נתחיל בהבהרה: הכותרת אינה משקפת, ודאי שאינה גורפת והיא על גבול הדמגוגיה. אבל לפעמים צריך להגזים כדי לגרום לך להיכנס לפוסט. הבעיה אצלך…
משרד הפרסום בריש גלי הוא משרד דת”ל תל אביבי שמתהדר בכך שהוא “דוגל בהגדלת המכירות של הלקוח ע”י הבנת צרכיו, וניהול חכם של המדיה. המשרד מתמחה במגזר הדתי לאומי”.
אחד מלקוחות המשרד הוא “קראוס נופש” שמארגן בחג השבועות הקרוב, נופש יעודי לשומרי תורה ומצוות בירושלים.
מיותר להרחיב אודות הרעננות שפושה בעיר שכבר 3000 שנה חוברה לה יחדיו. חג השבועות הוא בדיוק הזמן האולטימטיבי להגיע לבירתנו הנצחית. האוויר הנעים בלילה, ההליכה עם הרבבות לכותל המערבי, עוגות הגבינה שמתמזגות באקלים הקייצי וכמובן איך אפשר לדלג על תיקון ליל שבועות שנע על הסקאלה שמחיזוק ולימוד תורה ועד שמיעת אנשים שפעם אחרונה שראו ספר יהודי היה בתפילת נעילה.
המודעה בה משווקים בקראוס נופש / אשת טורס את שלישיית המלונות (”רב קבוצה, מארגני שירה וכשרות מהדרין”) מלווה בתמונה המתפרסת על פני כמחצית העמוד ובו נראה ילד שטארסטוקי נחמד שבזרועותיו הבורגניות והחלושות נושא על ראשו טנא, ממש כמו שסיפרה לנו הגננת צילי.
ההקשר ברור. אחד משמות החג הוא חג הביכורים. קוראינו המלומדים בוודאי יודעים את הסיבה לכך (צילי לא הסבירה אבל מחג השבועות ועד חג הסוכות מביאים ביכורים וקוראים את הטקסט המיוחד והמפורסם שבפרשת כי תבוא).
אמממה, פשפשנו בזכרונינו ונזכרנו שאת הביכורים מביאים משבעת המינים. עד כמה שבדקנו הרי שגזר, מלפפון וחציל אינם עונים על הקריטריונים הללו.
אפשר לומר שזו קטנוניות אבל למשרד פרסום דתי מותר לדייק בדבר. יתירה מזו, תרשו לי להיות פסיכולוג בגרוש. הסיבה שהתמונה עברה את כל תחנות המשרד נעוצה בפסטיבלים ציוניים שונים שהיו אופנתיים בשנות ה-30 בעמק יזרעאל הירוק וחזרו לאחרונה בו מציגים חקלאים את תבואתם במסגרת חגיגות בכורים. לקחת השראה משם זה כבר סיבה להעסקת ‘מבקר’ במשרד.
כך או כך חג שבועות שמח ושנזכה לקבל את התורה בשמחה ולא רק להתמקד בפחזניות וטרייפל שמנת.
וזו הפרסומת שפורסמה בעיתונות הדתית:
2 תגובות
אאוץ’… פשלה!
זה לא פאשלה, הזמנים השתנו החיים המודרנים, הקידמה, ומעל הכל המחיר של הפירות מאוד יקר בטוח שהתורה לא רוצה לעשות לנו את החיים קשים תשאלו את בנט אפילו…