עובר לפרסומות 2

לפריקים שלא מפספסים שום מילה בפרסום המגזרי.
מאת: מעיר הלא יודע מה, אבל בטח לא קופירייטר

בראשית אני רוצה להבהיר שאין חלילה כוונתי, ולא הייתה, בגיבובי מילים אלו בכדי לפגוע במשרד פלוני או שלמוני או במי מעובדיהם ובטח לא במחלקת המדיה והסופרווייזינג שלהם, שעושים עבודת קודש אמיתית והאחד יותר יצירתי מהאחר, וכוונתי הינה לחידודי בעלמא בלבד. מי שלוקח שורות אלו כקרדום לחפור בו את משרד רעהו עושה זאת על דעתו בלבד וסופו שיפטר מן העולם.

הפעם המדור יצא לי רך מהרגיל ומכאן קריאה נרגשת לפרסומאים היקרים תעשו פאדיחות, פליז. פליז. פליז.

דליקטס פרסם השבוע אינצ’ים ב”המודיע” ובזה הלשון: חדש ומיוחד! הקציצות הטעימות והידועות במחיר הכרות. ס”צ. כל מילה חדשה ומוכרת רק תגרע.

גלאורן ואפיקים שניהם יצאו במתכון בטוח לפרסום בקרבו של קהל יעד ממוקד – הווי אומר נשים במגזר, שכידוע, ישנן שתי אופציות לפנות אליהן. אחת דרך הילדים – שזה תמיד עובד, והשנייה – דרך המטבח, כמאמר נפוליאון בונפרטה – האישה החרדית צועדת על קיבתה. שניהם בחרו בדרך השנייה, אך בעוד שגלאורן ביקשו את הנשים שיגלו להם את טעמן של העוגות הנפלאות אותן הן מכינות, באפיקים דווקא בחרו לומר לנשים: אתן? מה אתן יודעות? בואו ללמוד את סודות הבישול אצל מירי זורגר.

אני, אילו הייתי אישה שניחנה בבינה יתירה, הייתי דבר ראשון קונה אסם, לומדת אצל מירי זורגר את כל סודות המטבח, שולחת אותן לטעמן, וזוכה בפרסים.

כבר שנים שיש לי תמונה בראש, הדמיון שלי כבר השלים אותו מזמן, מאז שהרב’ה בכיתה גימ”ל תיאר לנו את הרוחות הנוראיות שהפילו לו – לשכן הגוי -את הכובע, ידעתי בדיוק איך נראה הגוי ואיך בדיוק נראו פניו הקדושות והקורנות. עד שבא קלמןV ובפרסומת ל”ווייט פיש” חשף הוא לעיני כל את תמונתו הנדירה של יוסף מוקיר שבת וניפץ לי את כל פנטזיות הילדות. לא יפה.

בפרסומי הסיגריות יש להם טקטיקה פשוטה, את החוק חייבים כמובן לכבד, אבל לפחות נפרסם את האזהרה הכי לא אזהרתית. וכך התקבלה הפרסומת של Time כשבכל החפיסות יש את אותה אזהרה, זו הקלה מכולן כמובן – הסיגריות פוגעות בכושר הגופני שלך. עוד שעה בחדר כושר… זה הסיפור?

תחת הכותרת כל הקהילה מדברת בחינם פרסמו 012 את מהפכת התקשורת לדידם, ברקע המודעה פזורים בועות דיבור. על פי המודעה יוצא שאני מדבר ככה, עם חבר, עם הרב, עם הגבאי, עם החברותא, עם המלמד ועם השווער, ואילו רעייתי מדברת עם סבתא, עם השכנה, עם השוויגער ועם אחותה. תאכלס, אשתי בכלל לא מדברת עם אימא שלי, סבתא שלה כבר מתה, השכנה בדרך כלל מתקרצצת בדלת פנים מול פנים, ואחות אין לה. אז אותנו זה לא שכנע. סורי.