האם נמצאה פרצה חדשה בחוק הספאם שתאפשר למפרסמים לנצל אותה לצרכיהם במסגרת מוסדות אקדמיים? התהייה הזו עולה בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה, שדחתה תביעת סטודנט נגד האוניברסיטה הפתוחה שהציפה את המייל שלו בפרסומות חרף התנגדותו הברורה.
חוק הספאם התשס”ח 2008 מגן אמנם על הצרכנים מפני כפייה פרסומית דרך האינטרנט ומקנה עילה לתביעת פיצוי מידית ללא הוכחת נזק בגבה של עד 10 אלפים שקל על כל פרסומת מסחרית שנשלחה אליהם במייל, פקס או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ללא אישורו, אלא אם בעת רכישת המוצר או השירות הנמען מסר את הפרטים שלו והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שלו ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת מסוג דומה לזה שנרכש ונתן לנמען הזדמנות לסרב למשלוח דברי פרסומת.
אלא שבמקרה זה נדחתה התביעה בסך 33 אלף שקל, שהוגשה לפני למעלה מחצי שנה ע”י סטודנט שלמד באוניברסיטה הפתוחה וטען כי לאחר סיום לימודיו שגרה האוניברסיטה לכתבת המייל שלו 33 דברי פרסומת, למרות שלא נתן הסכמתו לקבלם.
בית המשפט קיבל את נימוק האוניברסיטה כי הפרסומים היו עניינים, לגבי קורסים, סדנאות, כתבי עת וכדו’, וכי אם תתקבל התביעה ימנעו מהסטודנטים והבוגרים את אחת מדרכי ההתקשרות הכי משמעותיות ומקובלות להעברת מידע אליהם.
התובע ערער אמנם על הפסיקה וטען כי שלח חמש הודעות וביקש להסירו מרשימת התפוצה אלא שבבית המשפט העדיפו לא לייתר תקדים שיוביל ל”מבול” של תביעות דומות מצד סטודנטים, שיתבעו מוסדות אקדמיים על קבלת הודעות עדכון, מה שיביא לנתק בתקשורת עם בוגרי המוסד הלימודי, וזה השיקול המערכתי שהכריע.
