האם בקרוב תחול תזוזה מסוימת שרבים מייחלים לה בקביעת התקנות העוסקות בפרסומים מזיקים לילדים?
כבר לפני שנה נעשה ניסיון רציני לשים בלמים לפרסומים המכילים פיתויים עקיפים או ישירים המכוונים כלפי קהל יעד צעיר שמתקשה להדוף אותם וגורמים משמעותיים היו שותפים לה.
כתבה של העיתון “דה מרקר” שפורסמה באותה תקופה הציגה את התעשייה המגלגלת בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים עם מחדלי השיווק והפרסום והפרצות המאפשרות בנקל להשפיע על הרגלי הצריכה של ילדים ובני נוער, שהינם לחיצים וסחיטים ומשמשים כ”קהל שבוי” בידי המפרסמים. הללו בולעים בתמימות את מה שמאכילים אותם ומפעילים מכבש לחצים על ההורים.
בעקבותיה התקיים דיון מיוחד בוועדה לזכויות הילד בכנסת, שהציג את פלטפורמות הפרסום המעודכנות באמצעי המדיה החדשים שבהם אין פיקוח על התכנים והשפה השיווקית במקם שתעסוק ביתרונות המוצרים מתרכזת במסע שכנועים קורץ מגובה בפיתויים שונים בצורת מתנות יקרות והגרלות שוות הפועלות פעולתן וגורמות לצרכנים הצעירים לצרוך מזונות בעייתיים לאורך זמן.
התופעה המשיכה בינתיים לצבור תאוצה כאשר בציבור הכללי ידוענים מגויסים ע”י המשווקים לפרסם באמצעי מדיה של צעירים כדי לשכנע אותם שכך הם יהפכו למקובלים ונחשבים.
בכיר באחת מחברות המזון התבטא בפירוש כי: “לא נעים להודות אבל אנחנו עוקפים את ההורים כדי למכור דברים לילדים שלהם. מתלבשים על מישהו שיש לו המון חברים ומבטיחים לו מתנות וחטיפים אם ישכנע את כולם לצרוך אותם. אלו דברים שאפשר לעשות דרך הסלולאריים והרשתות שכיום כי אין בהם פיקוח”.
החופשה הגדולה נחשבת לזמן נוח מאד שבהם מגבירים מפרסמים שונים את הלחץ המסיבי על בני הנער, כדי לשווק להם מזונות מזיקים במקומות בהם הם נחשבים קהל שבוי ואין להם יכולת בחירה אם להיחשף לפרסומות.
אחת חברות המזון המפרסמות הגדילה עדות כאשר לקחה חסות בקייטנות ושלמה כסף רב לחשוף את מוצריה עתירי הסוכר והקלוריות בתוכן והחשש הוא שחברות נוספות ינקטו בדרך דומה.
הוועדה הקודמת שהתכנסה בסיוון תשע”ו עסקה ב”גבולות הפרסום והשיווק המסחריים בקרב בני נוער” ובצורך בהתאמת החקיקה לזירות הפרסום והשיווק המתחדשות המאפשרות לחברות מסחריות לנצל את בני הנוער למטרותיהן. השתתפו בה הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד החינוך המועצה לשלום הילד ועוד.
בין היתר הובהר בה כי כל פרסום ושיווק המכוון לקטינים מתייחס להפרת הוראות בתחום כאל עבירת במדרג הגבוה ביותר ויש לקחת בחשבון שהוא עלול להיות כרוך בעיצומים כספיים על חברות היכולים להגיע עד 67 אלף שקל לכל הפרה. הנציגים דיווחו אז כי מספר תיקים מצויים בהליכי חקירה מתקדמים והציגו בין היתר את הפעילות הקיימת בתוך מוסדות חינוך לחלוקת מוצרי צריכה, מוצרי מזון ודוגמיות, שנגד שותפיהם (כולל מנהלים) יש להפעיל סנקציות מחמירות.
למרבה האכזבה, מאז הדיבורים והמסקנות הרמות (שפורסמו כבר לפני למעלה מחצי שנה) לא ראינו מעשים בשטח וגם הועדה שמונתה בינואר אחרון לא קיימה כל מפגש.
זו הסיבה שהועדה החדשה שמונתה עכשיו מעוררת אופטימיות מחודשת. לא רק שהמסקנות שלה, שיהפכו לחקיקה מחייבת עבור תעשיית הפרסום וחברות המזון אמורות להתפרסם ממש בקרוב, אלא שלראשונה באופן תקדימי נוספו לה גם נציגים מתעשיית הפרסום שיאמרו את דברם. חלקם, כידוע, לא מתלהבים מההגבלות הפרסומיות מרחיקות הלכת שאנשי הבריאות פועלים עבורן וימים יגידו עד כמה מעורבותם תשפיע על ההחלטות.
יגאל בראון, יו”ר איגוד הפרסומאים אמר למדור: “סוף סף קלטו שאם עוסקים בפרסומים הכי טבעי לשלב בהם קודם כל אנשי פרסום. עד היום בכל פעם שעסקו בנושא דנו בו בחדרי חדרים ולראשונה מצרפים פרסומאים שיביעו דעתם ויאמרו את דברם”.
ומהי בגדול?
“מוקדם להציג דברים שעוד לא נולדו. כללית אני בעד פרסום מאוזן ובריאות לעם ולציבור. אלא שצריך להבין שבעיות בריאותיות והרגלים של צריכת אלכוהול ומזונות כאלו ואחרים פותרים קודם כל באמצעות חינוך וכי הבעיה לא מתחילה מעולם הפרסום. אי אפשר להטיף רק למפרסמים ולצפות שהם יהיו המחנכים הראשיים כאשר המדינה מצידה לא פועלת בנידון”.
לגבי השפעות הועדה והדיונים יגאל בראון סקפטי במיוחד: “ימים יגידו לאן כל זה הולך. בישראל המאופיינת בסחבת ומריחה הרבה ימים יצטרכו לעבור עד שנראה תוצאות מעשיות. כיום אנחנו אוחזים עדיין בשלב הדיונים בעלמא ואין כל החלטות מעשיות או הצעות לסדר אמתי”.
לגבי מעורבותו בוועדה הוא מפתיע: “הנוכחות שלי לא מהווה כל חידוש. מדובר בהתנהלות חלמאית לחלוטין, שכן חשוב לציין כי הוזמנתי לראשונה לישיבה בנושא לפני שנה ובפועל עד היום הישיבה לא התקיימה כלל ולא נעשה דיון אחד. בעוד כשבוע נקבע דיון נוסף ואני תקווה שהפעם הוא אכן יתקיים”.
תגובה אחת
למי שלא יודע יגאל בראון הוא המנכ”ל הבאמת מקצוען של ‘הבצפר’