מאת: ישראל כהן
החזית הרותחת במלחמה בין ‘יתד נאמן’ והשבועונים – ובראשם ‘משפחה’ – נמצאת בעיצומה, ואולי זה הזמן לערוך סיכום ביניים ולבדוק את מאזן הכוחות של המרוויחים והמפסידים. בערפל שנוצר, בשל בליל הספינים וחצאי האמיתות שהפריחו שני הצדדים הניצים, קצת קשה לעשות סדר. ננסה בכל זאת.
בניגוד לגישה הרווחת השבוע באתרי האינטרנט, כאילו מדובר במהלך נפסד של היומון הליטאי ‘יתד נאמן’, שנכנס למלחמה לא לו והפסיד אותה מלכתחילה, דווקא אני בוחר לראות את חצי הכוס ההפוכה. נכון, לא נעים להודות. גם אותנו, אתרי האינטרנט, תוקפת המודעה יחד עם השבועונים ותחנות הרדיו, אך אין מנוס מלהודות כי בסך הכול ערך בו ‘יתד’ מלחמת גרילה לא פשוטה, שבסופה הצליח לזנב תדמיתית ומוראלית בשבועונים המתחרים ובעיקר ב’משפחה’.
אין זה סוד כי המלחמה הזאת לא החלה היום או אתמול. מזה מספר שנים מנסה ‘יתד’ – שחבר לעסקנים וכוחות אחרים – לנטרל את השפעתם של השבועונים. הסיבות לכך רבות, ואמנה שלוש עיקריות. אידיאולוגית: משום ש’משפחה’ פונה לציבור ה’בני תורה’ ומשקף קו חרדי יותר מודרני ופשרני. כלכלית-מסחרית: משום ש’משפחה’ פונה לקהל האמור, שהינו יותר מבוסס ומתעניין בדברים שלא תמיד מדברים לקוראי ‘יתד’ האמונים על צניעות ופשטות. פוליטית-ציבורית: השפעה ושליטה במרחב הציבורי החרדי.
עד לאחרונה, מי שהתגייס למאבק הזה לא היו רבנים מהליגה העליונה, אם מותר להשתמש בביטוי הזה, וגם ההתייחסות הייתה כללית, ללא שם ספציפי מוזכר. כך הציבור התרגל שפעם או פעמיים בשנה הסאגה חוזרת על עצמה – ודועכת.
הפעם, בהפתעה גמורה, הצליחו עסקני ‘יתד’ לפרוץ את החומה ולטמון מארב מתוכנן לאנשי השבועון.
אין זה סוד שבביתם של רבים מגדולי התורה בבני ברק, אנשי הבית אינם חשים ומרגישים ש’יתד’ מייצג אותם נאמנה ומשמש להם כשופר ראוי. לפעמים ההיפך. כמות השנאה שרוחשת שם ליומון הליטאי גוברת על זאת שנמצאת בכל מקום אחר (כולל ‘משפחה’). משום כך, נוצר לו שיתוף פעולה מעניין שבמסגרתו נתן ‘משפחה’ ביטוי יתר לדבריהם של גדולי התורה בבני ברק, שבעקיפין אף גרם להכרה בשבועון, ומן הצד השני שמרו הללו על שקט תעשייתי בזירה, כולל גיבוי שקט וחשאי מידי פעם, כשצריך.
כך זכינו להתבשם – לצד הכתבה השנויה במחלוקת במוסף סוכות החגיגי על ‘חרדים ותעסוקה’ – מכתבת פרופיל מקיפה על דמותו של ראש ישיבת פוניביז’ הגר”ג אדלשטיין. כנ”ל בפסח, לצד מוסף “בן 30 לכוח”, קראנו על דמותו התמירה של הגאב”ד הגר”נ קרליץ.
אלא שמתברר שלא די בזה. ‘משפחה’ רצו להרחיב את השת”פ וניסה לייצר ‘הכשר’ רשמי של וועדת רבנים האמונה על בתיהם של גדולי התורה בבני ברק.
כאן כבר נעמדו עסקני ‘יתד’ על רגליהם האחוריות והוציאו בדרך מתוחכמת את מכתבו של ר’ ניסים (שאגב, לא מכחיש אותו. רק ביקש ממערכות העיתונים להקפיאו) שהוביל לחתימתם של הגר”ח קנייבסקי ומרן הגרי”ש אלישיב.
נכון לעכשיו, במקום לקבל הכשר מועדת רבנים, מסתובב ‘משפחה’ עם גיבנת בדמות חותמת מפורשת של המנהיג הרוחני החרדי מספר 1 נגדו (כולל הזכרת השם המפורש). אז אם זה לא ניצחון של ‘יתד’, תגידו לי ניצחון מהו.
נכון. הצרכנים ימשיכו לקנות ‘משפחה’ והמפרסמים ימשיכו לפרסם שם. אבל עדיין, לשבועון המתיימר להיות בכל בית חרדי, זו מכה מוראלית ותדמיתית קשה.
המבחן האמיתי הוא כמובן בהמשך. במידה ויפעלו ויצליחו לגבש וועדת רבנים מוסכמת שתעניק ‘הכשר’ לשבועון, אזי מעז יצא מתוק ויתברר בדיעבד כי המאבק אף שיחק לטובתם, שכן הם יצאו ממנו מחוזקים מכפי שנכנסו. אך אם יתברר כי עניין ועדת הרבנים עלה על שרטון, יצטרכו בהנהלת השבועון לערוך חשבון נפש נוקב, איך וכיצד העיזו לצאת למערכה נגד ‘יתד’ מבלי לבדוק שאכן אוגדת חיילים שתגבה אותם בשעת מבחן, עומדת מאחוריהם.
הכותב הוא יועץ תקשורת חרדי
21 תגובות
מסכימה איתך. ניתוח יפה.
הרחתי ביזנס ודריסת המתחרים,עזבתי את יתד ועברתי לשבועונים
לידיעת הכותב עד עתה ביקשו 11 מנויים של משפחה להקפיא את המנוי,לדעתי משפחה יצא מחוזק מהמאבק המסחרי המכוער שכפה עליו המפלגתון יתד ועסקניו מנצלי ומבזי גדולי ישראל.
לדעתי הרטושה: לא פחות משהפסיד משפחה, הפסיד המותג “גדולי ישראל”, ושוב, כמותג.
כי בינינו, לא יהיו עכשיו שינויים משמעותיים באחוזי הצריכה של העיתונים. וחתימת גדולי ישראל מה תהא עליה?
שום כלום.
עסקני יתד רק הרגילו עכשיו את הציבור שיכול להיות חתימות של הגדולים שבגדוילים, ולא צריך להתרגש. זה אפילו לא המלצה. זה סתם מכתב קודש בעיתון היומי.
אינני מצליחה להבין את המהלך. אני חושבת שאין מי שלא מבין שמדובר כאן במאבק כלכלי. למה צריכים לערב כאן את גדולי ישראל? חבל, חבל, חבל!
את הפרט העיקרי השמטת ,הטעות הפטלית של משפחה לשוב על “פדיחת אוקטבר” ,ולפרסם שוב את רשימת 30 העובדים שעזבו בטריקת דלת את הכולל, את הלקח הם לא למדו וכנראה לא ילמדו…
ישראל, מילים כדורבנות.
מעולה.
כתבות ה”חשיפה” מאחורי החתימות של גדו”י שהובאו ע”י אתרי האינטרנט החרדיים, אינם מוכרים את הרמיה כלל.
כולם יודעים שזו ההזדמנות של האתרים הלז, (נגדם כבר יצאו גדו”י בעבר) לנקום את נקמת יתד שקצפה רבות נגדם, השפה המשתלחת והחד משמעית בה הם מתנסחים רק מוכיחים זאת יותר.
אז לא רגשתם אותנו. המצב נכון לעכשיו עדיין מעורפל ואחת אפס לטובת יתד.
דומה לנעשה בבית שמש, שם עיתון השבוע בבית שמש מתוך מחשב לנסות להכשיר את השרץ בנסיון לקבל הכשר מהרבנים בעיר החרימו את אלי פרידמן ותנועת טוב אבל בסוף יצאו קרחים מכל הכוונים כאשר גם לא קיבלו הכשר, גם הדפיסו גליונות עם סיפור על ההכשר המיוחל שלבסוף נגנזו לפני הפרסום כי ברגע האחרון הוסר ההכשר וגם הפסידו את הציבור הטבעי ששזה החרדים לא קוראי יתד…לפחות הם מנסים עכשיו לתבוע אותי אישית ע”ס 100,000 ש”ח בגין לשון הרע או משהו כזה.
רחמנות עליהם
דובי מלאך כתב:
יפה אמרת. לצערנו.
הניתוח נכון והחשיפה שהוא מביא בכנפיו, חשובה מכל:
המכתבים לא מופנים לכלל הציבור אלא לקבוצת רבנים מצומצמת.
שימו לב, בעבר כבר יצא מכתב חריף בחתימת כל גדולי ישראל, חסידים וליטאים כנגד השבועונים. לא היתה בו לשון המשתמעת לשני פנים אלא איסור נחרץ מגור ועד חנן, עובר לחזו”א דרך בעלזא ויז’ניץ ועוד.
אך הציבור? הוא היה מספיק נבון, וגם מאוד עצמאי. כל עוד לא העיפו ממוסדות החינוך את ילדיו, הצביע במנוייו בהמוניו. השבועונים פרחו תוך כדי שהפכו ליותר מיינסטרימים ופחות רכילאיים.
המחתימים לא טפשים. מדוע אם כן לחזור שוב על הבזיון?
אלא שהמכתב הנחרץ עם שמו המפורש של ‘משפחה’ בראשו ולבדו – מיועד לקבוצה מצומצמת של רבנים שהתכוונה להעניק הכשר, לאחר שנים שהעיתון הפך למקובל ולחלוטין מתאים לרוב הבתים החרדים.
רגע לפני התגבשות הועדה, באו החבר’ה והחטיפו להם כמה סנטימטר מתחת לחגורה, מה שהוציא את הרגליים הקרות מכלל פעולה. הגרי”ש חתם מפורשות שלא לתת להם בשום אופן הכשר, אז שאני אעז ואתן? איך אראה את פרצופי בכוילל?!
האם יו”ר הועדה הרוחנית הנוכחי, הרב מנחם כהן, ינפנף בחותמו על גבי העיתון בתקופה הקרובה? מסופקני.
אלי פלאי היה צריך להישאר בכולל עוד כמה שנים ולהפוך לחריף כמו יריביו או לשמור את צעדיו במידור מוחלט.
ישראל, אם אתה מתיימר להיות יועץ תקשורת, המצב שלך גרוע מאוד. אתה לא יודע לנתח כלום.
לא חייבים לכתוב אם אין לך מה.
ואגב, הגרי”ש כבר חתם לפני כמה שנים נגד השבועונים יחד עם כל הגדולים.
הבית של ר’ ניסים הפקיר את משפחה ונתן להם להתמודד לבד מול העובדות.
חבל שהם סמכו עליו, מתברר שיתד נאמן גרר את משפחה למגרש הביתי שלו, קרי הביצה הביברקית
שם הוא אוכל אותם בלי מלח כשהוא עושה להם את כל הקומבינות והתחמונים האפשריים
ל12
אלי, מסתבר הבוקר שישראל קרא נכון את המפה כשכתב שהרב קרליץ לא חזר
בו מהמכתב נגד השבועונים. ולידיעתך אמנם הגרי”ש אלישיב חתם כבר לפני שנים נגד השבועונים
אך זו פעם ראשונה שחותם נגד משפחה במפורש. אז לך תעשה קצת שיעורי בית.
ניתוח חלול לחלוטין.
צר לי, ומי שיודע- מבין
מי שיודע ומכיר את הגר”נ קרליץ שליט”א, יודע, שלמרות הגדלות בתורה שבו, יש לו משהו שאי אפשר לחמוק ולהסתיר זאת, וזהו השבריריות שאפשר לשחק עמה לכאן ולכאן,
הוא יכול לחתום יום אחד על מכתב אחד, וביום השני, לחזור בו ולכתוב מכתב הפוך, (כמובן, אחרי שמגיעים אליו עם שטיפת מח ובטרור…)
זה לא דבר חדש, ואני לא יןודע מה עושים עסק מכל הדבר הזה.
הר’ ניסים קרליץ יודע טוב מאוד על מה הוא חותם בהתחלה הוא שמע רק את יתד נאמן וחתם להם אח”כ הוא שמע את משפחה והבין שהנתונים קצת שונים, אני חושבת שזה קצת בעיה להגיד עליו שהוא שברירי ואפשר לשחק איתו.
המריבה כאן היא אך ורק בין משפחה ליתן נאמן הקשר היחיד אלינו זה לשמוע בקול רבנים או לא. ולא נראה לי שזה יעזור אם אנחנו נכנס ונדון אם הר’ ניסים קרליץ צודק או לא.
שייקה קרליץ רימה וביזה את הגר”נ שדמותו נהפכה ללעג וקלס בעיני הציבור הנבוך, זה כל הסיפור..ץ
לדעתי הטעות של העיתון שהוא באופן מטורף מנסה תמיד לקרוע את החבל ואף מנסה לתופסו משני הצדדים. הרי כולם מבינים שתמונתו והסקירה על הגר”נ היה סוג של הכשר ולגיטמציה לעיתון כשביד השניה הכתבה האומללה של “בן שלושים לכוח. מה שנקרא “לא יודעים את מגבלות הכוח.
אגב דעתי האישית כמי שקורא לפעמים את העיתון כי מדובר בנזק חינוכי- השקפתי ממדרגה ראשונה ודווקא משום שמתהדר בוועדה רוחנית שכנראה כוחו מוגבל.
על המאבק הנכון של יתד הייתי אומר להם “טלו קורה מבין עיניכם” כאשר גם עיתון זה זקוק לניעור רציני בכל מה שקשור למסרים נסתרים נוגדי השקפת התורה.
יש מצב שיתד נגד השבועונים בגלל שהעורכים של שני השבועונים הם חבדניקים?