שלא תבינו לא נכון. חפרתי, נברתי בארכיונים, חיפשתי משהו יותר מעניין, אך מה שמצאתי זה פרינט שלא אומר לי כלום. גם התמונה לא משהו. טוב נו, זה לא פלא…
כל הזכויות שמורות © פאשקעוויל בע"מ
תפריט
תפריט
26 תגובות
גם זה אפרופו הפקק, איזו נפילה אחרי שעזבו את מקאן. אני עוד זוכר את המודעה המקסימה על הילד והנקניקיה המחייכת.
היתה שם כותרת ברורה, חמה, שנוגעת בבריאות ובאמא: החיוך שלו מוסיף לך בריאות.
לא סתם ילד פלא שצריך מלא טיזרים כדי להסביר איזה לא פלא השניצל המתועש הזה.
למה לא הזכרת את כל הטיזרים שהודבקו עם הרבה רוח בחודש האחרון בכל לוח מודעות אפשרי?
אח…
איזה יופי.. סתאאם.
אהבתי את הסיסמה, חושבני שהיא טובה +
לגבי הביצוע – חבל התמונה הייתה יכולה להראות טוב.
נראה כאילו השניצל עלה לו לראש, ומכיון שכך, הכיפה פינתה מקומה לכיוון ה’יציאה’.
סתם שתבינו עד כמה זה מפריע:
כשראיתי את המודעה, בדקתי אם כיפתי על מקומה ומשנוכחתי שאכן היא במקומה, נרגעתי והלכתי לקנות ‘זוגלובק’.
יופי. חיכיתי לרגע שיעלו את הנ”ל.נא לקחת כיסא וסודה, זה הולך ליהות ארוך.
בפרסום מותר הכל. כמעט הכל.
על משהו שאי אפשר לסלוח, זה על שקר גס. כ”כ גס, עד שהוא גורם לי לטקבק ביחד עם הקפה של הבוקר.
טבעול/ מימד/ ווטאבר יקירי, ממתי רכיבי סויה תעשייתים וזרחנים דרושים למשהו כדי לגדול? ולא בצורת הר אררט ממולא כימיקלים? ממתי מנות הטבעול הם גישה בריאה לחיים? ועד שלא תייצרו את השניצל מגרנולה הם גם לא יהיו, לא מזינות ולא נעליים. בעצם נעליים, אולי.
חוצמזה שהטיזרים היו מיותרים לחלוטין, אלון גל, בדרך.
פינת לימוד הזכות,
יש שם סלט שנראה טוב, אז אולי אליו התכוונו..
דינקיס, נשמה, בטח פספסת את המגזין של קוקה קולה שצורף לכל העיתונים, אחרי הכל, הוא היה קטן , זניח ולא מושקע, וגם לא קשור בשום צורה לגל-אורן או תוצאות אפקטיביות.
האמת שכבר התחלת לחפור בארכיונים אחרי מודעות פרהיסטוריות שתוכל להשתמש בהן כקלף ניגוח , אתה הרי לא תיתו להפקה מוצלחת של מימד לעלות כאן לכותרות, חלילה, ופתאום נתקלת במודעה של טבעול, קלי קלות, מה?
תרשה לי לקנח בעיצה קטנה – תנסה, לפחות, להיראות אמין ואובייקטיבי, אני בטוח שכל פליטי ACC המובטלים שמסתובבים כאן יעריכו את המחווה….
צדק מנדי בהשוותו את תקציב הפרסום לזמנים של מקאן.
הבעיה היא כזו. מקאן אריקסון יודעים לעשות קריאייטיב. מימד יודעים לאשר תקציבים. אולי שיעשו מיזוג?…
עזבו את הבריאות, הזרחנים הפלא-קוסמות – ומה שבינהם..
מי???
מי רוצה לאכול טבעול כשהילד נראה כמו סוליית נעל מעופשת,
חיוור, נכה עם חיוך משוכנז, נקי מסודר וגדל לפי ספר..(הג’ונגל?)
אחחח, בא לי לניילן אותו.. חנון.
תכזירו לי לקנות טבעול כשארצה שילדי יגדלו בתא ההקפאה…
אם אתם שואלים אותי…
הילד שבתמונה אומר הכל… זה לא פלא טבעול.. גם ילדים מוכים כאלה אוהבים לאכול כי טבעול…
לא? אחלה קריאייטיב בעעעע
מודעה מצויינת!
זו דעתי הבלתי מלומדת.
למדת בACC?
אחלה בוטיק…:)
בפרסום ישנם 2 סוגי מודעות,
אחת שנועדה להזכיר לך שהחברה קיימת ולא חשוב מה יש במודעה וכל מטרתה להצדיק את התקציב למשרד הפרסום,
השניה היא מודעה קריאייטיבית שלא חשוב מה היא מפרסמת, ברגע שתראה אותה אתה תזכור את המוצר, את הלקוח ואת המפרסם כמו קמפיין יופלא אננס שמככב לאחרונה בגדל אורן,
המודעה של טבעול משתייכת לסוג הראשון, תדעו שיש טבעול ולדעת מנהלי החברה זה יכול להחליף ארוחה, יש להם כעת הכשר שארית וגם אריזה גדולה טכני לחלוטין,
לצורך זה לקחו ילד מהרחוב וצילמו אותו בצורה לא ממש משכנעת אבל מה חשוב? העיקר שחברת טבעול יראו פרסומת בעיתון וישלמו לחברת הפרסום
אז נכון, צריך לדפוק כרטיס של עשיה,
אבל למה לדפוק מודעה?
ילד מהרחוב? איזה בדיוק? רחוב הולנדי?
לפעמים אני באמת מרגישה שמדברים במגזר שלנו למפגרים.
הילד הזה נראה כאילו בחיים הוא לא יצא לרחוב, לא ראה שמש, אין לו מושג שאנחנו בקיץ..
אז למה הוא מחייך,טמבל?
מודעה דהויה.
אוף,
ומי לעזאזל גזר לו ת’פוני????
(האמא העקומה שלו שקפאו לה הידיים כי היא הרגע חיממה לו נקניקיה?)
אתה והוא.
למה צריך לכתוב בשפת רחוב?
רוב המבקרים פה הם אנשי מקצוע, חבל להרוס את הבלוג הזה, עם כתיבה הזויה, רק בשביל להוכיח ‘אני פה’!
– לא פספסתי כלום.
– הפקה מוצלחת? המממ
– אובייקטיביות – מה זה?
בכולופן שלחתי לך מייל.
דינקיס, תמיד תהיתי מי עומד מאחורי הביקורות הקטלניות . לתומי חשבתי שמדובר במלך הקריאייטיב וסקרנותי גברה עד אין קץ לחזות באיש ובפועלו. עד לרגע הסרת הלוט כשסוף סוף שזפו עיני את יצירתו המופלאה..”מלך בני ברק” וכיוצא בזה.. קשה לי להמשיך ולצתת כי ידי מסמקת מבושה ומתת רמה. עכשיו כשכולם יודעים כי המלך הוא עירום, הבמה שלך אתה יכול להמשיך לגבב מילים ככל אשר יעלה בדעתך,הם לא שווים תגובה
נראה ש’אפיקים’ ניצחו את ‘מימד’ בגיזרת הילדים..
לכאורה…
נו שוין
התגובות פה מתחילות לרדת לרמה האישית וזה כבר באמת מוגזם ומגעיל.
בכל אופן לדעתי יש כאן עיקרון אחד ברור.
פרסום מימד מוכשר בלהוציא תקציבים גדולים ומנופחים מלקוחותיו. לעיתים אף תקציבים לא פורפורציונליים לנדרש ולא הגיוניים למוצר. בזה הם טובים.
בכל השאר, איך לומר, לא משהו. ככה זה שהקריאיטיב לא זז כבר 20 שנה מאותו קו. ככה זה כשהכל עסק משפחתי.
הטיזרים של טבעול, החוברת המושקעת והמיותרת של קוקה קולה ועוד רבות כהנה וכהנה, כולם מהווים הוכחה חיה למה שאני טוען כאן. משרדים קטנים מהם בהרבה מבחינת היקף תקציבים עושים עבודה טובה וקריאייטיבית הרבה יותר ללקוחותיהם.
אני לא מבין את כל מי שהגיב כאן.
אותי מה שעיצבן זאת העובדה שהקדימו למודעת התדמית הזו טיזרים במשך שבועיים בעלות גבוהה.
הלו מימד?!
טיזרים עושים לפני השקה / מבצע / יציאה מדליקה שאמורה לשעשע את האנשים, לא לפני מודעתל תדמית יבשה.
אדוור..
נ.ב.
למגיבים הקטנוניים שכאן, במילה אחת:
קישטה!
אדוור
התכוונת כנראה ל”מגיב”.
יפה.
🙂
לא יודע מהקרה למימד,נראה שהקפאת הפעילות של נסטלה גרמה להם להתחרפן לגמרי
ככה, בפשטות?
לקחת פניה לחתול ולהעביר אותה למגיב הארור??