פוסט אורח מאת: מיכה שולם
עוד שבוע זה מגיע. בעוד הח”כים החרדים מתקוטטים בדבר חילולי השבת המחפירים בערים החילוניות, עם ישראל נערך לקראת חילול השבת הנוראי והגדול ביותר בכל קנה מידה שהיה אי פעם בעשור האחרון.
אך את נושא השבת, נשאיר לפוליטיקאים. כאן אנחנו מתעסקים רק בעניינים הקשורים לפרסום.
וכאן, רבותי, יש לנו הזדמנות פז למהלך שיווקי מדהים, בפריסה שעולה על מנויי הפלס ויתד גם יחד, הפונה לפלחים מאוחדים בצורה נדירה שמאגדת גברים ונשים, ספרדים ואשכנזים, צרכני טבק עם מתנגדי אלכוהול, אגודות צדקה וחסד, ילדים אבודים וח”י רוטל שיסדר לכם כל מה שתרצו, בתנאי שיש לכם כרטיס אשראי עם מסגרת מתאימה.
אבל איך נדלג על העיקר: כל מה שתרצו לעשות, עובר דרך הפרסום והשיווק, ופרסום ושיווק עובר דרך השלטים, הפלאיירים, ומודעות הענק שיתחרו בין אלפי שלטים, פלאיירים ומודעות ענק, על תשומת הלב של מאות אלפי הנוהרים צפונה (בתנאי כמובן שלא תהיה קריסה תחבורתית).
כל מי שניסה לפרסם במירון (או בדרכים המובילות אליו) נתקל בוודאי בדילמה הנוראית: מצד אחד אופציית חשיפה שאין דומה לה בארץ. ומצד שני הדרך…. אוי הדרך…
כל בוגר מכללת פרסום יודע שגם אם יש אופציית חשיפה מדהימה, חייבים לוודא שהכסף שניתן למדיה, עובר בצינורות הנכונים ויש גם כתובת לתלונות ולפיקוח הדוק על ביצוע נכון של החלוקה / חשיפה / תפוצה או איך שלא נקרא לזה.
כמה פעמים יצא לנו כבר להעביר תלונה של לקוח על כך שההפצה לא הייתה כיאות? כמה פעמים יצא לכם להיות בסיטואציה של דרישה לפיצוי אחרי שהלקוח יצא מבואס כי ההבטחה הפרסומית לא יצאה לפועל על פי הגדרות הסוכן?
וזו בדיוק הסיבה שרבים חוששים לפרסם במירון בל”ג בעומר, למרות הפיתוי האדיר בדמות חשיפה בלתי מידתית בכל קנה מידה תקשורתית / חרדית / דתית.
ולפני כמה שבועות נחתה בתיבת המייל שלי הודעה מהרב שווינגר בה נראה היה שנמצא המזור והפתרון לכל החששות שהעליתי לעיל.
למרות שהחותם היה לא מוכר, ולמרות שבתחתית המכתב שהצהיר כי השנה כל נושא הפרסום והשילוט יהיו מוסדרים וכולי וכולי – הופיע מספר טלפון נייד (כשר) אנונימי.
לאחר כמה ימים עקרים, צלצלתי לחתום על המכתב, והוא הבטיח לי ש”עד סוף היום יחזרו אלי”. למרבה הבושה, ולמרות הניסיון הארוך שלי, שכחתי לשאול, באיזה יום מדובר, כי עברו שבועיים ללא ציוץ. בטלפונים חוזרים ונשנים לבסוף החתום על המכתב התרצה ונתן לי מספר טלפון של…. ה”עוזר של שווינגר” (כלשונו), תוך שהוא מבטיח לי שהוא זה שמונה להיות אחראי על כל שוק הפרסום של ל”ג בעומר / מירון וכיוצא בזה.
שש ושמח, חייגתי למספר, שהתגלה כבעלים של אחד מהחברות העוסקות בפרסום במגזר החרדי (ידיד טוב שלי) שהתפלא על התואר שהודבק לו, אך אישר בחצי פה שאכן, הוא קיבל (?) את הזכיינות לכל שוק הפרסום, וכי בתוך כמה ימים הוא עומד להוציא מחירון מסודר ונהלים מסודרים שישימו סוף לכאוס השולט במרחב.
תהיתי באוזניו כבר אז מה מידת החוקיות של ה”מינוי” ואיזה כלים משפטיים וחוקיים יעמדו לו בדבר החלת המנדט שהוא קיבל (מי הסמיך אותו לתלות או להסיר שלט?) ומי הסמיך אותו לקבוע את המחירים? שאלות שגם הוא לא ידע לענות עליהם.
המתנתי (יחד איתכם) עוד כמה ימים, והתבשרתי כי מי שאחראי על הפרסום במירון הוא אחד בשם מילר במות ואחד בשם חונא דייטש. מי המודיע, מי הממנה ומי המסמיך? לאלוקים נסתרות.
אני לא משפטן. לא עורך דין ולא מוסמך לעסוק בדברים נשגבים כמו חוק וסדר, אבל כמי שעוסק בפרסום לא מהיום, וכמי שנכווה ברותחין באזור מירון (עיין לעיל, מבצע יח”ץ טמבור / מירון – “מה שצבע יכול לעשות”) אני נזהר גם בצוננין, לפני שאני ממליץ לקוחות וקולגות לשלם את המס שהרב שווינגר הטיל על שוק הפרסום.
ונכון לרגע זה, לא קיבלתי שום תשובה מוסמכת על השאלות שכל מי שהולך להשליש את מיטב כספו בצפון, ראוי לשאול את עצמו:
- מי הסמיך את המרכז למקומות קדושים למכור שטחי פרסום?
- מי קבע את מחיר הפרסום, את הגדלים ואת האופציות העומדות לרשות המפרסמים?
- מי מבטיח לנו (המפרסמים) שהמודעות אותן “רכשנו” מנציגו הבלעדי של המרכז למקומות הקדושים, אכן יוצגו ולא יכוסו על ידי כופרים שלא הסכימו לקבל על עצמם את מרותו של המרכז?
- מי מבטיח לנו שלא נקבל קנס בגין הצגת שלט ללא תשלום של אגרת שילוט כנדרש על פי חוקי מדינת ישראל?
- מי מבטיח לנו המפרסמים שהכספים שנגבים על ידי הממונים אכן עובר ליעדם, או שמא נשאל מה הוא יעדם בכלל?
כמבקר קבוע במירון בל”ג בעומר, עוד לפני עשרים שנה, כשהיה ניתן לעלות להר עם חלוק לבן ו”לעבוד” על השוטרים המעטים שעמדו שם ללא שימשונית או חמגשיות ומים מינרלים, להעמיד דוכן במקום ולשנורר כאוות נפשינו, גם אני מסכים שחייבים לעשות סדר בכאוס שנוצר בכל האזור שמצפון למחלף גולני (פעם הוא היה צומת. זוכרים?). חייבים להגביל את הפיזור של פלאיירים שגורמי לכביש להיות חלקלק מכרומו, חייבים להגביל את ההתפרסות של הדוכנים “חורגים” מתוך החצר של המושב שמשני צידי הכביש, עד כדי חסימה מלאה שלו. חייבים לסדר את זה שהשילוט המציל חיים המכוון את המוני החוגגים למוקדי חירום, לחניות מוסדרות ולשירותים ציבוריים, אכן יעמדו על תילם ולא יכוסו על ידי הבטחות לסגולה זו או אחרת (בדרך כלל סגולה שמרחיבה את כיסו של המפרסם).
אבל מכאן ועד לשלם מס תמוה ולא מוסדר כחוק בדרך תמוהה ולא מוסדרת, הדרך רחוקה.
ובמילה אחת? כדאי הוא ר’ שמעון לסמוך עליו. כי מי חוץ ממנו יכול להבטיח לכם חשיפה למעל חצי מליון איש ואישה תוך יממה אחת?
ל”ג בעומר שמח. ופרסום טוב.
הכותב לא מוכר שטחי פרסום ולא רוכש כאלה, ולכן הוא היחיד שהסכים לכתוב על כך טור.
מיכה שולם, לשעבר עובד במשרד פרסום וכיום הבעלים של פירמת m&s – יועץ עסקי ומרצה בתחום אומנות המכירה. מלווה משרדי פרסום, עסקים ויזמים.
הערת פאשקעוויל: ביקשנו תגובה מהמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, ונפרסמה במלואה לכשתתקבל.
