שבוע ויש אומרים חודש הספר התורני כבר כאן. העיתונים משכתבים את הכתבות משנה שעברה (שבעה סופרים עונים ל-7 שאלות, על הספר הטוב, על הקומיקס, על העבר מול ההווה וכו’) וכולם מנסים להפריח רוח חיים ולהגדיל את המכירות.
מי שגנב את ההצגה, בכישרון נחמד, הוא הבעלים של ספרי ‘אור החיים’ יעקב ביבלה, המציין בימים אלו עשר שנים לרכישת החנות הראשונה ופתיחת הרשת. ביבלה – שמגיע מעסקי הנייר – נפל עם לקוח, נכנס לעולם הספר ומשם לחנויות והשאר היסטוריה.
ציון עשור נמרח בעיתונות המגזרית כעוד סימן של שת”פ פורה בין הרשת למערכות השיווק. גם עיתון ‘משפחה’ שהתהדר בעבר בניתוק המוחלט בין חדרי המערכת לקוביות השיווק פירסם כתבה רחבה עם האיש. לפני חודש פורסמה כתבת מגזין רחבה על הגר”א רובין וגם היא בגלל הסכם עם השיווק עם עליית המותג נתח.
כך או כך אפשר לומר שספרי ‘אור החיים’ דחקו מהפריים את המתחרה העיקרי – יפה נוף. גם המודעות של ‘אור החיים’ תופסות את תשומת הלב יותר. הכתבות – ודאי שלא מזיקות.
היה מעניין להשוות בין הריאיון ב’המודיע’ ל’משפחה’. משה גוטמן ושלומי גיל (בהתאמה) שוחחו עם האיש בארוכה אבל כמה סתירות מצאנו ביניהם. כיוון ששתי הראיונות נערכו כעת, לא נחשוד במנכ”ל החנויות בהסתיידות או בהמצאת סיפור לכל כתב. לענ”ד זו הוכחה לזילות החרדית בקוראים שיקראו ויחשבו מה שיוצא בלי להתאמץ לבדוק נתונים ולבסס את הדברים הנכתבים. קבלו:
האם ביבלה הוחמא כשנאמר לו שהוא עובד כמו אצל החילונים?
הקטע הראשון מהמודיע והשני ממשפחה.
האם לפני 5 שנים כבר היה כרטיס ספר? הקטע הראשון מהמודיע והשני ממשפחה.
העשור לחנויות צוין גם בדאבל של ברכות בעיתונים בנוהג שהיה נפוץ עד לפני כמה שנים וחדל. כעת, לאחר שזמן רב לא ראינו את המודעות הללו, היה נחמד לראותן שוב.
הגיבו כאן ואולי תזכו בארוחה זוגית
6 תגובות
חלא’ס
שמענו, ראינו, עבור.
כמה אפשר דחוף את עצמכם בכח לכל אורך העיתון.
זה כבר מעצבן.
וקראתם את הכתבות?
אשריכם, לא האמנתי שמשהו באמת קורא אותן.
במקום כתבה יפה ואינטלגנטית של מורג (גוטמן) קיבלנו את מחלקת השיווק בפרצוף.
פרסום שכל אחד רואה.. יפה להם
כל עוד הכתבות מעניינות, ובהמודיע ובמשפחה (שראיתי) הן היו כאלו, מה אכפת לי מאיפה הם באו?
וכאילו שראיון עם ח”כ או תחקיר על כספי המוכש”ר לא קשור ליחצ”ן המוכשר.
העיקר זה התכל’ס, העניין לקורא.
וכל עוד המערכת בעיתון אכפתית ורגישה לרצון הקוראים, היא תדע לעשות זהב עיתונאי מכל חול שיווקי.
כך גם הכתבה על הרב רובין שעד לרגע זה לא ידעתי שהיא באה מהשיווק.
היא הייתה פשוט מרתקת.
אז באמת תודה ל’נתח’ שחשפו לנו צדדים לא מוכרים ומרתקים באישיותו הדגולה של הרב רובין והתפתחות רחובות התורנית ו’בד”ץ מהדרין’.
שאפו!
החילוק שכתבת על מחמאות החילוניים על צורת העבודה
זה פשוט עניין של מבקר – בהמודיע אינטינג הוא מחה וכו’
נחמד
פספסתם את הראיון נוטף התשבחות והחנפן שנתן לאבי מימרן ביום ראשון ברדיו קול חי