פשיטת הרגל של הפרסום החילוני • דעה

תקשיבו סיפור. ביום חמישי האחרון התקיימה בהאנגר 1 בנמל תל-אביב תערוכת סיום קורס קופירייטינג בבצפר של חברות הפרסום. תערוכה לעידוד צריכת יין.

ושם בתערוכה, פרסומות ממינים שונים. כמה מהן בלטו לשלילה בזכות הפיכת נושאים שאינם מוזכרים בבלוג דנן, או בכל מקום חרדי אחר בשמם המפורש. בישראל כמו בישראל כולם מצאו הזדמנות להתנגח – “איך אתם מעזים להשתמש בחמישים ושנים אחוז מתושבי כדור הארץ כאלמנטים מסויימים?”, “איפה הרגש”, “מה זה השובניזם הזה”, ועוד שלל זעקות שבר. סיבה טובה להתפוצץ על גוף מכובד כמו איגוד חברות הפרסום.

בא לי להגן עליהם. תסמונת ברדיטשוב נחה עלי לכבוד יום העצמאות.

מה זאת אומרת ‘פרסום שובניסטי’ – מה, מישהו חושב שפרסומאים מדברים ארמית או יידיש? מה פתאום – הפרסומאים מכוונים לעולם התוכן של קהל המטרה, ומה לעשות, מי שמחליט לגור בתל-אביב מקבל בעסקת חבילה את עולמות התוכן של תל-אביב.

עולמות התוכן האלו כוללים את הערכים הבינלאומיים, ההומאניות, חופש הביטוי, חופש היצרים, ובעסקת החבילה יש גם הדרת והחפצת נשים. ואל תנבחו כעת על הפרסומאים, כי הם מדברים בדיוק כפי שרוצים שישמעו אותם. בועטים, חופשיים, ושוברי כלים. הכי ישראלי שיש ביום העצמאות שלנו.

ייצא כל אדם מחוץ לבני ברק, ויגלה שאין מצב למכור היום מטליות לניקוי שמשות בלי להחפיץ את אוכלוסיית הנשים. מותגי-על בישראל בנויים רק על סחיטת יצרי ומאווי הישראלי הקטן שלא נוהג לכופף את יצריו לשכלו. ולא, לא מדובר בסטודנטים מופרעים ובחופש ביטוי, אלא במשרדים הכי טובים, מאדלר ומקאן ועד לזרמון. ואפילו משרדי ממשלה שאמונים לשוחח בשפה רשמית ומכובדת מנמיכים את קומתם למינוס 3.  מישהו פה שכח איפה אנחנו חיים?

אז אני, במקום התגובה המתנצלת של ורד בטש מנכ”לית הבצפר, הייתי עושה ‘השב’ לכל המיילים הנזעמים: ‘פחחחחחח’. ואז שולח אותם הישר לנתיבי איילון לקבל השראה.

מה, בא לכם לשנות את זה? יאללה קדימה, אל תתחילו בבצפר, תתחילו בבית הספר. שינוי משמעותי של שפת הלימודים לשפה ערכית יותר ונקייה יותר. לא נגיד לכם להפריד כי אפילו ב’בני עקיבא’ המנכ”ל והמזכ”ל רבים על ההפרדה, אבל לפחות תעדנו את השפה. קשה לכם היחס לנשים בפרסומות? בואו לגטו ונלמד אתכם כיצד לא יעלה על הדעת שמישהו ישתמש ב’שלא עשני אשה’ לפרסום. על הדרך קחו גם שיעור ב’עיתונות שאינה מתכבדת בקלון האחר’, ונגבו ביום העצמאות בלי לגנוב ארנקים ולעצבן ניצולי שואה.

כשאתם מסיימים, תקנחו בפרסום חוצות בבית שמש של ‘אנא אל תעברי בשכונתינו’. רק כדי לזעוק אחר כך ‘הדרת נשים’.

• • •

וגם, נזכרתי במשהו. לפני הבחירות האחרונות, תישאל ‘גלובס’ כמה פרסומאים בכירים מה הם הולכים להצביע בבחירות. והרי לכם תשובתו המדוייקת של אודי פרידן, מבעלי משרד הפרסום ‘ראובני פרידן’.

“אצביע ‘ש”ס’ כי היא היחידה שתדאג שהיתרון התחרותי של ילדי – ילך ויגדל. ‘ש”ס’ חייבת להמשיך ולשמר את נחיתות מצביעיה כדי להיתפס כמי שתילחם את מלחמתם. במפלגת ‘ש”ס’ לא חושבים שצריך לעודד את לימודי הליבה וכך, בעוד בוחריהם בוחרים בעצם להישאר נבערים, ילדיי ירכשו השכלה רחבה ולנתב את עתידם בדרך שבה יבחרו. בעתיד, בוחרי ש”ס יהיו הרוב במדינה. הם ישנאו את ילדיי כי דרעי וישי יסבירו להם שהכול בגללם.

“אבל אז, ילדיי יוכלו לקחת את כספם ואת יכולותיהם ולעבור לגור במדינה נורמלית. אני פונה לידידי דרעי: פחדתי שבכלא יהיו בך מחשבות כפירה. חששתי ששינוי אמיתי יחול בך. חרטה, או צניעות חלילה. מזל שלא השתנית. אומרים שהקמפיין שהובלת לא משהו. שטויות. מה זה משנה 11 או 14 מנדטים. אל תירא עבדי יעקב; קח את השיכון, קח את הפנים, קח את האוצר קח כל מה שתוכל. ועצה קטנה: מה פתאום משרד הדתות? למה לסבך? שנה למשרד השד העדתי”. עד כאן לשונו.

אני עוזב רגע את טעותו הבסיסית של אודי, שלא ידע ש-100% מבוחרי ש”ס לומדים לימודי ליב”ה מלאים, ורובם גם נמצאים בצבא. אבל אם כבר בדיחה תפלה, אודי, קבל הצעה משודרגת, שגם רלוונטית לעולם התוכן שלך:

להבא שלח את ילדיך ללמוד בסניף החרדי של ‘הבצפר’ בבני ברק. או-אז תצביע למפלגה חילונית, להעצימה, בכדי שהחינוך החילוני ימשיך לשאת את יין הפטישים הזה, וילדיך יצפו עליהם מבני ברק בגאווה. בנותיך אפילו תוכלנה להישאר בארץ הקודש בלי להפליג לאירופה.

יום הציבאלאך שמייח