מאת: פנינה וינרב – מנהלת קריאייטיב בפרסום דמיון
במשרד הפרסום דמיון, בו אני עובדת, השיקו בתחילת השבוע האחרון (נר שמיני של חנוכה) את המשרדים החדשים. האירוע המרתק הונחה ע”י קובי אריאלי, וכיבדו אותנו בנוכחותם שר התקשורת – הרב אריאל אטיאס, ראש העיר – הרב יעקב אשר והגאון רבי יוסף בנימין וואזנר. באירוע נכחו גם, עיתונאים, אנשי תקשורת, אנשי עסקים, ראשי ארגונים וכמובן לקוחות המשרד.
באירוע הוצג גם האייקון הייחודי של המשרד – ברקוד העשוי דמויות של חרדים. החשיבה שעמדה מאחורי האייקון היא – “כשמביטים מבחוץ – רואים במגזר החרדי כח קניה אדיר, כשמביטים מבפנים – מבינים שזה מורכב, שכח הקניה הזה בנוי מאנשים, רצונות, חלומות, שאיפות, רגשות, חיים שוקקים שלמים.”
את האירוע ליוותה תערוכה של קריאייטיב מדהים שביטא את הסלוגן המוביל את משרד הפרסום דמיון “מה שרואים מכאן, לא רואים משם”, החלטתי להביא את הגלרייה עם כל ההסברים גם למי שפספס את האירוע המיוחד.
•הקליקו על התמונות לצפיה בגודל מלא•
1. “כתם צבע” – “כתם רורשך הוא ויז’ואל המגיע מעולם הפסיכואנליטיקה ומבטא את היכולת של כל אדם לראות בכתם צבע, דברים שונים בתכלית מאדם אחר המביט בו.
2. “תינוק במעי אימו” – על פי היהדות, תינוק לומד במעי אימו את התורה כולה ומיד בלידתו שוכח אותה. הויז’ואל, מבטא בצורה החדה ביותר שיש דברים שמישהו אחד, מנקודת מבט מסוימת – יודע והאחר לא.
3. “הכלה” – במגזר החרדי נהוג שהכלה מובלת אל החופה בכיסוי לבן אטום, שדרכו איננה יכולה לראות דבר – אבל אנחנו מאמינים שמה שהיא רואה מבפנים, בצלילות הראיה שלה ביום חופתה, דווקא מתוך התום, היא רואה את הדבר החשוב ביותר באותו יום ורק אותו.
4. “טעמים” – למגזר החרדי יש טעם משלו בכל אחד ממרכיבי עולמו, מבחוץ זה לא תמיד מובן, מבפנים זה מובן בדיוק. יש לו את הטעמים שלו באוכל, את הטעמים שלו למעשיו ויש לו גם טעמים למקרא – להבנה שלו את עולמו – עולם התורה.
5. “מותגים” – למי שצופה במגזר מבחוץ הביגוד נראה פשוט: שחור /לבן, על פניו נראה שאין התייחסות לאופנה. אבל מבפנים זה ברור וידוע – גם החרדים מבינים היום היטב במותגים.
6. “גוונים בשחור” – המודעה שנעשתה על פי כרזה של אמן אמריקאי מפורסם בשם אנדי וורהול ממבשרי האמנות העכשווית, מבטאת את הצבעוניות שיש בכל אדם ואדם במגזר למרות שמי שמביט מבחוץ על המגזר רואה הכל בשחור / לבן, מי שמביט מבפנים – מבין את רב הגוניות.
7. “פשקעויל” – לאדם המביט מחוץ למגזר מילות הפשקעויל הן בליל לא ברור, מעין צעקה גדולה בשחור לבן. מי שמביט מבפנים – מבין את החוקיות הקיימת בפשקעוילים ואת העצבים החשופים, והנושאים הבוערים למגזר, שבהם הפשקעויל נוגע.
11 תגובות
סחתין. תתחדשו ותמשיכו להצליח בע”ה.
קמפיין רציני ונוגע. אני הייתי מדרג אותו כך:
6,5,1,2
הייתר לטעמי מידי מפולספים ולא מציגים את המגזר באור ברור ו/או חיובי.
לומר שכלה רואה הכל זה שילוב מיסטי וכו’, (נס שלא הלכתם על ויז’ואל של רוח הקודש…), סיר החמין? דחילק, טעם החיך שלנו שונה? (ההתחלה מדהימה, שונות בטעם אבל ממש לא לסימטא הצרה הזו של טעם החיך). כתמי הצבע, יש בזה הרבה, אך לצערי אין בזה אמירה כלשהי על המגזר (דברים שרואים מכאן, יכול להתאים לכל דבר). איך שלא יהיה, עלו והצליחו, לראות את המציאות מ’כאן’ ו’משם’.
כה לחי!
חשוב לפרגן על הלוגו הקריאטיבי בהחלט לארוע.
אני לא מתחבר בכלל לתערוכה המסובכת והמתוסבכת הזאת. סורי.
כשרוצים לפשט משהו, פשוט מפשיטים ממנו את כל מה שמסובך.
מה שאני רואה כאן זה אוסף, יצירתי אמנם, אבל לא ברור של עבודות מסובכות ומתוסבכות המעידות על קונפליקטים מיותרים כלפי פנים מגזרי וכן כלפי חוץ כללי.
מה שכן, שוב אומר כי הלוגו מאד מצא חן בעייני ומתמונה אחת או שניים שראיתי מהארוע, מסתבר שהיה בהחלט אינטימי ומכובד..
לחיי הדמיון שלא נגמר!
אדוור..
זה מה שהם רואים?? מותג של פולו והינומה של כלה אטומה?
כולי תקווה ששם באמת לא רואים את מה שראו מכאן.
אגב, אם כבר נכנסים לדקויות, דווקא הלוגו נורא מתאים לעיצוב מגזרי. רק במגזר מועכים דמויות (במקרה שלנו חרדים..) כדי שיכנסו לרוחב הלוגו (וע”ע מעיכת פונטים חסרת פרופורציות).
פנינה.
עבודות יפות מאוד.
אך תמהני….
אם את צריכה להסביר מה אני אמור לראות ומה אני אמור להבין
זה לא קצת מוריד מהעוצמה של העבודה???
אותי לימדו שעבודה טובה לא צריך להסביר.
בתמונה יפה את לא אמורה להגיד “החיוך של הילד צריך ליצור אצל הצופה מבט מרחם למוצר,
והדמעה של הילדה צריכה לייצר אצל האמא הזדהות עם כאבי השיניים שתהליך הגדילה יוצר”
אך לא לבקר באתי אלא להישאר.
עלו והצליחו.
ויהי שם הקריאייטיב עליכם.
אביהו, יותר ממה שמגיע לדמיון מזל טוב על המשרדים החדשים,
מגיע לך מזל טוב ענק לרגל החלפת הסטטוס בפייסבוק מרווק לנשוי, לא?
תזכה לבנות בית אדיר מתוך אושר, נחת ושמחה – תמיד!
אביהו, כמה משלמים לך??
חוצמזה-מזל טוב.
אני…
כנראה לא יותר מידי אם אני צריך לכתת את אצבעותי על מקלדת דוויה
בבבקרו של יום חולין.
לא בסדר..אנשי מכירות אמורים להרוויח טוב.
לגבי המקלדת הדוויה- אפשר לשדרג למשו פחות דווי,יש מבצעים עכשיו…
חחחחח
נחמד מאוד, החולצה של פולו צורמת מרוב שהיא מגוהצת טוב
זה לא נראה שהיא ‘יושבת’ על מישהו והפאה המסתלסלת
לא נראית אמיתית שם, לא יודע, זה הזכיר לי את מותגים כשעשו פרסומות לעצמם בעיתון משפחה לפני תקופה ארוכה עם כל מיני קלישאות כאלה.
חוץ מזה נראה נהדר ומחכים לעוד פוסטים כאלה עם תמונות מהמשרדים. רוצים לראות קצת יותר ויז’ואלים, פחות מלל. לפחות אנוכי הקטון. וגם. אהבתי את האיות של המילה פשקוויל. מסתבר שהמקום הזה נותן השראה להרבה אנשים, לא רק לי..