מאת: נטע נינארי
היה ברור שזה יקרה. במשרדי הפרסום חיכו לרגע הזה כבר חודשים. ברגע שחוצניק הכריז אתמול בערב על פתיחת עונת המלפפונים, ניתן האות.
בגל היו הראשונים לנצל בזריזות את ההפוגה בבדיקות הדקדקניות והחקרניות של ‘פשקוויל’. אמרנו בזריזות, אולי בזריזות מדי, הגרפיקאית אפילו לא הספיקה למקם את הקרדיט בצד שמאל כנהוג, וכבר הוטס הפרינט אל מערכות העיתונים. מצהרי יום ד’ עת סיימו עצלני המחלקים לשים את העיתונים בתיבות (ברור שבתיבות, אלא איפה? על הרצפה בערימה?), ישבו בפרסום גל, ועשו ריפרש לעמוד הבית של פשקוויל, עד כאב במפרקי האצבעות. כוססים צפרניים בלחץ, אולי בכל זאת התרוממו חוצניק ודינקיס ממרבץ המלפפונים ועטו על עיתוני סוף השבוע למצוא טרף. אבל לא. עד עכשיו…
במה דברים אמורים?
לפני חודש פלוס שמעתי הרצאה (מה כפ’ת לכם איפה, הא, רכלנים?) מאבי פאר מנכ”ל ‘מכון מותגים’, הוא אילף אותנו בדברים הרבה. מה שנוגע לענייננו היא אחת האנקדוטות היותר משעשעות שנגעה לציבור החרדי. הייתה זו חברת מוצרי היגיינה מהגדולות בארץ שביקשה את ‘מותגים’ לערוך סקר בקרב נשים חרדיות על הרגלי שימוש במוצרי היגיינה. הוא סיפר בקריצה רבת משמעות, איך הסביר לסמנכ”ל השיווק של החברה שסקר כזה, הוא לא עושה בשום פנים ואופן. וכולנו ישבנו וחייכנו לשרוול, והנהנו בראשנו כבובות כלבים בקבינת רכב דוהר.
עד שבא גל ולימד, שאין בלתי אפשרי. יש רק קשה וקשה יותר. בפרינט גאוני לטעמי, הוא פרסם את מותג ההיגיינה (כנ”ל. ברור שכנ”ל) ‘לילי נטורל’ באופן מוצלח ומושך כל כך, שגרם אפילו לסקפטי מקצועני שכמוני, שמימי ה’תורהכרט’ של ורד הגליל לא השתתף בשום מבצע של חברה מסחרית כלשהי, להרים טלפון ולהשאיר את כל הפרטים של נוו”ב תליט”א (כולל ת.ז., גיל, כתובת ומספר ילדים, נס שלא שאלו עוד כמה פרטים…). ובאופן שהצליח לעקוף גם את ‘המבקר’ של מערכות העיתונים (שהאמת אחרי פרינט כזה אני תוהה אם הוא ישנו בכלל, מחוץ לחלומות הביעותים של מחלקות הקריאייטיב).
פשקווילאים, תתעוררו!
ובקטנה:
א. הכותרת והפרס מנוגדים לחלוטין למוצר, אבל לא נפריע לרוגע…
ב. והקרדיט, בקטנה, למען ה’, בקטנה. מי צריך כזה ענק?
16 תגובות
נטע נינארי? חמוד הניק שבחרת לעצמך.
1. כנראה שהקרדיט הגדול למטה מעיד כי מדובר בשת”פ ולא בפרסום קלאסי.
2. סופ”ש בכינר? רגוע לא היינו קוראים לזה…
3. נס שלא שאלו עוד פרטים? כמו מה למשל?
רגוע, רגוע. שב”ש
נ.ב. אין סתירה בין מלפפונים לפרינט שמוצג כאן. עדיין מדובר במלפפונים, אמנם חמוצים, אך מלפפונים.
50 עובדים במשרד פרסום אחד וזה מה שהם יכלו להוציא, מודעה עלובה ומבישה?
ד”א מה קרה שגל הוציאו את העובדים שלהם לחל”ת כבר כמה פעמים?
איזה יופי,מסדרים עבודה אחד לשני.
יפה לכם אבריימלים.
אגב הרצאה של פאר,נכנסתם אח”כ ליוגה?
שמעון, לא יפה!
מסדרים עבודה זה לזה, לא אחד לשני, ביטוי שגוי.
ו… את, אל תתעצבני, אני רק מנסה לעזור 🙂
חוץ מזה שהם באמת מסדרים, זה את זה
חיימקה, ציפית לתשובה?
תגיד
האם לדעתך (אחרי ששמעת את ר’ פאר) מודעה כזאת מפצה על סקר של מותגים?
לא הרבה יותר קל (וזול!) להגריל חופשה בכינר ולקבל נתונים על קהל היעד בכבודה ובעצמה?
הרעיון הזה גאוני לא רק לטעמך. אני משתתף בפוסטך.
בנוגע ללוגו, אני מניח שיש הסבר מתקבל על הדעת ולא בן נביא אנוכי.
גם גרפיקאית בשנה א’ בסמינר יודעת שאת הקרדיט מכניסים בצד, וקטן.
וזו לא המודעה הראשונה מבית גל-אורן בעיתוני קו עיתונות,
ועונת מלפפונים יש כמעט כל שנה
ואף אחד שם לא ממש כסס ציפורניים,
אולי עכשיו כן…
ואם אני הייתי כותב את הפוסט הזה, בסוף הייתי מוסיף:
“רק על ההברקה הזאת מגיע להם קרדיט יותר גדול…” או משהו כזה.
אבל אני לא דוגמה טובה.
כתבתי פחחחח. וצונזרתי. בולשוויקים.
אבל הנה אני אנמק, ואני מקווה שהפעם זה יעבור את הוד מעלתם.
זה אולי גימיק נחמד לקבל כמה שמות, או כמה מאות שמות, אבל זה בטח לא קמפיין. זה לא עושה שום דבר שפרסום אמור לעשות. לא מעביר מודעוּת למותג, לא מייצר העדפה למותג, ובטח ובטח שלא מניע לפעולה של רכישה.
זה כן הזדמנות להציג את הלוגו של המשרד באופן חסר פרופורציה, ולא אסטטי במיוחד. או שבעצם למה בעצם? אבל למי זה משנה. אולי זה בכלל דרך מקורית להשיג את הלקוח מלון כינר.
לרוב קהל היעד, לילי (שנקרא בטעות ע”י חלק מהקהל עלילי בגלל הלוגו המעאפן שלהם) הוא לא יותר מטישו, ולכן גם כאן, הייתי בטוח (וגם רעייתי שהיא יותר קהל היעד) שזה פרסומת לטישו. מי רואה את הנטורל הקטן מתחת ללוגו.
זה לא אומץ ובטח שלא הברקה, זה העדר פרסום.
מקסימום שיטה להשיג כמה כתובות.
אולי הם יעשו פרסום במלון. נו שוין. כשהכל מלפפונים, גם עגבניה נראית פתאום כמו מלון.
אני לא הבנתי בכלל –
לא את הפוסט (במיוחד את “מה כפ’ת לכם איפה, הא, רכלנים?”)
לא את הניק של הכותב
ובמיוחד לא את הפרינט
קל וחומר לא את הקרדיט
חני
אז אם הכל לא מובן אולי ישנה תשובה אחת שתענה על הכל?
גיזמו
מיתוג? מודעות? העדפה? פחחחחחח
רק מלחשוב על רעיונות לכותרת אני מדמיין את פרצופם המאדים של המבקרים (ובצדק מוצדק). זה עוד לפני המחשבה על עריכת השוואה פומבית שתחשוף את מעלותיהם של “מוצרי ההיגיינה” של לילי על שאר המותגים השונים.
נו באמת? מה עוד אתה רוצה?
האמת כ”כ גאוני שלא הייתי מבין ללא ההסבר
אני כל כך, אבל כל כך בטוחה שלא
“באופן כל כך מוצלח”?
מה, אם תרשו לי לתמוה, כל כך מוצלח?
הקונספט ה”מקורי “של סופשבוע רגוע בכינר?
הטלפון שבודאי יקלוט מגוון שיחות שחלק גדול מהן יגיע מקהל יעד שלא ממש התכוונו אליו,
או שמא הלוגו הזעיר של גל?
תרגיעו, חברה, מדובר כאן בפלשבק למדיה של שנות השמונים, שמתכתב עם המקוריות של פרסומאים חרדיים בתחילת עידן הפרסום החרדי, וכמובן עם קריצה לפרינטים של ביצועיסטים מתחילים…:)
חוסר הפרגון שלכם נראה מכוער. פוסט חמוד בהחלט, אין מה לומר.
הראש שלכם עובד קצת בכיוון חד סטרי, בודקים את הפרסומת כשלעצמה בעיניים של פרסומאי. רק חשבו שניה על הרעיון שמודעה בנושא כזה תצליח להכנס לעיתון חרדי, כמה אחוזי הצלחה הייתם נותנים לזה?
מהסוף להתחלה – – –
חיים סבצבי:
בנוסף לבדיקת הפרסומת כשלעצמה מזווית של פרסומאי, אנחנו מנסים להבין גם משמעויות אחרות ומתחשבים בנתונים כמו שנאמר “אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו”. לא תמיד אנחנו ממש עושים את זה עד הסוף משום שזה לא “יהרג ואל יעבור”. אבל במקרה הזה בהחלט עמדנו על ההברקה ואפילו כתבנו “גאונית”.
צעטאלאך:
לא יודע איפה אתה היית בשנות השמונים. לא יודע אם זכית להכיר את המקוריות של פרסומאים חרדיים בתחילת עידן הפרסום החרדי. הם היו שם, ואם יורשה לי – הם התחילו את זה. והם שורדים. מסכנים.
גיזמו:
כתבת פחחחח וצונזרת. עכשיו אתה מאשים אותנו בבולשוויקיזם ואם לא הייתי מצנזר היית מאשים ברדידות ובחוסר טעם. זה שאתה כתבת את התגובה הלא מפרגנת לא אומר שבעצמך לא היית מתרגז על האישור המטומטם. אחרי שנימקת, פרסמנו. אנחנו לא באמת בולשוויקים. אני מתפלא עליך שלא ראית את הנטורל הקטן מתחת ללוגו, ועוד יותר אני מתפלא – על אשתך. אני ממש לא קהל היעד ואיכשהו שמתי לב לזה. זה לא קטן כל כך. הגזמת. בנוגע לשאר תובנותך, אני לא מתכוון לחלוק על מקצוען שכמוך. וזה נאמר בלי שמץ של ציניות ובשיא הברצינות.
ומכאן תצא הקריאה!
לכל הניקים האנונימיים שבאו רק כדי לשמוח ולרכב על הגל, שלא כותבים דעות מקצועיות אף פעם ורק באים כשאפשר לגחך ולשרבט “פחחחחח” – חלאס! תפסיקו להיות רדודים. אנחנו לא נאשר את תגובותיכם. ולא בגלל שאנחנו לא יכולים. נשמח לאשר תגובות ואפילו קוטלות ולא מפרגנות. רק כשזה יהיה ענייני. מנומק. ולא אישי.
מקווה שהובנתי.
ושדינקיס יאשר לי את התגובה.
נחמד ביותר.