 פעם משפט המחץ ‘לאיזה רמות עוד אפשר לדרדר את הבלוג הזה’

ספירת מלאי:

487 משרדי פרסום מגזריים שהלווין הצליח לקלוט. 350 תקציבאים, 2 פלנרים, 998 יחצנים, 4.5 קופירייטרים, 3764 מנהלי קריאייטיב. התנצלות מראש על נתונים לא הכי מדוייקים. גם המצלמות המשטרתיות מזייפות… ולקינוח, במחלקת הגרפיקה של פאשקעוויל סיכמו – בפילוח שוק מדוייק ועגום – את נתוני הביקוש וההיצע בתחומי הפרסום כדלהלן:

 אוקיי, אז שתהיה לכם אחלה שנה של שפע, הצלחה, פריחה, שגשוג, ובלה בלה בלה… שונא דבק, כמרגלא בפום דינקיס לפני נאום הפרישה הרשמי שהנחית עלינו אמש.