כמו פיל בחנות חרסינה

מאת: חיים קליגר

דרך ארץ קדמה לתורה. כך חונכתי וכך אני מחנך, לכן הדברים שאכתוב בשורות הבאות ייכתבו בשפה מכבדת.

אדוני השר שי פירון: שמעתי שהתפנה לך השבוע בלו”ז כמה שעות בהן היית אמור להשתתף באירוע הענקת תארים לסטודנטים חרדים במכללת קרית אונו, הסטודנטים התנגדו להגעתך ונאלצת לוותר על התענוג הזה להצטלם במחיצתם. רציתי להציע לך בזמן הזה לבוא למסיבה בה אני השתתפתי. מסיבה בה נ”ח פרחי ילדים קיבלו בתלמוד תורה צאנז תעודות על שקידתם בלימוד החומש ורש”י מדי שבוע.

נכון, גם אתה בקי בחומש ורש”י. גם אתה משדר שאין לך כל דבר חלילה נגד לומדי התורה. אבל משום מה משהו שם משתבש לך. משהו במסר המרגיע שאתה רוצה להעביר לא עובר. השאלה היא מדוע? האם זו בעיה של יועצי התקשורת שלך או אולי זו בעיה של מי שאתה פועל תחת חסותו? האמת, שזה לא כל כך משנה במי האשמה. מה שמשנה זו העובדה. העובדה שהדברים לכאורה משתבשים שם בדרך. והנה, פתאום גם הסטודנטים, אלה שלכאורה, כן, רק לכאורה, אימצו את האג’נדה שלך, גם הם לא חפצים בנוכחותך. כי כאן בדיוק המקום שלדעתי הדברים משתבשים לך.

חבל שאתה לא מבין דבר כל כך פשוט. אנחנו לא נגד האפשרות שיהודים יתפרנסו. אנחנו הם אלה שאמונים על “יפה תורה עם דרך ארץ”. אנחנו אלה שלמדנו על “צאו והתפרנסו זה מזה”. אבל אנחנו יודעים שלפני הכל ואחרי הכל תורת הנצח היא לעם הנצח. התורה היא הבסיס שעליו הכל מושתת. וכשאתה, או אלה שמדבררים אותך, באים ורוצים לשמוט את הקרקע היצוקה שלנו, את אותה תורה, אז כל הציטוטים שאתה וחבריך מביאים, אין להם זכות קיום. התורה היא לא למחצה, לשליש ולרביע. התורה היא אחת, כזו שניתנה לנו על ידי משה בהר סיני, ככה קיבלנו אותה וכך אנו מנחילים אותה.

לו היית נוהג בחכמה ובתבונה, לו הדברים היוצאים ממך היו נשמעים כמו אלה הנשמעים בתוך בית מדרשך, היית רואה עד כמה אתה מתקבל בצורה מכובדת ומכבדת בכל מקום. אך במקום לנסות ולגעת בדברים המקודשים ביותר ברגישות, בתבונה, בכבוד ובהבנה, ישנה תחושה שהדברים מתנהלים כמו פיל בחנות חרסינה. פתאום הכל נשבר, הכל מתרסק. מה שחשוב זה שרעמי הניתוץ ישמעו למרחקים, שהדי השברים יתפזרו לכל עבר. פתאום הכל קורס לך מול העיניים. ותאמין לי אדוני השר, זה לא כי אין עם מי לדבר, זה לא כי אין עם מי לשבת לשולחן. זה אך ורק מכיוון שאתה ואנשיך, או אנשיך ואתה )לא באמת משנה הסדר( מנסים גם לרכב על איזשהו גל דמיוני, גל שיתנפץ לכם מהר מאוד בפנים.

לו היית בא לאותה מסיבה בת”ת צאנז והיית רואה את אותם ילדים זכים וטהורים עומדים על הבמה בנימוס, בדרך ארץ, בכבוד ובהתרגשות מהמעמד הקדוש, היית מבין עד כמה חשוב למערכת החינוך הישראלית בראשה הנך עומד לשמר את אותה ‘שמורת טבע’. לשמר בצמר גפן את אותם ילדים קדושים וטהורים שבמקום לבלות ולהתרוצץ בחוצות בחוסר מעש – מקדשים את השעות והימים ללימוד רש”י הקדוש, לשינון פרשת השבוע, וביום ההילולא של רש”י, הם מנציחים את שמו בכך שהם זוכים לסיים את לימוד חמישה חומשי תורה עם פירוש רש”י. אין לי ספק כי לו היית יוצא מהמסיבה הזו ובוחן את תלמידי מערכת החינוך עליה אתה אמון מי היה רש”י, לא היית מקבל ולו עשרה אחוז של תשובות נכונות. כי בעת בה שוקדים ילדינו על לימוד רש”י עסוקים תלמידי מערכת החינוך שלך בדברים שבעיתון שלנו אסור כלל לכתוב עליהם…

אז אולי במקום לבשר לתלמידי החינוך ה’ממלכתי’ על הורדת עול מבחני הבגרות שלהם, תספר להם כי בשנת הלימודים הקרובה הם ילמדו מעט על חכמי ישראל. ואולי במקום לנסות ללמד אותנו מה הם התכנים הנכונים למסגרות הלימודים שלנו, תקדיש באמת עוד קצת זמן להצלת החינוך של ישראל.

הרי נשארו לך כמה שעות פנויות השבוע…

המאמר פורסם בעיתון המבשר