מצחיק לראות בימים אלו את הפרסומות האינטראקטיביות הפונות למגזר החרדי. הבאנרים פשוטים, לא מתחכמים, בד”כ גם לא מובילים לשום מקום [לא לחיצים], וגם אם כן, אז למיניסייטים פשוטים ללא מעוף או ניצול מינימאלי של טכנולוגיית האינטרנט.
המצב כיום מזכיר מאוד את תחילתו של עולם הפרסום החרדי בעשור הקודם. גם אז, חברות לא ידעו כיצד לפנות לכיסו וליבו של הצרכן החרדי. פרסומות בנוסח של – בא תחסוך כסף בעזרת ה’, כדי שרחמנא לצלן לא תפסיד, היו די שגרתיות. נחמד לגלות שגם היום, חבלי הלידה של הפרסום האינטראקטיבי החרדי לא שונים מאז, רק הלוקיישן שונה.
קבלו באנר שמופיע בימים אלו באתר חדרי חרדים:
[kml_flashembed movie=”https://www.pashkevil.co.il/wp-content/uploads/2009/05/Trade_net_468_60.swf” height=”60″ width=”468″ /]
23 תגובות
אוי ואבוי..
אם הפרסומת הזאת רחמנא לצלן תצליח, זה יהיה אך ורק בערת ה’.
התכוונת בטח ללוקיישן, במחילה.
מחילה מחילה. תוקן תודה.
אוה, יופי שזה הגיע לכאן..
אני כל פעם מרעננת את הדף ונבהלת מחדש מהקירח הזה! אל תגידו שהוא לא מפחיד
ואל תגידו גם שאני לא מנדנדת כבר זמן די ארוך לגבי האינטראקטיב, פשקווילים..
אינטראקטיב? במגזר החרדי? פחחחחחחחחחחח.
כש’הקינדל’ יקבל הכשר, אולי….
יש לי בשבילכם הצעה שכדאי לסרב לה: אתם תשלמו לי, ואני אבטיח לכם שלא תפסידו בכפוף לתקנון. איך? הולכים על זה?
אם זכרוני אינו מטעני ראיתי את אותה פרסומת, פונה למגזר הדתי בצורה הרבה יותר יפה ומקצועית.
רחמנא לצלן מפרסומות כאלו, בעזרת השם, נעבור גם את זה.
אבל זה לא סותר שגם בציבור החרדי מתחיל להתעורר העניין של האינטרנט בעולם הפרסום ובימים אלו שפורטלים “חרדיים” צצים כפטריות לאחר הגשם כמו למשל אתרוג או כיכר השבת ואני יודע על עוד כמה יוזמות, ברור שהרוח נושבת בכיוון,
רק צריך לזכור שבסופו שלשבוע לאחר החמין של שבת, לשירותים נכנסים רק עם עיתון
אני חושב שהצלחת לשקף בעזרת הבאנר הזה באופן נפלא את הפרדוקס.
אנחנו הרי יודעים שיש חרדים ברשת,
מצד שני אנחנו יודעים שזה אסור ולא מקובל.
מצד שלישי, המגזר החילוני מרגיש צורך לפנות לחרדים “בשפה שלהם”.
מצד רביעי, ב-90% הוא לא יודע לעשות את זה נכון.
פניה חנפנית שכזאת היא בדיוק תולדה של תפיסה חילונית השגויה
ומאמץ יתר להישמע אוטנטי.
זה מגוכך בערך כמו הישראלים שמגיעים לכפרים הערביים לקנות חומוס ומשחקים אותו “אהלן ומרחבא” כאילו מישהו יקנה אותם “מתמזגים בסביבה”.
ראה ערך “קינדל”.
טוב, אני מנסה ללמד עליהם זכות:
אולי, הם ניסו להשתמש ב’רחמונא ליצלון’ בציניות קלילה, עם טון הומוריסטי חביב ומתבדח? אולי.
בעצם, לא.
כי אם כן- גם הדמות היתה אמורה לשדר מסר זהה, אבל היא אפילו לא ניסתה לעשות זאת, גם לא העיצוב הכללי, שכלל לא רומז על כך שהוא אמור להיות שותף לבדיחה פנימית.
אולי, (ואני גוללת למעלה, על מנת לבחון בזכוכית המגדלת החיובית שלי את הבאנר ולמצוא לו עוד נקודות זכות) אולי, טוב, נמאס לי לגלול שוב ושוב, ואפילו שפתאום מעניין אותי מה הם מפרסמים, על הפרינציפ, אני לא אבדוק!
טוב, אני לא מנסה יותר.
נותר לי רק לקלוט בופן הברור ביותר, שלמרות שעולם הפרסום החרדי כבש לו פלטפורמה רצינית ביותר, שמוכרת ומכובדת (מוכח!) גם בציבור החילוני, עדיין יש כאלו, ש, אפעס, רחמנא ליצלן, נותרו הרחק מאחור, בשנות החמישים, כשהחרדים הגלותיים הציפו לנו את המדינה, ונוצר צורך דחוף ללמדם פרק בהלכות חלוציות. אז עד שילמדו אותנו- דחפו לנו ת’פרסומת הזו, ואנחנו, כמובן, נמתן בסבלנות, עד כי יגרסונו.
נראה לכם?
בעז”ה יהיה בסדר, ושבו מפרסמים לשכלם, וגם אם לא- כי לא כל כך נראה שיש להם מאגר אפור שכזה, אם הם יצרו את הדבר הזה, עדיף שלא יחזרו, ולא יתקדמו, פשוט שלא יעשו כלום.
ונאמר אמן ברדיצ’באי.
הי, זה ברור “שהרחמנא ליצלן” נבע מציניות/בדיחות דעת/רצון לבדיחות הדעת.
באמת רק אני הבנתי שזה בצחוק?
חברה, תרצו או לא, תשס”ט הרבה פחות (אוהבי העברית,להרגע)שחורה ותמימה ופרסום אינטרנטי גם אם הוא בחיתוליו בציבורינו ,הוא יותר מתפתח מהפרסום הפרינטי באייטיז.
אז ברור שיש מה לשפר (כמו כל דבר) אבל בסה”כ זה מענין ,מושך ולא קונבציונאלי.
תראו איזה באזז,10 תגובות!!
אני, כנראה שכן, רק את הבנת שזה בצחוק..
אני כמעט בכיתי, שלא תדעי
מעניין? מושך? לא קונבנציונאלי?
אני מתארת לעצמי שרוב ההקלקות על הבאנר הזה נעשו רק בשביל לדעת מי זה הקירח הזה (מאיר ברק, מנכ”ל טריידנט) ומה הוא מנסה למכור לנו בכלל (ללמוד איך לסחור בבורסה משהו).
הבאנר לא משרת את המטרות שלו. אני לא אמורה לגחך כשאני נתקלת בזה, אמורה להתעורר בי הרגשה שזה מקום בטוח להשקיע בו את הכסף שלי, (גם אם, רחמנא ליצלן, בסוף אפסיד). ולא, ההרגשה הזו לא התעוררה בי.
עוד מעט אשכול באנרים בבחדרי.
10 תגובות, אבל נזעמות (טוב, רק תשע, בעצם עם זו ביחד- שוב 10),
עניין, אבל לא במוצר,
מילא היה קרדיט- אבל אין, זה באנר, אז מה זה נותן?
הצרכן הנורמלי- יתעצבן מהזלזול ולא יקלוט את ה’באזזזזזזז’
הפרסומאי (הלא נורמלי, בדרך כלל)- יקלוט את הבאז וגם יתעצבן, ולא יקליק, וחוץ מזה- שאם אכן היתה הכוונה צינית וכו’- הרי שכפי שמפורט למעלה- היו צריכים לחשוב על איך מעבירים את זה לא רק טקסטואלית.
אבל זה לא סותר שגם בציבור החרדי מתחיל להתעורר העניין של האינטרנט בעולם הפרסום ובימים אלו שפורטלים “חרדיים” צצים כפטריות לאחר הגשם כמו למשל אתרוג או כיכר השבת ואני יודע על עוד כמה יוזמות, ברור שהרוח נושבת בכיוון,
רק צריך לזכור שבסופו שלשבוע לאחר החמין של שבת, לשירותים נכנסים רק עם עיתון
אולי מנהלי האתר ירימו את הכפפה וישאלו אותנו (מועצת החכמים) מה לדעתינו האתר המוביל ביותר ?
יצמח, מה לדעתך האתר המוביל ביותר? (אחרי בחדרי חרדים…)
היי אינני מרבה לעסוק בטוקבקים כאלו ובכלל, אך הייתי שמחה לשתף אתכם מניסיוני האישי.
לפני כשנה וחצי כידוע במגזר שלנו (חרדי) לא היה תקין שאשה תלמד טוענת רבנית. לא היה לרוח הגדוילים! אני מוכרחה לשתף בהתלבטויותי הרבות- לאחר מחשבות רבות, החלטנו בעלי ואני כי בשביל שהוא יוכל לשבת בכולל וללמוד בנחת , אני יצא לעבוד בעבודה מספקת ומפרנסת וכמובן מכבדת. לכן- אינני מבינה על מה ההתקוממות פה. סה”כ מדובר בחברה, אני מניחה המספקת לימודים מהבית דרך המחשב וזה מופנה אלינו-אלו שיש להם מחשב, אשר מעוניינים לקיים את הבית בנחת או לפחות לנסות. למה לנו המגזר כל הזמן לעסוק במלחמות מיותרות אשר בסופן אנו נכנעים ומכניסים אלינו את היצר הרע (מחשב). אני משוכנעת שמי מכם שקורא את הטוקבק שלי הינו בצד היצר הרע, לכן לפחות תלמדו לנסות ולהפתח ולא להציץ ולברוח, אלא להציץ ולהרוויח.
כולי תקווה כי סוף כל סוף כשם שבנותינו היום עוסקות בהיי-טק מה שהיה בשנת תשס”ו איסור גמור, הפך היום לחלק אינטגראלי לחלוטין בחברה שלנו, ולא כל מי שמציץ יכול להפגע חלילה. הוכחנו כי אנו מסוגלים ליותר, ולכן אני חושבת כי אין מקום לוותר ואנו חייבים להכנס בכל מקום אשר שומר על הצניעות והקדושה אך גם על הפרנסה,
ידוע לכולנו אני מניחה , כי על שלושה דברים העולם עומד, 1)על התורה.
2)על העבודה.
3)ועל גמ”ח.
ואל לנו להתעסק כיצד הגיע הקמח לפתחינו
אני מחפש ומחפש את הפרסומות, אבל אין!
ואז נזכרתי שאני גולש בפיירפוקס.
מה לעשות שהמחשב לא זז עם העומס של הפרסומות בחדרי חרדים, שלא מותירים אופציה אחרת.
ועוד קטנה:
“יש לי בשבילך הצעה שקשה לסרב לה”
מה זה אומר למגזר?
טוענת,
לתגובה שלך יש ריח של הציץ ונפגע.
גם אם בדיעבד לא ניתן היום לעבוד ללא מחשב ורשת
זה לא הופך אותם לאידיאליים.
נו באמת, חרדים הם לא ילדים קטנים ולא צריך לדבר אליהם “בשפתם”, קריאייטיב שמתאים להם- בהחלט כן. קופי מזלזל באינטיליגנציה- בהחלט לא.
אגב- דווקא חילונים מאד אהבו את הקריאייטיב הזה מתברר.
חשיפה ארוכה- גם אני גולשת בפיירפוקס ואצלי רואים הכל. תבדוק את ההגדרות שלך.
בנתיים רק בחדרי חרדים.
וכמובן פאשקויל לעולם הפרסום.
בהחלט מעליב.
אני מוכן להאמין שיש מידה מסויימת של הומור בניסוח “רחמנא ליצלן… בעזרת השם”
אבל עדיין, ברור שהקופי העדיף “ללכת על בטוח” ולבחור בניסוח שיתקבל גם ככזה העומד בזכות עצמו ומשתמש בטרמינולוגיה חרדית (לפי תפיסתו של הקופי כמובן)
מוזר לי שאף אחד לא התייחס לזה, אבל לדעתי אותה גישה קיימת גם בהצגת הבחור המפחיד בפינה… כאילו רומזים לך: “אולי יש לו כיפה, אי אפשר לדעת בוודאות שהוא חילוני, הרי לא ראית שהוא גלוי ראש”
ול”אחת שיודעת” לידיעתך, פיירפוקס תומך בהתקנת תוספים רבים, אחד הפופולריים שבהם, הוא AD-BLOCK PLUS המאפשר חסימת פרסומות מציקות בהינף עכבר. נסי ולא תתחרטי.
מה דעתכם לפרגן לבאנר הזה?
http://www.kikar.net/data/ads/egged/