מאת: יוסי זלושינסקי
בימים שקדמו למדורה הגדולה של ל”ג בעומר, היו לי כמה תובנות מעניינות והייתי רוצה לשתף אותן אתכם, אולי לנתח אותן יחד.
האם אנחנו ילדים או פרסומאים? (או כמו שאמר מי שאמר, פישערים או פושערים) האם אנחנו מסוגלים להניח רגע את האמונות, האמוציות, השנאה והאהבה שגדלנו עליהם, ולנתח מהלך בהגיון קר?
במה דברים אמורים? התרגיל שנעשה ל’יתד נאמן’.
אז קודם כל גילוי נאות: אני לא מנוי על ‘יתד’ אבל בהחלט מרגיש שהוא מייצג אותי בהרבה דעות. הוא קיצוני לטעמי, אבל כבר אמר פעם מורה דרכי במחשבה, מרן הרב שך זצ”ל: אנחנו לא בדעה כמו סאטמר, אבל חשוב שהם יהיו שם ויצעקו, שיהיו כאלו שיעמידו אותנו בפרופורציות, אחרת גם אנחנו נאבד את דרכנו.
אחרי הגילוי הנאות הזה, עוד אחד בקטנה: למדתי בפוניבז’, אני מרגיש מחובר בנימי נפשי למקום הזה. וכן, אני משתייך לצד הלא פופולארי בקרב גולשי בחדרי ושות’ – אני מחבל מתאבד שאהיד מוצהר – או איך שלא תקראו לזה. מרקוביצים, מרביצים בלי מרקו, זורקי הלבן חוטבי הפראקים ושואבי נחת מבור בלי תחתית. מה שתרצו.
עכשיו אפשר להגיע לעיקר? להתמקד בתרגיל ולנסות לנתח אותו בהגיון קר.
אנחנו בעסקי פרסום ושיווק, לא פוליטיקה. אצלנו רווח והפסד של מהלך נמדדים אך ורק בדבר אחד, כסף.
נכון, מוראלית זה משפיע, תדמיתית זה משפיע, זה משאיר את המכנסיים ליעקב לבין בחצי התורן. אבל בואו נדבר רגע על כסף. מכירים אותו?
כולנו יודעים שמודעה כזאת מלבד ההברקה והגאונות שלה, היא מודעה שעולה כסף, הרבה כסף. ויש לה תפקיד, יעד, משהו מוגדר שרצו להשיג עם כזאת מודעה. אף אחד לא מוציא בערך שבע שמונה אלף שקל ונשאר אנונימי בשביל לחייך באיצקוביץ מאחורי גברים מיוזעים מנייסים.
צעירי ש”ס לא עשו את זה. עשה את זה מישהו עם אינטרס כספי. והוא לא סתם רכב על הכאוס המוחלט בין ר’ ניסים למשפחה ובקהילה, הוא צד כאן בעניין. מי שלא רואה את זה לא קורא נכון את המפה.
• • •
יום רביעי בבוקר, אתה יוצא לרחוב בשעות הבוקר המאוחרות, מה אתה רואה?
חסידי חב”ד, גור ויז’ניץ וקולומיה, כולם מסתובבים בהרגשת ניצחון. חיוך מרוח על הפנים. גם שסניקים, או לפחות אלו שלא מתביישים לומר שהם כאלו, מחייכים בתחושת ניצחון. סוף-סוף מישהו הכניס חוקן אמיתי ליתד. אוקיי.
מי מכל המחייכים היה מנוי על יתד עד יום רביעי בבוקר?
מפתיע, אפילו אחד לא.
מי מכל מנויי יתד (ששרד את השעמום של חובב, הציניות של זאבי וההטפות של שוטלנד) ראה את המודעה, התקשר בתקווה לתרום כסף לעתיד הקאצ’קלאך, שמע מונולוג עצבני והשתכנע. הטלפון הבא היה למחלקת מנויים לבטל את המנוי?
עוד יותר מפתיע, אפילו לא אחד.
יתרה מכך, זלזלתם בו. עבדתם עליו ועכשיו הוא כועס, עכשיו הוא לא יקשיב לכל מה שיאמרו נגד העיתון הזה, אפילו שזו תהיה הטענה הכי צודקת, כמו למשל שהמלחמה של יתד בשבועונים מסריחה כמו הכתבה בעד ר’ ניסים ר’ גרשון ר’ בערל בפסח סוכות שבועות מדי שנה במשפחה.
מיצבו את יתד מעבר אחד, כשבעבר השני עומדים המחייכים של יום רביעי.
כשאני רואה את זה ואני חייב לבחור צד, ברור לכם באיזה צד אני בוחר? ואני יחסית מתון.
יש דבר אחד שליטאים שונאים יותר מאשר את עצמם. שפוגעים להם בכבוד.
פגעתם בכבוד של הדגל. נכון, לא תמיד אנחנו מזדהים, ובזמן האחרון אנחנו די סולדים מהעיתון הזה, אבל היי, תודה שהחזרתם אותנו לחיקו הטבעי. קרבתם אותנו לעיתון.
אז מי השיג משהו מהמודעה הזאת?
מעבר לכך שהיום כל אחד יכול לעשות את זה לכל עיתון, מקומון, שבועון או סתם במודעה ברחוב, יש קו של הגינות מינימאלית שעד היום לא חצו אותו, ובמודעה הזאת רמסו גם את הקו הזה.
לא פונים לאבא ליטאי שרוצה שיתפללו על הילדים שלו שיצליחו בלימוד לפחות כמו הרב אלישיב, ומשמיעים לו הסתה נגד הרב אלישיב.
תחשבו על זה רגע בהיגיון, בלי החיוך המטופש של “כמה טוב לראות את יחיאל סבר מושפל”.
19 תגובות
“יש דבר אחד שליטאים שונאים יותר מאשר את עצמם”
מדוייק 🙂
מצא לו הכותב בקעה קטנה ותפלה להתגדר בה. שוין, אם זו נחמתו שייהנה ממנה, ואף אם היא נחמת שוטים.
ובעניין התרגיל, לא הועבר כאן שום מסר, לא היה כאן שום כשל עיתונאי/אתי/תקשורתי וגו’, כוחו של התרגיל הוא אך ורק בצחוק והלעג שעורר. ולצחוק יש כוח מאגי.
לא היה כאן שום מסר מוסתר או כוונה לשכנע מישהו במשהו לגבי יתד, לא פורסמו כאן דברים שלא ידענו כבר ממילא. הכוונה הייתה לצחוק, ללעוג ולשים לבוז, ובזה הייתה הצלחה כבירה! מרגע שהצחוק פילס את הדרך לליבות כולם, או אז מתחילים להעביר את המסרים המשמעותיים, ראה קורנטרס ‘בדק בית’.
אוח אוח, פוסט מעולה.
שפתיים יישק.
אחד הרבנים אם לא ה!
מתאבד? אלישיב? לבן? אוקי הבנו מי אתה לא היית צריך להמשיך הבנו מיד מה רצית
קשקוש בריבוע.
הטיעונים שלך מפולפלים מדי לעומת הרעיון המתוק הזה שהוציא את יתד קטנים ומבולבלים, ובעיקר מדובר במהלך שקעקע לראשונה את תחושת הביטחון האבסולוטית שבה הם חונקים ודורסים את כל מי שלא חושב כמו הרב שך.
מעבר לזה המהלך הזה היה גימיק שיווקי אדיר והבאאזזזז שהוא יצר שווה ל-300 מודעות גיליון ופשקווילים בעלות של מאות אלפי שקלים.
מעבר לזה אם מדובר בקמפיין מתוזמר, כמו שנראה עם החוברות שיוצאות כעת, הרי שיריית הפתיחה היתה מחרישת אוזניים. ובאסטרטגיה משובחת.
גילוי נאות: באמת, אבל באמת – למרות שאני גערער – אין לי שמץ של כלום נגד יתד. אני מגיב לגוף הקמפיין.
זלושינסקי הזלטונסקי. היה פשוט כייף לצאת לרחוב מיום רביעי עד היום ולראות את כל מתנגדי הזבלון הנאלח מתחברים ומתמוגגים. חב”דניקים, ש”סניקים , חסידים וספרדים. וגם המון המון ליטאים, שונאים אתכם, תחשוב טוב למה. אתם הגורם למחלוקת מספר אחד במגזר החרדי. והנה זה יצא, ליטאים יוצאים נגדכם בעלונים, רבנים מכל החוגים תוקפים אתכם ומשקלכם חזר להיות כמו שהוא באמת, כמו נוצה.
אגב,
מכל הבלגן המטורף הזה לאחרונה סביב יתד רואים עד כמה גדול כוחו בציבור החרדי כולו.
לכולם, אבל ממש כולם, חשוב מה כתוב בו ויותר מה לא כתוב בו, מה אמרו עליו, מה עשו לו, איך הם הגיבו ואיך החזירו להם, פשוט כל פרט לרמה של דקויות דקויות.
כל אחד שמבין במיתוג יודע שזה רק מראה על כוחו עוצמתו והשפעתו של המותג.
משאם, בישראל דנים הרבה מאוד בעראפת, אחמדיניג’אד, בן לאדן, זה עושה אותם צודקים וחכמים?
נהגים מדברים נגד דלק מזוייף, מסמרים שעושם פנצ’רים, אז אלו תופעות מבורכות??
חברות מסחריות עוסקות איך למנוע זיופים, גניבות, ופכיעה בהן, זה עושה את הפוגעים טובים ומרוממים?
אנשים לא טומנים ראש בחול, אנשים מוחים נגד מי שפוגע בהם. שומרי התורה דנים שוב ושוב בחוצפה והעזות של הפוגעים בגדולי ישראל, כחינמון הנאלח הפוגע בכווולם, גם ברבותיו. המחאה נגדו עושה אותו גדול? זה תינוקי, לקבל תשומת לב שלילית…
מי חוץ מקומץ מחבלים תומך בו? זה מראה מה הוא!
מאחת התגובות למעלה נשמע שיתד אחראי לכל המחלוקות ולא המודיע …
מעניין מה המבשר ושאר העולם האשכנזי חושב על זה…
(כשאני אומר אשכנזי אני מתכוון להשאיר בחוץ את ש”ס וחב”ד ).
עוד פעם, מחבל”ז נחמד:
המודעה לא אמורה להעביר מהיום למחר מנויים אלא להעמיק את המיאוס בתודעת ההמונים.
כמו איזה מיאוס?
כמו עשר שנות שלטון ליצמן מאוסות בהמודיע, שגימדו את כוחו של האחרון בחצי ורבע.
ומה יסייע המיאוס?
שכאשר יקרה איזשהו פיצוץ אטומי ‘רב’ שכבתי מלווה באינטיפדת פראקים עתירת מחבלים – יקום עיתון ליטאי אלטרנטיבי.
ומה יקרה אז?
יקרה דבר פשוט. יעברו אליו 3,000 מנויים עוד לפני שיודפס התאריך של הגיליון הראשון.
הווי אומר:
דעת הקהל חייבת להיות מוכנה. ובקרב על התודעה, (של המון העם הליטאי, לא השהידים מנויי היתד) מנצחים מזמיני המודעה בנוק אאוט (העובדה שזה הגיע כתרגיל שב”כי מבריק ולא סתם כגעוולד פרושי אופייני, מעניק מוטיבציית ענק אגב צחוק מתגלגל).
ולשאלתך מרקוביצ’אי, האם מחר עוברים המנויים?
ברררררוררר שלא.
האם השפיע משהו על המנויים?
כנראה שכן, טען השנוא הגדול מקראון הייטס על חוזקה של תעמולה.
אז היכן כאן הרווח?
בוא יבוא. ברקת לא חובש רק ספודיק. לפעמים עטור בעניבה. ימתינו לפיצוץ שממתין מעבר לקיוסק של שלמה במהרש”ל – בחברת חמולות כשל הציבור החרדי – ובהזדמנות הראשונה שיוכרז על הקמת עיתון יומי חדש (לך תדע, אולי פלאי יפתח ת’ארנק בגיבוי איזה מורון) ירשמו המונים, רק כדי לדפוק.
חלקם עוד יתקשה לנשום מהצחוק שתקף אותו ביום ד’. אבל בבפנוכו יתפוצצו האלפים מכעס.
שנות הגמוניה ארוכות שניתנו ללסיעה הליטאית השלטת – שהמירה אותן במאות אלפי שעות עלבון והלבנת פנים נבזית – יסתיימו.
אם זה לא היה משפיע על ראשי המאפיה של יתד אז מענין למה הם אצו רצו לוועדת הרבנים לעניני תשקורת לסגור את מספר הטלפון המפורסם בפני הניידים הכשרים???
כנראה שזה כאב להם ועוד איך וגם זו מטרה חשובה.
הגאונות של צעירי ש”ס בכל המהלך הייתה לרכב על גלי תהילה שבכלל לא מגיעים לה… ורק על זה מגיע להם שאפו ענק. זה מראה עד כמה יש שם יחצני”ם מהמדרגה הראשונה, שיודעים לספח כל קרדיט לעצמם…
תוציא את הראש שלך מה@#$ של עצמך. אני בת למשפחה שהיתה מנויה על “יתד” כמעט מיום היווסדו. עם נישואי עשיתי גם אני מנוי על העיתון והייתי מנויה עליו במשך שנים רבות.
לפני שלוש שנים ביטלתי את המנוי. זה לא העיתון שהרב שך התכוון אליו. ואני, אם לא הבנת ברור, ליטאית מושבעת. לא רק לפי ההשתייכות של הזרם, גם לפי מוצא המשפחה. סבא שלי בא מוילנה ואני לעולם לא אראה את עצמי שייכת לשום מקום אחר.
אבל “יתד” עבר את הגבול, והסיפור הזה עשה לי, וגם לכל שאר בני המשפחה שרובם, הפתעה הפתעה! בהחלט מנויים על “יתד”, את היום וגם את השבוע.
יוסי התותח.
אוי אתה תותח.
אחרי כמה שנות נישואין הספקתי לשכוח את החריפות והשנינות הפונוביצאית, תודה שהזכרת לי את מקום הורתי ולידתי.
נפגש בבית כנסת.
אנונינימי עד שנפגש.
זלושינסקי! יפה. חד. חריף. מושחז. פונוביצ’אי. אבל שטיות! ולהלן ההסבר- אין לי ספק שכוונת אותו עוקץ לא היתה שיתבטלו מנויים. כוונתו היתה לגרור חיוכים! כן כן חיוכים! כי ההסבר העומד מאחורי אותם חיוכים הוא. שהנה סופסוף קם מישו שמרים מתחת השטיח אל השולחן את כל הלכלוך הזבל וזוהמה. הרי גם אתה שיתד משקפים את השקפתך (לפעמים…) מסכים שמתנהלים שם דברים נגד ההשקפה. ואכמ”ל. והנה נוכחנו וכמאמר הפתגם, מספיק אחד כדי לשרוף יער שלם כשיש אש יש מי שנדלק ופה אותו עוקץ היה חכם,לא עבר שבוע וכבר קמו להם קבוצת אברכים ליטאים(!!) ועשו “בדק בית”. הנה זה ודאי חלק מהמטרה, הוא זרק גפרור, ובטוח שיהיו עוד מספיק שישפכו דלק! הם פשוט פחדו להיות ראשונים. כי ברור ואין ספק שכיום ליתד יש כוח עם דגש על הכיום, נכון יש לו כוח לשלוט אפי’ על הרבנים מועדת התקשורת… אבל אם ישכילו אותם אנשים הכוח הזה יחלש! ובגדול! המון ליטאים מצפים למשו חילופי. בהצלחה.
להזכירכם
לפני כשנתיים יצא עיתון של כל מאוכזבי יתד והוא לא החזיק יותר משלש חודשים.
כך שחוץ ממתנגדי יתד בשאר הציבורים כגון ש”ס, חב”ד ועוד כאלה, מתנגדי יתד הליטאים הם ציבור מצומצם שלא מצדיק החזקת עיתון משלו, וציבור זה מבין את זה ויודע שחוץ מלעשות רעש לא נותר לו כלום.
משאם יקר
כמה תיקונים קטנים
להזכירך אותו עיתון חולק חינם ללא כל הכנסות וללא משקיע רציני (חרם יתד והמודיע על פרסומות וכו’) וזו הסיבה להפסקת חלוקתו.
האמת הידועה היא, שרוב הציבור הליטאי הדומם שאין לא במה ביתד, אינו מעונין להכניס לביתו שום עיתון ואפי’ עם הכשר של מרן הגראי”ל בעצמו.
אז נכון בינתיים יתד עשה ככל העולה על רוחו בהיותו בעיני עצמו מוסר ההשקפה כנתינתה, ברור גם לך שבפעם הבאה שהם ירצו לצאת כנגד מה שאינו עולה באותו קנה של איטרסיהם הצרים, יעשו שם במערכת הרבה הרבה חושבים,
ותעיד על כך תגובתו הבהולה של החובב, כי גם לך ברור שבימים עברו דבר כעין זה היה עובר ללא כל יחס מצידם של העורכים.
תיקונים לתיקונים,
מאיר,
אני לא יודע עד כמה אתה מבין בעיתונות ובפרסום, אבל ברור לכל בר דעת שהכסף שמהמנויים משלמים לא מחזיק את העיתון, ואפי’ לא את עלות ההדפסה.
עיתון אפשר להחזיק רק ע”י פרסומות ובשביל זה צריך להוכיח למפרסמים שיש לעיתון תפוצה, או במילים אחרות: שהוא מעניין מישהו.
וכל השאר זה תירוצים שלא שווים התייחסות.
אה אגב, למה כל התיחסות של הצד שכנגד זה תגובה בהולה, נלחצת וכדו’, למה אי אפשר להתייחס לזה בתור ענה לכסיל כאיולתו