אם חיפשתם תירוץ למה “מימד” חולק את המקום הראשון בסקר “פאשקעוויל” בקטגוריית ה”מפתיעים”, תוכלו למצוא אותו, בין היתר, בפרינט הזה.
“עם ניחוח כזה, כולם רוצים להיות בדים”. כאשר ראיתי את הסטריפים של חפצי הבית הפשוטים והדי-מוזנחים ‘מתים’ להיות בדים ולהתפנק, הרהרתי לעצמי, וואלה, דווקא בא לי להיות בד. אחלה פרינט, משרה “אווירה” ומעורר השראה. לי משום מה, הפרסום הזה כבר הכניס ניחוח ים-תיכוני מובהק, ניחוח “חבצלות מעורר” כמובן. אז אל תתפלאו אם תראו את פרצופי מרוח בסטריפ מוגבה, בשאגה, ‘גם אני רוצה להיות בד’. ובכל זאת, בפרינט השעון שנהפך לבד (חפשו בעיתונים), יש צורך דחוף באדפטציה לבדים בצבעים מנוגדים. מה שקיבלנו הוא בד בצבעים המקוריים של השעון, והמסר, אפעס, לא מועבר שם.
28 תגובות
יאלה, תביאו אותה בסטיקר: גם אני רוצה להיות בד!
איזה כיף לראות מידי פעם דברים מרעננים!
ממממ גם אני רוצה להיות בד!
אין על המודעות החלקות של מימד.
קראייטיב בריא
ביצוע מצויין
מימד רק משתבחים עם הזמן…
אין ספק, מחוץ לקופסא!
יש לי 2 מסקנות מהפרסום הזה ומכמה שקדמו לו:
1. מימד משתדרגים בקרייאטיב
2. מימד אוהבים טיזרים.
מודעה מקסימה בנקיות שלה. ויז’ואל שובה!
ומעבר למחלקת הקריאייטיב הנכבדה, אני יכולה גם לשבח את התקציביה שלהם, מישו יודע שם לשבת ללקוחות על הווריד ולקבל קמפיינים שווים. (ע”ע הסטריית תחליב רחצה פינוק)
אחלה מודעות,
מימד הפציצו השבוע כהלכה!
לא’דע, אבל אשתי מתה על זה
אורחת כתב:
כל משרד והאורח שלו….
אגב, למה אין קרדיטים, מי אשר על הקריאייטיב<?
10.
מדהים!!
אין על מימד בקריאייטיב
אין ספק, מאז ומתמיד זכור לי, שהפרסום של מימד מדיף ריח של נקיון רעננות ופריחה.
אני עוד זוכר לטובה את ילדי הבדים הזה מהקמפיינים הקודמים.
מדהים יפה ואלגנטי.
אז מי, באמת , על הקריאייטיב?
מימד, תזרקו איזו עצם!
אין. פשוט מבריק.
גמני רוצה להיות בד.
לא מתחבר לא מתלהב. נאדה. לא מבין מה הגאונות בקרייאטיב של שנות ה- 80. ועיצוב משנות ה-90.
אה, כן. זה נקי. ואשתי אוהבת מצעים נקיים.
פתאום גם לי בא להיות נוחעם.
פתאום כולם רוצים להיות מימד.
הבנתם או שזה אני?
סליחה הורביץ. נתקלתי ולא נושעתי.
לסולח לעמוסיו בדין.
ואם נדבר על השראה:
אהמר ואקבע כי את ההשראה לפרסומת הזו קיבלו המימדיסטים מפרסומת של אחת האבקות שעדיין רצה על המרקע. שלא לומר, כי דומני שאם תיחשפו אליה תהמרו כי בכלל הועתקה, בזהירות לפרינט החרדי.
הפרסומת בקצרה מספרת על ילד שכולם נכבשים בקסם ניחוח חולצתו. הוא יוצא מהכיתה ונתקל בילד מגודל אחר שכמעט קורע אותו, תופס את חולצתו, מריח את האבקה ונכנע לריחה מתרפק על כתפו.
סצינה אחריה: מורה תופסת את הילד כשהוא שולח\מקבל פתק באמצע שיעור בכיתה לילד\ה אחר\ת, היא ניגשת אליו בחומרה, אוחזת בכתפו בכוונה להענישו ואופס, נחיריה קולטים את ניחוח החולצה ואף היא כורעת ומתרפקת לפני הילד והוא ניצל. כך בהמשך היום.
בקיצור, פרסומת בה כולם רוצים להיות בקרבתו של הילד הלובש חולצה שכובסה באבקה המדיפה ניחוחות.
חומי, לדעתי התובנה של הפרסום הנוכחי, שונה מהתובנה שהבעת זה עתה. מימד מדברים על תחושת הפינוק, כולם רוצים להיות בד ולקבל את הפינוק הזה. אתה מדבר יותר על מסר של ריח שלא עוזב אותך, ריח שבא לך להחזיק אותו קרוב אליך וכמה שיותר. תובנות שונות לחלוטין. וההעתקה בוודאי שאין כאן. תשאיר לי את תחום ההגזמות, אנא.
ואני לא מאמין שמישו רוצה להיות נוחעם מבחן המציאות. עזובותך שטויות.
כתבת את זה כדי לקבל משהו נוסח “מה פתאום, בטח שרוצים להיות נוחעם?!”.
אז זהו, צר לי. ממש לא רוצים.
ראית את הפרסומת? כנראה שלא. המסר שאני קיבלתי היה של כולם רוצים להיות הילד ההוא או בקרבתו. קרא לזה פינוק. קרא לזה חיבוק. כולם רצו להתפנק במחיצת הילדון החמוד ההוא.
הא, וצחקתי למעלה. אתה גבר לא רע בכלל.
@חומי
אני סומך על כוח ההסברה המעולה שלך, המחשת כאילו הראת. ובכ”ז שטחי מידי לומר שהתובנה זהה, ‘קרא לזה חיבוק קרא לזה חיבוק’. זה לא עובד כך. כמו שלא תקצין לומר שכל פרסומות הבשמים מועתיקים זה מזה, כי ‘קרא לזה ניחוח, קרא לזה תשוקה’. תשאיר לי את השטחיות, אנא.
יש הבדל ברור ומוחשי בין תובנת מימד לתובנה המקבילה, גם אם הניחוח זהה.
אה, ורק בגלל השורה המסכמת שלך, היה שווה. ראית? בסוף הצלחתי לסחוט ת’זה ממך. ואגב, הייתי רוצה להיות חומי, על עיוור…
אם כבר הפרסומת שהזכרת שממש לא מזכירה את הפרסומת פה אלא את הפרסומת של פינוק שבו האמא מנסה ללכת לישון והתינוקת בכל 10 דקות קוראת לה ומוציאה לה את העצבים עד שהאמא מוציאה את כל הסבונים מהאמבטיה והאבא מתקלח עם תחליב הרחצה החדש בריח המוכר! של פינוק ופתאום באמצע הלילה התינוקת מתחילה לקרוא אבא אבא. והאמא מרוצה מהקומבינה.
@ קופיקאט:
בשמחה, הקופרייטרית המוכשרת – ליבי ברנדס הארט שבמקרה הזה הוא הכוכב, כי אתה בטח מסכים איתי שהמודעה הזו מתייחדת בוויזואל המקסים והמושקע שלה, הוא אחד מצוות הארטים המוכשרים בסטודיו שלנו שלא מעוניין בחשיפה. ועל הכל מנצחת מנהלת הקריאייטיב המעצבנת שמוציאה לכולם את המיץ:)
למי שלא יודע את רוב המודעות במימד כותבים ויוצרים עובדים חיצוניים (פרילאנסרים בלע”ז).
@ רובי:
במקרה מימד הוא המשרד הכמעט יחיד שאני מכיר שאינו משתמש בשירותיהם של אנשי פרילאנס.
עם כל כמה שזה כואב רובי, תצטרך לפרגן.
מוטלה,
אני דווקא מאוד מפרגן לפרילאנסרים של מימד.
רובי,
גם אני מפרגן לעליבאבא מסיפורי אלף לילה ולילה.
נורא קל לפרגן לדמויות בדיוניות…..
תאיר את עיננו, רובי.
איזו מודעה שהפרסמה לאחרונה תחת הלוגו של מימד נכתבה ו/או בוצעה ע”י פרילאנסרים?
(תשובות מתחמקות כמו “הרבה” “כמה וכמה” “יודע אבל לא רוצה לאמר” לא תתקבלנה..)
לגבי הקמפיין המדובר, קופי וביצוע נאים, לא נפלתי מהכיסא.