בשנה שעברה שוחחתי עם יגאל בראון על העובדה שאין טקס קקטוס למגזר החרדי. הוא ענה לציטוט, ויותר מעניין היה החלק של לא לציטוט. בסופה של שיחה הוא הזמין אותי לאירוע. הזמין וקיים.
הטקס התקיים בבית מלון מכובד בתל אביב, מהבוקר ועד הערב. הרצאות ופעילויות, תחרויות ופרסים. בקיצור,אירוע על רמה.
השנה, המיתון הכבד של עולם הפרסום, הביא לירידה לא קלה בכמות העבודות המוגשת לצוות השיפוט. סיבה זו ועוד הובילו את מארגני הכנס לבדוק אפשרות של אירוע קליל יותר וקצר הרבה יותר.
אמממה, במדינת ישראל של שנת 2012 – קליל זה תמיד דוחה. האירוע התקיים במועדון תל אביבי בשעות הערב והלילה. השנה בניגוד לשנים קודמות, כמעט ולא הייתה נציגות חרדית בטקס. כל אחד בעל חוש ריח ממוצע הבין ששם זה לא מקומו.
שיהיה גרוע ניחשתי מראש. אבל עד כמה גרוע היה לא ידעתי עד שנתקלתי בסרטון שעלה באתר דה מרקר. נתי טוקר שביקר במקום וסיקר את הטקס הטיח את זה גם בכותרת מעולה באתר.
אולי קוראי הבלוג יצליחו להחכים מדוע במדינת תל אביב כל אירוע ברנז’אי הופך למסיבת פורים לא חגיגית אחת גדולה.
ועדיין זיקה חרדית קלילה מצאנו שם. כחלק מהיות איגוד חברות הפרסום בעלי מניות בבית הספר הגבוה לפרסום – הבצפר, דחפו המנהלים לפסטיבל הקקטוס את תערוכת הבוגרים של קורס הקופירייטינג האחרון. התערוכה עסקה ב’למה אני’, דהיינו, הקופירייטרים הצעירים אמורים לשכנע בפרינטים את מנהלי הקרייאטיב שמסתובבים בקקטוס למה לקחת דווקא אתם כקופירייטרים.
ובין הפרינטים המשעשעים, מצאנו גם כרזה אחת של… תלמיד חרדי דווקא ונקרא שמו בישראל: ‘יבבת הביבר’. הוא ככל הנראה לא רוצה לעבוד במשרד פרסום חילוני, אבל להיות יועץ פרסום לענייני חרדים – למה לא?
ולמה השם המוזר שלו? ככה זה חרדים. מתחבאים מכל שמץ של פרסום עצמי. אנשים צנועים. אולי הגולשים יפתרו לנו את התעלומה לדעת מי הוא.
בנוסף, עוד תלמיד אחד עושה שימוש בדת בכדי לבקש להתקבל למשרד פרסום. הוא פשוט אמר דוגרי לדני יעקובוביץ (גיתם) וליורם לוי (באומן בר): יש לכם כיפה סרוגה על הראש? קחו גם אותי.. כנראה שזה עבד. הברנש זומן על ידי דני יעקובוביץ לראיון השבוע.
אז תגידו, מה, זה נראה לכם נורמלי?
תגובה אחת
.
אני מניח שאם המשרדים החרדיים היו חלק מהאיגוד, היה יכול להיות פחות בוטה ממה שהיה.
ובהצלחה לקופים···