אם יש קמפיין שאמור לקבל את פרס האפ”י של איגוד השיווק הישראלי, זה קמפיין החרדקים.
הקמפיין הזה, שיוצריו חסויים בצורה קיצונית, הצליח להגדיר מחדש את סיפור המאבק של הקנאים בתהליכי העומק של החברה החרדית. קבלו את הסיפור:
המטרה
מי נגד מי? ראשית כל, חובה להקדים, כי השירות הלאומי ומסלולי הצבא המותאמים לחרדים שנויים במחלוקת פנים חרדית עזה. יש את קהילות העדה החרדית שמתנגדת לחלוטין לכל הכרה במוסדות המדינה, ובכללם השירות הלאומי והצבאי. לא משנה אם החרדי לומד בכולל או אוסף כסף בזכרון מוישה; מחנה צבאי הוא מחוץ לתחום מחנה ישראל. לצידם עומדת התנגדות רכה יותר של הפלג הליטאי הירושלמי לתהליכים האלו. רכה, אבל עדיין התנגדות.
ויש את המיין סטרים החרדי – המאסה הגדולה שחרידה לקול דברו של הגראי”ל שטיינמן, חצירות גדולות וקדושות, כמו גור בעלזא וויז’ניץ – שמתייחס לנושא במבחן ה’כשר או לא כשר’. המסלול מותאם לנו? אז יאללה, מי שלא לומד שישרת וחסל. לא מותאם? לא נלך לשם. וכמובן נהרא נהרא ופשטיה.
יוצרי הקמפיין הזה עמומים לגמרי. היו ששייכו אותם לאנשי הפלג הירושלמי, אבל מבירור קצר אצל גורמים מוסמכים מסתבר שלא. את הקמפיין כולו, מתחילתו ועד סופו, הגה אברך תלמיד חכם, מחבר ספרים, שנמנה על קהילות נטורי-קרתא. רעיון יצירת התיוג הכללי למתגייסים בצורת ה’חרדקים’ נוצר במוחו הקודח בלבד. הוא גם גייס את הכסף בהלוואות, נכנס מעט לחובות, אבל צ’יק צ’ק הכסף התחיל לזרום מהאייתולות בויליאמסבורג ובמונרו.
אז אפשר להירגע. זה לא נוחעם, ולא קלמן. לא מדובר בעבודה מחתרתית של משרד פרסום חרדי.
האם אפשר להגדיר את הקמפיין כהצלחה?
אפשר להתלהב מאד מקמפיין שהצליח לחדור כך לשיח במגזר ומחוצה לו. אם נמדוד את החשיפה לקמפיין, יוצרו מועמד רציני לפרס המשוגע של העיירה. עובדה, אין חרדי שלא מכיר את המילה חרדק, ורוב כלי התקשורת בישראל עסקו ועוסקים סביב המלחמה הפנימית במגזר, בין החרדים לחרדקים. שיחה ערה כמו זאת ברשתות החברתיות ובשטיבלך, לא זכורה עוד מימי קמפיין הסיקריקים של ישראל אהרן קלצקין.
אלא שעם דיבורים ורכילויות לא משלמים במכולת. המבחן העיקרי של יוצרי הקמפיין הוא ברמת התוצאה. האם הקמפיין הזה הצליח להזיז משהו? האם יתגייסו פחות חיילים ואברכים לשירות האזרחי? האם קהילות נוספות הצטרפו למאבק בשירות הלאומי ובמסלולים הצבאיים?
לדברי יוצרי הקמפיין בהחלט כן. שלא בסיום שנת 2012 בה שיעור המתגייסים לשירות הלאומי עמד על 200 חרדים בחודש אחד (מתוך מחזור גיוס של 6000!), בחודשים האחרונים שיעורי הגיוס ירד באופן דרסטי. לדבריהם, אל לנו לשייך את זה לברקס שדפקו מנהיגי הקהילות על נתיניהם, אלא הירידה היא בזכות הבושה של החרדי, בשל הפחד שמא יצעקו לו ברחוב ‘חרדק חרדק’.
כך או כך, במבחן הקרייאיטיב, יוצר הקמפיין מוזמן לראיון במשרדי הפרסום החשובים בישראל. תיק עבודות מיותר.
18 תגובות
הקמפיין הזה בהחלט לוקח את פרס האפ”י של 1939, במינכן.
מכיר אני את יוצר הקמפיין, הוא לא קשור לנטורי קרתא.
אנטי-חרד כתב:
לא רשמתי שהוא בהנהלת נטורי קרתא. תדייק בבקשה.
הוא בהחלט נמנה על אחד מהקהילות החשובות שמרכיבות את העדה החרדית’. הוא לא מצביע בבחירות וכו’.
הקמפיין הכי ילדותי שהיה בשנים האחרונות בציבור החרדי.
לפחות בסביבה שאני נמצא (די במרכז הציבור החרדי) זוהי בדיחה.
בני הנוער בסביבתנו שלכאורה אמורים להיות קהל המטרה – לא מצליחים למצוא את הקשר בין הקמפיין לבין החיילים שהם מכירים סביבתם, כך שלפחות לגביהם “הסכנה” לא כל כך נוראה.
פספוס אמיתי
קמפיין אנטישמי שמי שעשה אותו צריך להתבייש בו.
שוב, לא נטורי קרתא. אם כל הלא-מצביעים בבחירות הם נטורי קרתא, הם הקהילה המאוחדת הגדולה במגזר.
🙂
ראשית: יפ’לך על מציאת אייטם מתסיס.
אבל..
קמפיין שמדברים עליו, לא משנה כמה – לא הופך אותו לאפקטיבי.
וגם קריאייטבי הוא לא.
אז פרס כנראה שהוא לא יקבל.
ואם זה כן משרד פרסום אז מה ?
קמפיין אנטישמי שגבלס ימ”ש היה גאה בו.
שוקי שטארק, אנחנו רוצים לדעת איך קוראים לו!
הכותרת כאילו מבטיחה לחשוף מי עומד מאחורי הקמפיין, ואתה לא מספק את הסחורה 🙂
שכוייח על הפוסט.
@ חוצניק:
וכחלון מה? הוא כן קיבל מה שהובטח לו?
זה ברור שהקמפיין הזה הוא לא קריאייטיבי וגם הגרפיקה שלו היא ברמה פחותה מעבודות קורס עיצוב בכתה ג’ יסודי, אבל זו באמת ההוכחה שלא משנה כמה קיראייטיב וכמה עיצוב תשקיע, יש דברים שבאים בעיתוי מוצלח, עם מילה מפוצצת, וזה מה שמצליח.
ההצלחה היא מסחררת בכל קנה מידה, תוך שלשה חודשים אין היום איש או אשה ילד או מבוגר שלא יודע מה זה חרדקי”ם.
חוץ מזה שלהערכתי מושקעים בקמפיין הזה מליונים רבים, אין מצב שאתה יוצא לרחוב ולא נתקל בלפחות עשר פעמים במילה חרד”ק.
שאפו…
שוקי (אבי) שטארק( קורנס) אמר, נו אז מה?
מצד מוסרי הקמפיין לא מתאים, חרדי המשרת בצבא לא אמור להיות מנודה מהציבור החרדי, וכמובן שלא אמור לשאת עליו סטיגמה של חרדק, לחנך ילדים קטנים לכזו התנהגות היא לא נכונה וכמובן שלא יהודית. אך אם נדבר על הצד האחר של הקמפיין, הוא הכניס לכל אחד בתת מודע את מה שהוא חושב על חרדק, ואף המילה חרדק עם אסוציאציה לחרק, לא נעלמה מאף אחד, ובין אם רצינו או לא, המילים והציורים חלחלו לאט לאט. מה זה מזכיר לי? מעדיפה שלא לומר, כשראיתי את הקמפיין הבנתי איך יכלו לחלחל באנשים שנאה ליהודים, ואולי עכשיו גם לחרדים. הכול ענין של תת מודע, והוא תמיד מנצח. לתת כבוד למי שהגה את הרעיון? ממש לא!
צביקה שרף כתב:
מה אני קשור לאבי קורנס? אה?
כל קמפיין שיטנה מצליח. ההוכחה היא כמובן התעמלוה הנאצית. החכמה להצליח בלי לעורר שנאה .
וכאן הוא כשל
המומים ומזועזעים אנו עד עומק הנפש -הבהמית אלו, אשר אנשים מגזע ישראל העיזו להכפיש ולהוקיע את חרדקינו היקרים כו’
הננו בזה להודיע ולגלות את צערנו ברבים, כי זה למעלה משבעים שנה שראשי ממשלת ישראל משקיעים מאמצים בלתי נלאים להרוס ולחסל את גדר ההפרדה בין עם ישראל – לעמים הגוים, כל מהויים וחזונם מאז ומתמיד היה לראות כבלע את הקודש, כל המלחמות העקובות מדם חללינו היו שווים כדי לראות בסוף התהליך את צעירי היהדות החרדית יוצאים לעין השמש כשהם לבושים בבגדי חללי צה”ל בגדי משומדים ממש, מקליפת עלי הזית והתאנה, וברוך המן שזה קרוב לחמש עשרה שנה מאז שהתחלנו לראות פירות ביאושים ההולכים ומתרבים כחיידקים לרוב על פני כל הארץ.
מי יגלה עפר מעיניכם הוגי וחוזי מדינת ישראל. קומו מקברותיכם ובואו לחזות בפרי עמל חזונכם. צעירים חרדים לבושי מדים ומשוררי ‘התקוה’ – כאילו הכל היה שווה.
כבר הנהגנו בשנים האחרונות לקיים מצוות “חרדק מביא חרדק”, אשר אודות לכך הלך מספר החרדקים וגדל מיום ליום, עד שהיינו בטוחים בחזונו של בן גוריון, כי “בתוך שנים ספורות לא ישאר שטריי מלע “אחד” במאה שערים.
והנה קמו להם תרבות אנשים חרדים, והכריזו מלחמת הכפשה נגד “חרדקי צה”ל” ר”ל. ואף הגדילו לעשות, בזעקם “חרדקים החוצה” ד’ ישמרינו, בכל עיר ובכל כרך מהגליל ועד באר שבע.
אשר על כן יוצאים אנו במחאה נמרצת ואנו אוסרים באיסור חמור ונורא לעשות מעשי אלימותו ח”ו להכפיש חרדקים הבינו ודעו, כי הדבר נוגע בבבת עינינו.
פועלים למטרה זו במסירות נפש של ממש, לא מעניין אותנו, לא איראן ולא מצרים, לא סוריה ולא לבנון וגם לא טילים מסעודיה, גם הגרעון הגדול של מליארדי שקלים שממשלת ישראל סובלת ממנו, אינו מונע מאיתנו להשקיע מליארדים במכוני הכשרה ומאמציגיוס חרדקים, כי זה כל מהויינו ותשוקתינו, ולמטרה זו הוקמה ממשלתינו.
אנו פונים בזה בקריאה נרגשת לכל משתפי הפעולה בציבור החרדי אנא, רחמו עלינו, אל תעזבו אותנו בשעה קשה זו, הביעו את כאבנו בעתונות, העלו את משבתינו לפני רבנים ואישי ציבור, הפעילו את כל המאמצים, כדי להכפיש את עושי העוול הנורא, הצילונו בטרם יאוחר, ובס”ד הקב”ה יבטל כל הכח של החרדקי”ם בקרוב ממש! והם ישובו בתשובה שלמה כדי שאז יזכו לקבל פני משיח.
אחרי שספג איומים והטרדות, החליט רשע אחד קצין המגייס חרדים לצה”ל ר”ל, לנסות לאתר את יוזמי קמפיין החרד”קים בעצמו • הוא שכר חוקר פרטי שהצליח לעלות, על זהות חלק מהקיצונים העומדים מאחורי קמפיין ההסתה. וכבר ידוע כל גדולי ישראל אסרו להתגיס לצבא השמד והניאוף, והמשומד הזה רוצה לעשות מלחמה נגד הקב”ה? זה מלכתחילה “לא יוצלח” ממש מעשה מסיונרים אפיקורסים = ציונים ארורים. שורש הבעיה היא שלא הי’ לו חינוך נכון ע”פ תורה!!! רק ע”פ ישראלים ריקים מאהבת השם, הרוצחים את תורתינו הקדושה בגדול ביותר. בהיסטוריה כאלו הם אלה שאין להם אלוקים והם מסוגלים להתנגד לתורה הקדושה, הם פשוט כפיי טובה לקב”ה.
אע”פ שהקדוש ברוך הוא רחום וחנון ובעל הרחמים ואין רחמן גדול ממנו בעולם הזה ובעולם הבא ובטח בשר ודם לא יכול לעמוד מול רחמיו האין סופיים שמחיים את הבריאה בכל רגע, וכן מתחסד עם כל הרשעים ומרחם עליהם בכל רגע וארך אפיים שמו שמחכה להם על אף כל עוונותיהם שישבו בתשובה ויתקנו מעשיהם. אבל על אלו שמגדפים נגד הקב”ה עליהם אמרו חז”ל שרשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרים בתשובה – במסכת ראש השנה (יז ע”א) אמרו פסוק זה על פושעי ישראל הגמורים שאין להם חלק לעוה”ב כמו המינים והמוסרים וכו’ ובזמנינו לכאורה זה גם נאמר על המשומדים של המדינה המתכוונים להכעיס השם ולעקור המצות של התורה הק’, ועליהם מתפללים כל יום “למינים ולמלשינים אל תהי תקווה וכל הזדים והרשעה כרגע יאבדו”
ובשבת דף קטז – ספר תורה שכתבו מין ישרף. כלומר, מותר לשרוף אף את השמות הקדושים שבספר שכתבו רשעים כאלו, משום שלמעשה אין בהם שום קדושה כלל וכלל, שכן הם נכתבו לשם עבודת כוכבים, כמו לשם ציונות.
והרמב”ם (הלכות יסודי התורה ו, ח) הביא “אבל אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותו עם האזכרות שבו, מפני שאינו מאמין בקדושת השם, ולא כתבו לשמו אלא שהוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים והואיל ודעתו כן לא נתקדש השם, ומצוה לשורפו כדי שלא להניח שם לאפיקורוסים ולא למעשיהם, אבל עובד כוכבים {כמו האפיפיור} שכתב את השם גונזין אותו” ולא שורפין ס”ת של גוי רק של יהודי אפיקורוס. והמבין יבין.