הטיזרים המקדימים שהיו יריית הפתיחה למהלך, לא סיפרו הרבה, רק הציגו שמות של ערים במזרח אירופה עם ציון השנה כשמיד התחברה אליהם עיר אחרת, עכשווית, חיה, תוססת ונושמת. כך חברו להם למברג של 1910 לביתר עילית וקראקא של 1920 לבית שמש רבתי, ועוד ריכוזים חסידיים עיקריים.
למי שעדיין תהה לפשר הדברים הגיעה התשובה בסוף השבוע, בדמות קטלוג מרהיב המציג את פריטי הלבוש של דסקל על רקע של תמונות אותנטיות מערים ועיירות במזרח אירופה של אז. בחיבור של דורות עברו עם ההווה, מסע בזמן ובמרחב, עבר הנושק להווה ומתווה את העתיד.
על הביצוע: משרד הפרסום דמיון.
30 תגובות
נו שוין……
אההההה
ואני בכלל הייתי בטוח שהטיזרים האלו שייכם לאיזה יקב (הגופן אמר טפרברג), ולא הבנתי למה הם ממשיכים אחרי פורים.
איפששש.
כה לחי
עם כל הכבוד ויש קצת.
אך הדמויות הללו בלבוש הדסקאלי
הרסו לי את כל אוירת השטעטל.
עם דמויות מעודכנות כאלה, לְמה נתגעגע?
ועל כך, אין סליחה ואין מחילה.
נוחעם הצליח להניע להם את הדמיון 🙂
מודעות מדהימות וקטלוג מרשים ביותר.
כשצריך מפרגנים מכל הלב.
הדורות לא מתחברים לי עם דסקל
התאורה של האנשים שהודבקו, לא תואמת לתמונת העיירה.. אולי זה מה שרצתם ואולי לא, זה פשוט לא יפה!!
אין להם שם קופי בדמיון?
החריזה. אוי החריזה…
בלוג הגניזה, מי יגלה עפר מעיניך…
מאד מאד, ואפילו מאד נהנתי מהקטלוג המרשים.
לדעתי המסר המרכזי ששזור בין כותלי הקמפיין הוא חיבור בין לבוש חסידי אותנטי לבין שדרוג הלבוש ועדכונו לזמנים המודרניים של היום, המתבוססים בבוץ החסידי יוכלו לאפיין את הדגמים המופיעים בקטלוג כדגמים שאינם מתאימים ל”עמך” אלא ל”משודרגים” בסטייל ראשי ערים חסידיים וכדו’, חסידים משופצצים בלע”ז. לכן השילוב בין דגמים אלה למיני-פושטאקים – מבחינת המגזר החסידי כמובן – עם הזקן המסודר והמשקף הסטייליסטי – מעולה.
השאלה שעדיין מרחפת בחלל המוח: האם נכון היה לצאת בקמפיין מושקע כזה לקהל יעד מאד מצומצם, עבור מותג שדיבר ומדבר למגדול ועד בחור, שיכולים לראות בקמפיין פגיעה באידיאל שלהם, ובעקבות כך אף להדיר רגליהם בגלל השילוב הדי מסוכן מבחינתם בין לבוש חסידי למודרניזציה ממושקפת., הם יכולים לאבד שייכות למקום ספוג דורות החסידות הזה.
בכל מקרה, שאפו לעדר רבניות דמיון, שהצליחו לאפיין מגזר חסידי פנימי, ומבחינת ההפקה? מושלם לענ”ד.
קריאייטיב חבל”ז
ביצוע משו משו
השאלה לגבי המסר:
מה בו אמור להניע?
מסורת היא אייטם שטוב לתדמית, מה בה אמור להניע את גלגלי המכירות?
מצטרף לנוחעם אם הם היו רוצים למשוך את הקהל של בגיר אליהם ניחא אבל לכלל הקונים זה לא בדיוק מותאם, ואולי אפילו קצת דוחה.
כל הביצוע ממש מעולה
נוחעם לייק, אהבתי הפרשן המגזרי המושלם.
המשגיח שלי בישיבה היה אוסר לקנות G&G אחרי קמפיין כזה. ואני רציני.
נטע נינארי.
אתה בעצם מסכים למה שנוחעם כותב.
אני מצטרף לדעתכם!!!
מצטרף לנוחעם
דווקא הקמפיינים של דסקל בעבר של טיש ענקי בבעלז או בחתונה אחרת והכיתוב כולם לובשים דסקל, חזק יותר.
בלי סטיילים עכשויים בלי שטרימלעך עם קרוין (זנב עליון בלע”ז).
כמו שנוחעם הרחיב,
ונטע נינארי קיצר.
פרסום בהפקה יפיפיה,
שמפספס את כל החסידישער’ס קהל
והם לא כ”כ מועטים בקניינים.
שמעתי מכמה אנשים שזה עשה להם לא טוב הקמפיין הזה…
במקום לשים סגנונות לבוש בשילוב חדשים וגם עתיקים וייחודיים לחסידים שונים ולעדות שונות וכו’…
דגמנו בצורה כ”כ דוחה ולא חסידית….
ורק אני לא ראיתי את הקמפיין???
היכן הוא התפרסם שפספסתי אותו? בהמבשר? בהמודיע?
או אולי ברוח המודרניזציה העבירו את הקמפיין למרכז הענינים ולקו עיתונות?
אתמהה?
קמפיין מביך.
ואם להתייחס למה שאמרו כאן לפני, תרשו לי לצטט גבר חסידי ממוצע שראה את המודעה הזו:
עושה חשק לעבור לפראק…
לא ראיתם מודעות רחוב?
מחר גם בבני ברק ואשדוד…
הגעיל אותי.
עד היום ריחמתי על אחינו הליטאים שחנויות ההלבשה שלהם (כגון ‘המקום הנכון באופנה’) חשפו את פרצופם האמיתי, שהעיסוק האמיתי שלהם הינו בביגוד ובאופנה.
קצת חורה לי שיחשבו עלינו החסידים ככה. ולא היא.
זה מה שקורה כשמשרד פרסום לא באמת נכנס לנשמת קהל היעד שלו, אלא מפעיל מתודות וסקרים קפואים
נינארי לדעתי אין למשגיח שלך בעיה אם כבר הוא היה אוסר את בנים
לדעתי, קמפיין עלוב. הניגוד בין הדמויות מקוצצי הזקן ולובשי הדוגמאות הצעקניות לבין הרחובות של קרקא וכו’ – משווע. אין כאן שום מסר טוב, לא ישיר ולא עקיף. את אותו מסע פרסום היה אפשר לעשות גם על יין וגם על סבון.
הקמפין כולו דוחה את הציבור המרכזי של לקוחות דסקל
צורמת העובדה שהשנים צוינו בלועזית
לבד מזאת לא ברור עם את הציבור החסידומודרני מענין החיבור לעיירה אולי להיפך?
לדעתי זו בכלל פרסומת סמויה לנוחעם שמסבירה למה צריכים משרד “למגזרים שבתוך המגזר”
חבר’ה, מה שמשותף כמעט לכולכם הוא זלזול עצום בציבור החסידי.
כנראה שנדמה לכם שהציבור הזה לא יקנה שום מוצר בלי עטיפה של קרישמעליינען עם נגיעות צימעס על מצע של געפילטע פיש רוטט בתוך מקווה נגוע בשחפת.
וכל מה שלא עונה לקריטריונערס הללו יוצא מחוץ לגדר.
אז הנה לכם למרות התחזיות השחורות והמבקר העצבני, החסידים יכולים לעכל דמויות בקמפיין שלהם בלי לצאת מדעתם. זה אמנם חדש לכם הרעיון, אבל אתם עוד תתרגלו….
חסידה
אני מאד מאד, “ואפילו מאד” מקווה שאת לא מייצגת בתגובתך את “דמיון”. אחרת, מדובר בגול עצמי לחיבורים, מהגדולים בהיסטוריה.
לא מכירה את דמיון ושות’…אך כאחת שמכירה מבפנים את קהל היעד. לי בהחלט היה מובן החיבור הזה לעבר. הלבוש החסידי גם בגרסאות המודרניות שלו הוא הכי מחובר להיסטוריה ועל כך גאוותו.
נראה קצת קטנוני להתעכב על משקפיים.ונראה שבדמיון העיזו לעשות מה שאנשי המקווה נייעס רועדים רק מלחשוב בכיוון.
אני חייב לומר לכם שמאז שנוחעם התחיל אני עוקב אחריו ואני חייב לומר לכם שהבן אדם פשוט כישרון מהלך ואני לא רק שמסכים למה שהוא כתב אלא בטוח שהוא אחד האנשים שהולך לעשות שינוי דרסטי בכל המדיה החרדית חכו תראו ותוכחו……………….
קונספט מעולה בביצוע בינוני.