מעצבים את המחר, זוכרים את האתמול

דממה באולמי היכלי מלכות, 9:55 הקהל כולו עומד בחוץ, מתרגשים לקראת תחילת הכנס, בעוד רגעים ספורים חיים דיקמן ועוזרו שמוליק וינרייך יפתחו את שערי האולם, בבת אחת כולם יסתערו פנימה בהתלהבות, מאות ובמשך היום אלפי משתתפים, מי לדוכנים ומי להרצאות, מי לכיבוד קל ומי לסמול טוק עם דיקמן יוזם הכנס ‘ערך מוסף’.

2007 כן, לפני עשור בדיוק, הוקם פורום פרוג ברשת ע”י חיים דיקמן, אז מעמד בכיר בעוז והדר, כדי להיעזר ברשת האינטרנט על מנת להחליף קבצים, עזרים ושדרוגי תוכנה בין גרפיקאים.

הפורום החל לצבור תאוצה והכיל תוך שנתיים מאות חברים! – חממה משפחתית-חרדית וירטואלית, החלוצים של הקדמה המודרנית שנצלו את הרשת כדי להתקדם בפאן המקצועי, הטכנולוגיה החדשנית אפשרה להם לחלוק קבצים מאחד לשני במהירות שיא, באופן שהקלו מאוד על העבודה, “למי יש לוגו וקטורי של בד”ץ שארית ישראל” שאל ‘אוהב0ישראל’, ורק חלפו חמש דקות ו’נקי כפיים’ כבר העלה קובץ וקטורי ‘נקי להפליא’, אותו יום ‘אברומי’ לא היה סגור על עצמו האם המודעה שעיצב לק”ק סלאדיבאצקי מספיק מרשימה, ולכן העלה אותה לפורום תוך פתיחת אשכול חוו”ד, ‘ונתנו10’ יעץ לו להוסיף פרחים ברקע, “לא מספיק מרשים” הוא נימק. אלא שאז בא והגיב אחריו זעליג מלונדון וטען שעומס של פרחים ברקע איננה בהכרח תורמת לעוצמת המודעה, אישר את דבריו ‘הרשל’ה’: כמה שיותר נקי, כך יותר מרשים – כתב בביטחון.

החממה וירטואלית הזאת רק התפתחה, ומפה לשם קמה לה מכללה מקצועית ע”י בני הזוג דיקמן, שתיתן מענה לחרדים שרוצים להתמקצע בתקשורת חזותית “על טהרת הקודש”.

כמו יוזמת המכללה, קמה לה יוזמת הכנסים המקצועיים, שוב אותם אנשים, יזמים בנשמה, בני הזוג דיקמן, הרימו את הכפפה וקיימו מעת לעת כנסים מקצועיים שנקראו אז ‘ימי עיון’, בפרוטוקול זה נקרא יום עיון ואכן כך היה אלא שבפועל זה היה “לא רק” יום עיון אלא יום חג ליוצרים החרדים. הפנינג צבעוני, חדשני שהפיח רוח חיים של תעשייה קראייטבית בציבור החרדי.

בכנסים הללו ניתנה לנו ההזדמנות להכיר את השמות שמאחורי הניקים, להחליף מילים עם ‘איש קטן’ במלוא עוזו ותפארתו, להתייעץ עם חיים מושקין ז”ל על עיצוב כריכה ולשאול את מוישי קסלר, האם ניתן להכין גלופה בוורד.

וכמיטב המסורת, התחרויות של הכרזות היו תמיד הפאנץ’ ליין של הכנס, אני באופן אישי זכיתי בסופ”ש זוגי בעקבות זכיה במקום שני, אם כי כיום אינני מסוגל להביט בכרזה שזיכתה אותי, בכל זאת עברו כמה שנים טובות.

אפחד לא ידע את פירוש המילה ‘נטוורקינג’ אני מניח, אבל זה היה ‘נטוורקינג’ במלוא מובן המילה. שם נוצרו קשרים, שם נולדו שיתופי פעולה מרתקים, שם קמו להם שותפויות עסקיות יש מאין.

ההרצאות החכימו אותנו ונתנו לנו כלים לעצב את המחר, שזה בעצם האתמול ביחס להיום.

כמו אז גם היום, אני מתרגש לקראת הכנס ‘מעצבים את המחר’ שיתקיים בעוד שבועיים בבנייני האומה, חלפו כמה שנים טובות מאז הכנס בהיכלי מלכות, שערותיי טיפה הלבינו, הטכנולוגיה כבר שברה כמה שיאים, הפונטים שודרגו, המחשבים השתכללו, ואתרים למכירת תמונות צצו כפטריות אחרי הגשם, התוכנות שקנינו אז וקרענו את הניילון בהתלהבות בשובינו לבית, הפכו גם הם למצרך הנשלף בהבזק לחיצת העכבר מתוך “הענן”.

אבל היצירה איננה מתיישנת לעולם, היא רק מתחדשת, ולכן הכנס הזה הוא גולת הכותרת לעיצוב של המחר, בשורה של ממש המתרחשת רק אחת לכמה שנים, הקראייטיב מאסטרו גדעון עמיחי, בוודאי יחכים אותנו וייתן לנו טיפים איך נראה העיצוב של המחר, כמוהו מרצים רבים אחרים מבכירי התעשייה בעולם היצירה יפרשו בפנינו את משנתם על נפלאות הטכנולוגיה, הדיגיטל, בזירת הצילום, וידאו, איור, העיצוב פנים ובקיצור, כל מה שקשור לעיצוב ותקשורת חזותית.

לסיכום, אם אין לכם חדוות היצירה ורעב בעיניים – אל תבואו.

שלכם, שמואל בזנסון

פורסם בפורום מעצבים גרפיים באתר פרוג