פוסט אורח. דודי אלמליח
א) סיימתם לקרוא את פוסט הזעם של נוחעם? סיימתם לטקטבק? מספיק. גם אני כמו כולם קראתי את הפוסט המתלהם של נוחעם. גם צפיתי בתליית החיתולים מחוץ לחלון בווינט ובאייס. כעת צאו רגע מהבועה וחשבו רציני, בלי להתלהם.
ב) לא אתמקד בביג ליס וברוזנטל. מה לי ולעסקים של אנשים פרטיים. יעשו אלו לביתם ואלו לביתם, מי מהם שנוהג כשורה בדרכיו יזכה להצלחה ולברכת ה’. אני אתמקד כעת בצורת הפרסום שנוחעם קרא תיגר עליה.
ג) הטיעון של נוחעם נשמע בתחילה הגיוני: בעולם הגדול עושים את זה, אצלינו לא עושים את זה. לא כל דבר שמקובל בעולם האכזרי והמתירני מתאים לחומותינו המסוגרות.
ד) מה פתאום. אין דבר יותר מבורך מהצעד של בראשית. ראשית, על פי ההלכה הדבר מותר לחלוטין. תורתנו מתירה לחלק אגוזים כפתיון אכזר וקר לילדים. זה השוק החופשי. כפי שמותר לאדם להקים באסטה מול מתחרה. כפי שמותר היה ל’עולם החרדי’ לשעתק את ‘כל העולם כולו’. כפי שפסטיגל הוא קופי-פייסט לפסטיבל. ‘סופר פארם’ ו’ניו פארם’.
וכמובן בדיוק כפי שלרוזנטל מותר לפתוח חברה מתחרה לביג ליס וגם לצבוע אותה בצבעי שחור כתום, כביכול מניפת הצבעים נגמרה אתמול. אכן, התורה שלנו ק פ י ט ל י ס ט י ת, ומלבד כללים לנורמטיזם חברתי-עסקי היא לא מגבילה את העם היהודי בכל צורת מסחר הנהוגה. (הנהוגה דווקא; דבר שלא נהוג, אם הוא ברשימה שפרטתי, ייתכן מאד והוא אסור כדיני מצודה של דגים ושאר דיני השגת גבול. אנחנו לא בקובץ נזר התורה כעת, אבל כל זה מבירור ארוך ומסודר אצל דיינים חשובים, הגרמ”מ שפרן (האיש שיותר מכולם שונא פרסומאים, בית הדין ‘הישר והטוב’, ועוד)).
ה) ולא. אי אפשר לבוא ולהטיל על אופן המסחר הזה תיוג שלילי. כי בסופו של דבר, המרוויחים הגדולים מהסיפור הם הצרכנים. הצמיחה הגדולה בעולם תלויה בעולם הפרסום ובאינטרגות שלו כאינפוזיה לחולה וכזונדה לשוכב. מאבקי הפרסום המתוחכמים הללו הם הם שגורמים לצריכה גבוהה יותר של מוצרים, להורדת מחירים (ולהעלאתן) ולהתנעת השוק כולו.
תארו לכם שלא היה את הפיצ’ר בגוגל שנותן פרסומות לפי חיפוש של מתחרה (שזה בעצם בדיוק מה שעשו ביג ליס לרוזנטל). לא היה לנו את גוגל, ואת פייסבוק, ולא את ג’ימייל, את פלוס, את הכונן, ואפילו לא את האנדרואיד (אתם קולטים במה מדובר?!), קחו מאיתכם את כל מה שהרשימה הזו מתניעה, ותבינו עד כמה הציבליזציה חייבת את חייה למהלך הזה של גוגל. ולא, אין בכך כל בעיה, מכיוון וזירת המסחר הפכה להיות כזו, היא חיובית ורצויה לגמרי. זו התחרות הבריאה. גם שוק מחנה יהודה מתנהל כך, וזה בסדר.
ו) אצלינו במגזר לא היה עד היום פרסום נגטיבי שלילי? נכון, זו אכן טעות מרה. ואנחנו משלמים עליה בכל יום בכך שהמותגים הבינוניים שלנו לא מצליחים לצמוח גם בשל החסם הזה. לא ‘נהוג’ לעשות השוואת מחירים? נכון ונכון, אנחנו משלמים על זה בכל יום ביוקר במרכולים ובסופרים שלנו.
בעצם מה לנו לדון – יש ספר שנקרא חפץ חיים, הוא קבע סטנדרטים ברורים לדיבור איש על רעהו, מה שעובר את הקו האדום של הכהן הגדול נכנס הישר למצוות יישוב העולם, אף היא מהשתדלויות חובות הלבבות. עם הרב יוסף קארו כבר הסתדרנו מזמן. אם כן לא נאמר יום שלישי השחור, להיפך; בואו ונאמר: שחר הפרסום החדש של יום שלישי.
ז) ונוחעם, הרי אתה הגדול מכולם שיצאת לנשום אוויר ים בכדי ליבא מתוכו למחנינו פנימה, ובהצלחה רבה. אז לא נורא אם נייבא גם את שיטות הפרסום המתוחכמות לתוכינו גם. מה שלא היה עד היום, יכול להתחיל לקרות מהיום. מתחילים לדבר כמו שצריך. אם יש אמת מוצרית ואמת במסר, אז ישחטו הנערים איש את רעהו והצרכנים ירוויחו.
ח) וגם קלמן. אתם מנהלים כעת מלחמה נקודתית למען הלקוח שלכם, תבורכו. תפקידכם נאמנה. אבל תזכרו, שלמען הצמיחה, ולמען עולם הפרסום כולו צורת החשיבה צריכה ללכת גם לכיוון שבראשית הביאו כעת. אתם מוזמנים לעשות זאת גם.
הצליחו כולכם.
9 תגובות
אנשים נוטים להאמין למתבכיין, עשו לי, פגעו בי…
שאפו על הפוסט.
מה שאני ראיתי, ואני מעצב כבר הרבה מאוד שנים, זה טיזרים בצבעים של החברה המתחרה. נקודה.
זה אומר הכל.
ביגליס לא השתמשו בצבע לא שלהם, אלו המודעות שלהם כבר מלפני שנתיים – קום החברה.
כל ההשמצות באתרים השונים וכאן, זו התבכיינות שרק מזיקה. קראתי שאנשים מומחים בקניין רוחני דחו על הסף את טענות קלמן.
פשוט שטויות מה שאתה כותב. גם בעולם הנאור זה דבר שנתפס כשלילי וסביר שיגיע לבתי המשפט. גם על פי ההלכה לא מדובר בחלוקת אגוזים אלא בללכת לכל הילדים שחילקו להם אגוזים ולומר שאני זה שחילקתי להם והחנות שלי שינתה מקום למעבר לכביש. זו עבירה הלכתית ומוסרית.
אינני יודעת מי זה אדון אלמליח אבל בבליל כזה של שטויות מאולצות לא נתקלתי כבר הרבה זמן…מה הקשר בין גזילה פשוטה לבין פרסומת מתוחכמת??? איך מכבסים את המילה “גניבה” לחדשנות? גם הפרסומאים החילונים מעולם
אם הייינר הייתי בועטתבו לצמיתות!!!
אני נאלץ לא להסכים איתך, ויתכן מאוד שאינני צודק.
א. מותר ורצוי שתהיה תחרות בכל ענף, זה נכון וטוב לצרכן שבסופו של יום משלם את המחיר לטוב ולמוטב.
ב. אנשי המדיה המתפרנסים מהמאבק הזה, עושים עבודה טובה מאוד.
ג. מותר להעתיק קמפיינים לאחר שעלו לאויר העולם ויודעים מי עומד מאחוריהם. בעולם הגדול חברות מכוניות לוקחות רכבים של המתחרה ומדגישים את העליונות שלהם על פני המתחרה.
אבל כאן היה משהו אחר לגמרי, נכנס לקוח חדש, שעדיין לא מוכר בשוק, מטזר את כל העולם על “משהו חדש מתחיל”, ומגיע המתחרה, ולא נותן לצרכן את האפשרות לבחור מי יותר טוב, ושהטוב ביותר ינצח, אלא מנסה לגנוב את כל ההצגה כאחרון המאכערים בשטיבל מקומי (לא משנה שבמבחן התוצאה הוא אכל אותה), אבל זו גניבת דעת לאור יום. ורק לאור זה הוצא צו מניעה לבל ישתמש בקמפיין הלאה.
על כך כל המדיה רועשת, לא על חיקוי הקמפיין, אלא על גניבת דעת קהל שמנע מהצרכן להכיר בכלל את המתחרה החדש.
כך או כך, הפרסום הטוב ביותר הלקוח החדש של קלמן קיבל.
צ’אבעס ברידער.
שבוע טוב,
אחרי שקראתי את שני הפוסטים עוד לא הבנתי מה בכלל הבעיה?
הפרסום הוא זירת התגוששויות של רעיונות.
הרי לא השתמשו בלוגו שלהם, זה מה בעצם גנבו להם? את הצבע?
אנחנו באמת רוצים לחיות בעולם שבו לחברות יש גם בעלות על הצבעים?
הסגול בעולם באמת שייך לסלקום? לא.
הרי תכלס הטענה שלהם אינה גניבה של קניין רוחני אלא של הניצול של “הרעיון שלהם”
על ידי מישהו אחר. מישהו, “גנב להם את הטיזר”.
זה כמו שביבי יבכה שלפיד דופק את הרעיונות המצוינים שלו ומתערב לו באמצע..
ובכלל,
יש משפט שחוזר בסיקור של הנושא הזה כמו גם בטוקבקים עליו: “לא עושים דבר כזה”
ובכן, זה משפט מליון הדולר של הפירסומאי. את זה הוא מחפש. את הבננה שאף אחד לא קופץ אליה כבר שנים משתי סיבות עיקריות: “ככה זה פה” ו “לא עושים דבר כזה”.
ומילה לנוחעם, זה דיון מקצועי. לא הילכתי. הייתי נזהר עם האינסטינקט להודיע מיהם בני האור ומי בני חושך, אתה נשמע לי נסער מאד, “להוקיע”, “חובת המחאה”, ו”לנעוץ את העקבים עמוק בגוויית המתחרה”, לחלק את העולם לצדיקים ורשעים,
אם אין כאן הונאת לקוחות ואין עברה הלכתית עם מה נשארת חוץ מהפאתוס?
עם הטיעון “לא חשבתי שתעשה את זה”? זה אפילו במשחק דמקה לא תופס.
כי משלמים לך בשביל שתחשוב.
אז תחשוב על זה 🙂 הפעם בחינם.
[משנכנס, מרבין]
אורח שבקי בנבכי הקבצים של נזר התורה… ומתייעץ עם הרב שפרן נשמע יותר צד בענין מדודי אלמליח…
לגופו של פוסט – טיעונים יותר מדי מאולצים.
הצעד של גניבת הטיזרים התקבל בצורה שלילית וזו עובדה. לטובת בראשית עדיף שתאזכרו את זה כמה שפחות.
@ מאיר גל:
כל מה שנוחעם טען, ואני מסכים אתו לכל מילה
שגם אם המעשה עצמו מוצלח ומתוחכם ככל שיהיה, הוא לא מתאים למגזר הזה.
ומוטב תעשה אם תערוך סקר קטן איך הצעד הזה התקבל בקרב הציבור בו התפרסם הטיזר
חוץ מההנאה בהפצת מעיינות היצירתיות הקריאטיבית שלנו חוצה, בל נשכח שהפרסום אמור להיות ‘גם’ מותאם לקהל היעד…
ברור שנוחעם- חובב הטיזרים יצא להגנת קלמן.
אבל צדק מי שאמר שאי אפשר לטזר תקופה ארוכה בלי לקחת את הסיכון (שקיים, והיו דברים מעולם.)
—
בכל מקרה,
לדעתי הענייה מדובר במהלך מבריק מבית בראשית.
המרוויח הגדול מכל הסיפור: קלמן!!! זה עשה לו פרסום אדיר וחשיפה ענקית והעלה אותו לרשימת הגדולים!!!
המפסיד: בראשית שירדו לרמה של משרד קטן ומשתווים עכשיו לגודל של קלמן!!!