מאת: יוסי צלניקר
ישראל שנת ג’ תקצ”ז
יוון שולטת בארץ ישראל שלטון אבסולוטי ועריץ. מלכות יוון – נקודת האור העולמית, מעוז התרבות ומרכז הספרות, מנחילי דת הסובלנות וגדולי הלוחמים בקיצוניות יצאו למאבק פנאטי בנוטרי גחלת היהדות.
אותם משכילים נשואי פנים שספרות יפה לא משה מפיהם, שתרבות בילוי ופנאי היו נר לרגליהם, לא יכלו להתאפק מול קומץ שומרי שבת.
הסבלנות ושיקול הדעת הוסטו הצידה וכל האמצעים היו כשרים בכדי לשרש את היהדות לחלוטין. להלן תיאור מהמדרש (רבה, אמור) על השיטות העדינות בהן נהגו אבירי המחשבה באלו שלא הלכו בתלם, אותו הם סימנו: ”מה לך יוצא ליסקל – על שמלתי את בני. מה לך יוצא לישרף – על ששמרתי את השבת. מה לך יוצא ליהרג – על שאכלתי מצה. מה לך לוקה בפרגול – על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפילין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבא שבשמים”. אצילי האנושות הפכו לחיות אדם.
והאלימות נצחה. רוב העם, אם בכאב ואם בהשלמה חדל לשמור מצוות. מעטים ירדו למחתרת – מלחמת שמד במיטבה.
קומץ יהודים החליטו לא לוותר. ומתתיהו ובניו יצאו לקרב חסר סיכוי, וניצחו. גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים. ובשנת ג’ תרכ”ב חזרה מנורת המקדש להאיר.
“המנורה מאירה עד היום”, זועק סניגורן של ישראל הקדושת לוי זיע”א (חמש קדושות לחנוכה, קדושה ראשונה). ”אלו החסדים והארות שהיו אז בימי מתתיהו בן יוחנן כ”ג נתגלה עד עכשיו בזמן הזה”. אם לא כן, הוא מסביר, מדוע לא חוגגים את מפלת סנחריב, מלחמת סיסרא ועוד?! משום שנס חנוכה הותיר רושם לא רק באותו הדור. אלא עד היום בכל שנה – ההארות מתגלות מחדש.
ללמדך שקומץ יהודים שמסרו נפשם על עקרון דתי נגד כל הסיכויים, הנחילו חג מאיר לכולנו גם אלפיים ומאתיים שנה אחר כך. כולנו בניהם! לולא מלחמתם העיקשת, לא היה בעולם כיום צורת יהודי.
ישראל שנת ה’ תשע”ב
כלי התקשורת בליבוי מאסיבי של מלחמת אחים. אין איראן, ואין עזה, צדק חברתי אאוט, רק הדתיים הם האיום האסטרטגי. אחינו התועים, שרק מחפשים סיבה לשנוא, עטים על כל הזדמנות שנקרית בדרכם. צופרי שבת והדרת נשים, דיחוי מגיוס וקצבאות ילדים.
הציבור הישראלי התרבותי והנאור, זה שמחפיץ נשים על כל שעל, נלחם על צניעות והפרדה במלחמת אריות. והכול כשר כדי לנצח. אותם שמקבלים מיליארדים בשנה לתיאטרון, שואגים בטירוף עם קצף בפיותיהם על כל מליון ש”ח לישיבות קדושות.
חוסר הקיצוניות, נועם ההליכות, ורוחב האופקים שמלווים את המגזר הכללי כבר למעלה מ-60 שנה בכל צומת אפשרית, נהפכו למלחמת קודש ג’יהאדיסטית חשוכה. הלוואי ולעובדים זרים דמינו. מה קרה לה לתרבות? מה היה לה להשכלה? איך נהפכו בניה לסיקריקים חילוניים- חולניים?!.
שועלים קטנים מחבלים בכרמים: ‘רוב הציבור מתנגד לכפיה’; ‘חרדים נגד הדרת נשים’; ‘צריך לשלב תורה וצבא’; ועוד פנינים כאלו ואחרים שנשמעים מדתיי המחמד, שעטים לרקוד ‘מה יפית’ על גב הציבור הרחב.
‘אין צורך לשאול בכל דבר רבנים’; ‘בסוף עוד נהיה סיקריקים’; ‘לא כתוב בתורה שאסור לשחות ביחד’; ושר ההיסטוריה מגחך. בסרט הזה הוא כבר היה.
שלא נטעה לרגע. מצבם של נשותינו, מעניין את ”הנאורים” בדיוק באותה רמה שמעניין אותם תוצאות בחינות הבגרות בקופנהגן. הם מקווים ששורה של ניצחונות קטנים תוביל לניצחון סופי. מלחמת התרבות הזו, מתחילה בכבוד האשה, היא תמשיך בכבוד שמיים, ותסתיים כאשר תיהפך הארץ לשפה אחת ופרצוף אחד.
הערב, כשנעמוד כולנו איש איש בביתו, כשנעלה את להבת שלהבת הקטנה, המרצדת, וליבנו יאיר עם החנוכיה באור רוחני מקדושת היום, שנרקוד עם ילדינו במעגל תחינה אחד ”דחה אדמון… הקם לנו רועה שבעה”, נזכור את הימים ההם שחוזרים אלינו בזמן הזה.
אז השלמנו עם המצב, הרכנו את ראשינו בפני המציאות. רק הקריאה ‘מי לה’ אלי’ היא זו שהצילה את גורלנו הנצחי מכיליון. לנצח לא נזלזל בה. פעם אחת הספיקה לנו.
ומול הבזיך המאיר, הכה קטן מחד, ועם זאת כה נצחי מאידך, נאמר בקול פנימי צלול וחד: אבותינו מסרו את נפשם על שמך, ואנו לא נקריב למענך כמה הנאות הגוף?!
חנוכה שמח ומאיר
19 תגובות
מאמר נהדר. יוסי שיחקת אותה
מאמר מיותר,
במקרה הספציפי הזה של אוטובוסי מהדרין ורק בו אני מייחל שהתקשורת החילונית לא תפסיק במלאכת הקודש שהיא נטלה על עצמה ותמשיך ללחוץ כי מתוך שלא לשמה בא לשמה.
הסבר:ההתדרדרות המוסרית שלנו כציבור חרדי שכוללת מחלוקות של איש ברעהו וחוג במשנהו שכוללות אלימות מילולית ופיזית,תופעת הסיקריקים ואלימות גור,גופי “הצלה”המשמיצים ומרסקים אחד את השני,גירושין ואלימות במשפחה בהקפים מבהילים! באה בד בבד ובגרף עולה עם נושא “הצניעות” המזויפת שבאה במחנינו מרעלות ושאלים כמנהג המוסלמיות ועד לאוטובוסי מהדרין שבהם במפורש משפילים את הנשים הטהורות והצנועות והופכים אותן למוקצות מחמת מיאוס.
החזון איש,הסטייפלר,הרב שך וכל גדולי ישראל בדור האחרון נסעו בעצמם באוטובוסים מה נאמר עליהם? שלא היו צנועים ח”ו? הם לא ידעו שזה “מעיקרי הדת?” למרות שהנני שונא סטיגמות אני אומר לכם מידע וגישה,עסקני צניעות בולטים בציבור שלנו הינם אנשים בעיתיים במיוחד בתחום שבינו לבינה ודי בזה.
לכן כפי שכתבתי אני מקווה שאולי התקשורת החילונית שכמובן מונעת ממניעים אחרים לגמרי תמשיך להלחם בתופעה מזעזעת זו ותגרום לנו להציל אותנן מעצמינו…
יוסי צלניקר, או יוסי שוטלנד.
יוסי, זה אחד המאמרים היותר טובים שקראתי לאחרונה.
וואו.
חבל שלא קראתי לפני ההדלקה.
מחר, נר שני, ההדלקה תהיה שונה.
תודה רבה.
מחפוד לא מחפוד,
הילד נתן בראש 😉
אהבתי מר צלניקר, רוצים עוד !!
ואיפה העורך שיוסיף בטייטל “חרדי, חסיד, מתגורר באשדוד”?
מאמר מעולה.
בויכוח הבא עם בלוגריות מאור יהודה, אצטט ממנו.
“איפה כתוב בתורה שאסור לשחות בבריכה מעורבת”…
אני בטוח שאתה מתכוון לצטט את אלה שכתבו במקור
“איפה כתוב בהלכה שחייבים ליסוע בהפרדה”.
אבל מה לעשות שככה הם היו יוצאים קצת פחות “מתייונים” ואתה היית יוצא קצת יותר סיקריק. או גערער…
סליחה מראש על חוסר הענייניות שבתגובה להלן:
לא נראה שהכותב אובייקטיבי
@ חני:
נכון,
הוא לא אובייקטיבי, הוא מעדיף הפרדה בתחבורה…
כל הבעיה מתחילה ב’לייטחרדיש’, אנשים שרוצים גם תחבורה מפתח הבית,
וגם שהיא תהיה כמו שהם רוצים.
בקווים הפרטיים מאז ומעולם היתה הפרדה,
רק כשאגד וכו’ רצו את הקופה הם הסכימו למהדרין!
מי שלא רוצה “מהדרין” עומדת לרשותו חלופה מעולה בכל קו שהוא,
הגיוני לכפות תחבורה מעורבת על קהל גדול שלא רוצה בה???
כתוב מצוין
אבל
לעניות דעתי
אין צורך במאמרים כאלו –
אם קהל היעד הוא החילוני המצוי – לא יועילו מילים. דעות קדומות הן הקשות ביותר לשבירה .כל שכן אם המניעים אינם דעות
אם קהל היעד הוא הדוס הטוב – אז גם כך הוא אינו חשוף להעלבות הללו ולא באמת מעניין אותו מה אומרים בקופסאות שחורות
ואם אותנו זה מעניין – אנחנו בבעיה
שיגידו, הם תמיד אומרים.
בהלל שאנחנו אומרים,
יש דברים שעושים שכל.
פשוט מעולה.
אשרייך ר’ יוסף.
יפה כתבת יוסי,
שתי המילים שתפסו אותי הן “אחינו הטועים”.
כשמסתכלים על הטעויות שלהם אסור שנשכח שהם אחינו,
בדיוק כפי שכשנסתכל על כך שהם אחינו אסור שנשכח [בטעות] שהם טועים.
חנוכה שמח לכל הפשקווילים, טועים וצודקים. כאחד.
נו. נו עוד אחד שכותב ורץ לספר לחבר׳ה באשדוד… מוקד הבעיה של ביזוי נשים,סיווגם כסוג ג׳ ואחד ממרכזי כת גור שהבעל הולך לפני האשה כחמר המחמר בחמורו.
כנראה שזה שאתה עובד בקו עתונות לא מספיק כדי להפנים שגברים ונשים יכולים לדור בכפיפה אחת ועם כל זאת לשמור על צניעות נעלה וגדרי ההלכה.
את זה ספר לחבריך ותצא מתקן עולם אמיתי.
@ אילן:
לא יודעת מאיפה אתה מכיר את ה”גערער’ס”,
כנראה מאיפה שהתקשורת מכירה את החרדים…
ראלי,
אני מכיר את גור ועוד איך, תביט במראה ותחשוב טוב לפני שאתה משרבט שטויות ומכחיש מציאות יומיומית של ביזוי נשים מובנה בכת גור.
יש ברשותי עדיין את מכתבו של הסטייפלר זצוק”ל שכתב על תקנות גור ”אם היה בכוחי הייתי יוצא כנגד תקנות אלו בחרב וחנית”.
לא פלא שבגור יש תופעה עצומה של מאות רווקים המסתובבים כבהמות במרעה כשבנות מעדיפות שילבין ראשם העיקר לא להתחתן עם גערער.
@ אילן:
אין לי כח להיכנס לזה,
בטח לא כאן,
בטח לא עם בעלי דעות קדומות…
בתוך עמי אנוכי יושבת,
ולא גבר או בחור אנוכי.
משוגעים, כפייתיים, או סתם מתעמרים יש בכל מקום ובכל עדה גם אם הם יושבים יחדיו בספסל האוטובוס, ובין אם מפרידים ביניהם מס’ ספסלים.
כך שאם עושה לכם טוב לחשוב שיש עשרות אומללות חשוכות אהבה בגור, בהנאה 🙂
חני כתב:
לא הבנתי, ואת אמורה לדברר את אגד בגל-אורן?
כשאת כך מסתכלת על ההפרדה באוטובוסים שהתבקשה על ידי רוב הלקוחות – הציבור החרדי.
נראה לי שהבעיה היא בראש ובראשונה
שאתה קורא ל’לא דתיים’ יוונים.
הפערים בין החרדי לשאר האוכלוסיה הם גדולים מאד ובלתי ניתנים לגישור כנראה
עד שהחרדים יפסיקו עם הגישה המתנשאת שלהם: “אני ואפסי עוד” ויפסיקו לנהל לשאר היהודים את החיים, פשוט אין עם מי לדבר.
אתה מדבר על תיאטראות? הם פתוחים לכל הקהל הרחב
קיצבאות? מדוע שאדם אחד יממן מכיסו אדם אחר שהוא בריא, חכם, ומסוגל לעבוד ולתרום לחברה?
נשים? נשות ישראל החכמות והמוצלחות זכאיות להזדמנויות שוות מול גברים, האם באמת ובתמים נשות העדה החרדית חופשיות?
הזיכרון הסלקטיבי משכיח מאנשים רבים שבתקופת מרד החשמונאים תלמידי חכמים הם אלה שיצאו לקרב להגן על עם ישראל.
הנה לך משהו לחשוב עליו בעת הדלקת הנר השמיני הערב.
אמור לי, אדון צלניקר
האם אני מתערב לך מה יש לך בצלחת, באמצעות חקיקה שאוסר יבוא בשר לא כשר למדינה?
היעלה על הדעת שיהיה במדינה ישראל חוק שאוסר על יבוא בשר כשר? מה דעתך?
האם אתה מקריב את גופך וחייך במלמות ישראל שעה שעה שאני יושב מוגן באיזה כוילל?
האם הממשלה בונה לי דיור חילוני? האם אתה מממן מכיסך את לימודיי האוניברסיטה שלי? האם מכיסך ממומנת אבטחת הכנסה בשנות לימודיי?
האם יעלה בדעתך שיום אחד בפסח, ייאסר על עסקים בפסח למכור לך מוצרים שאין בהם חמץ? ולאסור על עסקים בחוק למכור לי חמץ זה דווקא תקין?
חייה ותן לחיות, ושא בנטל, עד אז, אינני אחיך.
ואל תקרא לי לא תועה, ולא טועה,
יא חתיכת פרמטיב.