התרסקות המטוס בהודו, והתחקיר האינטסיבי של הקופסה השחורה, הביאו את החוקרים להסיק שהטייס פשוט נרדם בטיסה. שמעו שם בעיקר נחירות.
זה התחיל נפלא, “אחמד בן שרה”, מי לא ידע, מי לא שמע. קמפיין ממוקד ועקבי, ללקק אצבעות, לכסוס ציפורניים, ולקנאות ב’איך אפשר למתג מקצועית ארגון רוחני’. אך נדמה שמישהו ב”בולטון פונטציאל” נרדם בשמירה, והתוצר המהביל הולך ומאבד מיוקרתו, שלא לומר מתרסק. נתחיל בסלוגן שעדיין ממשיך ללוות את האירועים של “יד לאחים”, ומאידך נעלם לגמרי מהפרינטים האחרונים. ואם נפנה מבט על הארט? אתם בטוחים שאתם רוצים לדבר על זה? כי אנחנו לא ראינו שום היבט חיובי, החל מעימוד הטקסט המרושל (שימו לב לכיתוב התמונה, שהוא בעצם המשך המאמרון), דרך הקריאייטיב הדומע סטייל ה”אייטיז של וועדות הצדקה”, וכלה בארט רדום המבייש את הסטיגמה. יכולים הם לבוא ולטעון, שקהל-היעד המתייפח בבכי בכנסים של יד לאחים, מתולדה מדימונה וסמדי-במבה מראש-העין, גם כך אינו מבין בניואנסים. אבל אני שומע בעיקר נחירות. השאלות המתבקשות: למה בכ”ז להתעקש על חתימת המשרד בשולי הפרינט. האם כך זה כשיש עוד לקוח קטן במשרד גדול? או שמא משרד פרסום אינו מסוגל ללוות ארגון רוחני לאורך זמן.
סולם השטיבל: 3.5 על הקריאייטיב הדומע. 1.5 על הארט הצולע.
10 תגובות
מישהו שם צריך להחזיר את המנדט הקריאייטיבי למישהו…
חזון ‘אחרית הימים’:
רכש מדיה לבולטון
קריאייטיב לטריו
דואר,
אחרי המודעות המזוויעות של לאומית,
תחסוך מאיתנו את טריו.
לדעתי הדמעות עדיין עובד יופי, הארט באמת מתחת לכל ביקורת בפרט שמדובר על הכלה ( טול לבן וכדו’)והכוס עם נעלי עור שחורות שובר כידוע החתן..
לפעמים המשרד צריך לזרום עם רצונותיו של הלקוח. וזה מה שהלקוח הזה רוצה.
לא באתי לסנגר על המשרד. אני במקומו הייתי מתביישת לקחת קרדיט על היצירה המזעזעת הזאת.
רגע לפני החופה הכלה פרצה בבכי… פשששש, באמת נדיר. אני לא מכיר כלה שלא בוכה לפני החופה, במהלכה ולאחריה.
זה לא בולטון הבעיה.
דובר יד לאחים (ב.פ.) הועזב, כנראה זה התוצאה של יורשו.
רק שאבין, הסולם הזה, מאיפה מתחיל ועד איפה מגיע?
בקצב הזה אני משערת שזה יכול בקלות להגיע למינוס משהו…
נוחעם. מה יהיה איתך?
לפעמים אני חושב שאתה קורא מחשבות.
הוצאת לי את המחשבות מהמח (ועוד פרסמת את זה ברבים).
@ אורן:
היציאה האחרונה של טריו הייתה פשוט בכדי להתאים את המשרד לבוס החדש.
מסתבר שיד לאחים בקשו מבולטון להשאיר מסגרת ריקה. אח”כ שילבו את הטקסט העליון, עצמאית.
זה מה שנקרא סטירה של לקוח. סתירת בנין.