גל אורן נכנס לדירוג סוכנות השנה של גלובס

על דירוג ‘יפעת’ אין מי שלא שמע. דירוג יפעת סופר את מספר העמודים של המפרסם, מעריך לפי מחיר מחירון ומדרג את המפרסמים הגדולים ואת משרדי הפרסום הגדולים.

על  שיטה זו יש עוררין רבים. מי שזוכר בתחילת השנה האזרחית, לאחר שפרסמנו ב’זירת פרסום’ את טבלת נתוני יפעת, שוחחנו עם אנשי הפרסום ממשרדים שונים שסקרו בפנינו את החורים הרבים שבשיטה. הגדיל לעשות פרסומאי בכיר, שעל פני מדור שלם פורר לרסיסים את את בקרת הפרסום של יפעת. מי ששכח- יתאזר בסבלנות עוד חודשיים ויזכה לשידור חוזר של הטענות…

למול דירוג יפעת קיים דירוג אלטרנטיבי של מגזין פירמה מבית גלובס. שם ייצרו מודל ייחודי המודד את הישגי כל משרדי הפרסום הישראליים. הדירוג מציג את המשרדים שעשו את פריצת הדרך המשמעותית ביותר השנה, והוא מבוצע על-פי מגוון גדול של נתונים שנאספו בחודשים האחרונים, תוך שיחות והתייעצויות עם בכירי ענף הפרסום בארץ.

המדידה מתבצעת על פני קשת רחבה של פרמטרים, וביניהם: הצמיחה היחסית של המשרד ביחס לשנה הקודמת וביחס לענף כולו; מספר הפרסים שקיבל המשרד בארץ ובעולם; רמת נאמנות המשרד אל מול הלקוחות; המשרד שזכה להתייחסות החיובית הגדולה ביותר בכלי התקשורת; המשרד שיצר באזז רב ברשת המקוונת; סקר עובדים שקבע באיזה משרד הכי כיף לעבוד; סקר מפרסמים שקבע מיהו משרד הפרסום המוערך ביותר ועוד.

ושכך הם הפרמטרים, אין פלא שיש תוצאות מפתיעות. כך נבחר ראובני-פרידן IPG למקום הראשון. למרות שבתקציבים הוא מוערך ב 115.1 מיליון דולר בלבד (מחירי מחירון), למול מקאן אריקסון שסדרי התקציבים שלו מוערכים ב- 501.7 מיליון דולר ומתייצב במקום השישי בלבד.

אנו קוראים את הסכומים מספר פעמים, וצובטים את עצמנו לדעת אם אכן אנו ערים. לשם השוואה- במדד יפעת, תקציב בולטון פוטנציאל עמד בשנת 2010 על  23,237,832 ש”ח בלבד.

במקום השני במדרוג ממוקם גליקמן נטלר סמסונוב, לאחריו באומן בר ריבנאי ואדלר חומסקי. כל משרד ושיקולי המערכת לצידו, עי”ש.

החלק המעניין היה בסוף. לאחר רשימת 20 הגדולים מיקמו הגלובסאים את עשרת המקומות שסוגרים את הרשימה, ושם במקום ה-27, בין ‘בלקין’ ל’פרסום יעד’ מצאנו נציג ראשון למגזר החרדי – פרסום גל אורן BSD. מדובר בשנה ראשונה שמשרד מגזרי נכנס לרשימה.

מאיר גל אומר לנו בתגובה: ”שמחנו למצוא את עצמנו מופיעים ברשימה מכובדת כל כך ולכבוד לנו להיות הנציגים של ענף הפרסום החרדי במדד “כללי” שמודד את הפירמות הדגולות והמשפיעות בארץ.

מדד האיכות של גלובס לוקח בחשבון פרמטרים מורכבים יותר מהמדד של יפעת שמודד רק את היקף הפעילות הכספית [המוצהר, במחירי מחירון…].

יחד עם זאת, הופתעתי לגלות שגיליון הפרסום הטוב ביותר בארץ [פירמה], במהדורה שיוצאת פעם בשנה ומכסה את ענף הפרסום בארץ, אינו מזכיר במילה או חצי מילה את עולם הפרסום המגזרי. בקריאה פשוטה נראה שאין מליון חרדים, מליון ערבים ומליון רוסים במדינה [וכרגע מנינו 40% מאוכלוסיית המדינה], ושאין עולם פרסום מפותח למגזרים שמגלגל יותר מ 150 מליון דולר ומעסיק אלפי עובדים [בכל המגזרים והמדיות המגזריות].

הגיליון של “סוכנות השנה” שבה נכנסנו למדד הוא תמונת מראה של הפרדיגמה של עולם הפרסום בארץ. רק מה שעובר דרך הפריזמה של ערוץ 2 ו 10 נקרא ושייך ל”עולם הפרסום”. אנחנו [והלמ”ס] מאמינים שהזמן והמספרים יעשו את שלהם. הכניסה הראשונה שלנו למדד היא קצה של סיפור שעולם הפרסום בארץ עוד לא מבין ומפנים.

השוק החרדי הוא העתיד, וב”ה העתיד נשמע מצויין”.

פורסם במדור זירת פרסום של רשת קו עיתונות

הערת מערכת פשקוויל: יהיה מעניין לבדוק את דירוג משרדי הפרסום החרדיים על פי מדד ‘פירמה’, מי מרים את הכפפה?!