לא אידיאולוגיה, טרמינולוגיה • תגובה

זהו זה, השתגענו לגמרי.

לקחנו את תמליל מוחו הקודח של קופירייטר מטורף והפכנו אותה למשנה סדורה, מוצדקת, מנומקת.

עמדתי שם באותו היום, כשהערב החל לרדת על רחוב רש”י שבירושלים, יחד עם הרבבות ובצל הבמה הנישאת עם עשרות גדולי תורה. עמדתי שם וכאבתי, ברצינות, באמת, בשקט חיצוני וסערה פנימית. עמדתי שם והפגנתי את כאבי מול עולם ומלואו המבקש לרמוס אותנו, נאמני עולם התורה.

וזאת עליכם לדעת, עולם התורה עולם מורכב הוא, אין כאן רק מלומדי התורה יומם ולילה, ממש לא. יש בינינו לומדים פחות ויותר, יש בינינו העמלים לפרנסתם ולעומתם אנשים שלא הציצו מימיהם מעבר לאופק הניבט מעבר לכתף החברותא. אבל המשותף בינינו הוא ההערכה היחידה, הברורה והחדה לתורה, רק לתורה. האהבה האינסופית ללומדיה, לממיתים עצמם באוהלה. הגעגועים הנוראיים לעוד פיסת עמל ישיבתי, הכבוד העצום למי שעמלו בתורה – אשריו, והציות המוחלט לדעת גדולי ישראל, ככה אנחנו, מוזרים.

לא הגעתי לשם כי בעיתון עליו אני מנוי הייתה תעמולה מסיבית הקוראת לצאת ולהפגין. לא הגעתי לשם בשל השתייכותי המוחצנת למחנה הזוכה לשריקות בוז רחוביות יום יומיות, הייתי שם כי היה שם, בקצה העמוד הראשון למעלה מצד שמאל – מכתב קטן מאדם ענק אשר רועה את עדרו במדבר בו אנו נמצאים. הרבה עדרים יש והרבה רועים, אני בסך הכל כבשה אחת בעדר אחד, אבל אני הולך היכן שהוא מורה לי ללכת, בעקבותיו.

אני ממש לא רוצה שישתמע מדברי תמיכה כלשהי באותם שקידשו את הדרך ארץ שקדמה, ופסקו ממשנתם קודם שהגיעו לתורה. אני ממש לא רוצה להביע סולידריות עם אלו המוחים על כבוד החיילים חללי מערכות בית שמש, ואינם מוחים על כבוד שמים כשהוא מחולל. בנקודה הזאת אני חושב שיוסי שמעלי התבטא בחדות ובאמת. אין לי בעיה עם האידיאולוגיה, יש לי בעיה קשה מאוד עם הטרמינולוגיה.

ממתי קופירייטר פוצח במלחמה מול ציבור יקר? ממתי אנחנו מונהגים בידי פרסומאים מניפולטיביים ומטבעות לשון אכזריות? עבדים היינו לפרסום ומשועבדים למודעות רחוב? האם עד לשם הידרדרנו, שקופירייטר אחד יושב במחשכי מחסן אפלולי בסמטאות מאה שערים, מנפיק סלוגן קליט וכולנו פוצחים במסע רדיפה מטורף מול אחים ושכנים? מי אתם שתחליטו לנו את מי לגרש מבית הכנסת, את מי לנדות ואת ילדיו של מי לא לקבל למוסדות? קראתם? שניתם?

ובמילים פשוטות וברורות. ראיתם מכתב כתוב של מישהו מגדולי ישראל בעד קמפיין החרדקים האכזרי והמזעזע? ראיתם מישהו מראשי הישיבות המורה לזרוק לובש מדים חרדי מבית הכנסת, מבית המדרש? אדרבה, אם יש ראש ישיבה שהתבטא הרי היה זה נגד המגמה הזאת. ולא, הוא ממש לא נחשב כחשוד בפשרנות. אתם נותנים לקופירייטר אומלל להחליט את מי להכניס ואת מי להוציא, את מי לחבק ואת מי להוקיע? אני זה שצריך לספר לכם על נכדה קטנה לסבא ישיש וקדוש שהלכה לצבא ולא היה יום ולא הייתה שעה שהוא לא בכה עליה ועל משפחתה ובכל זאת קרבה בחום ואהבה כשהגיעה לביתו?

יושב לו יוסי צלינקר, אדם שאני מאוד מעריך ומכבד, ומחליט שאלו המזרוחניקים החדשים. מי אתה יוסי? מי אתה שתחליט מי מזרוחניק ומי חרדי? נגד תנועת פא”י יצאו גדולי ישראל מנהיגי הדור. אותם אלו שעינם צופייה למרחוק, יודעים ומכירים כל סטייה קטנה מהדרך וזועקים באמת מנהמת ליבם את כאבו של עם ישראל. אבל אתה? אתה האוחז בעט בסך הכל, מנפנף בקולמוסך ומחליט מי ימינה ומי שמאלה?

תנו לגדולי ישראל להחליט בעניינים שהנפש והנשמה תלויה בהם, למעשה תנו להם להחליט בכל דבר ועניין. כי זה בעצם הייחודיות שלנו, הכניעה המוחלטת לדעת תורה. ולא, אני ממש לא תמים בקשר לשאלת רוכב ומנהיג, גדלתי בפונביז’ כן? ובכל זאת. כל אדם מכיר ויודע מי מורו ורבו, מה דעתו ולאיזו הנהגה הוא נכנע. אבל להיסחף למהלך כל כך משמעותי עבור דורות אחרינו, על סמך סלוגן של פרסומאי? זה הכי פא”יניק שיש.