השבוע, אולי בהשפעת השקדיה הפורחת והעצים המלבלבים, באנו באווירה חיובית. גם מבקר לא תמיד חייב להיות ביקורתי. לתשומת לב עמיתנו הידוע מהמערכת שביהודה המכבי.
רמת המאקרו
לא תשכח: החוק הפולני העסיק בעיקר את שבועונינו, שמצד אחד דנו בחוק עצמו ובתגובות במערכת הפוליטית, ומהצד השני הביאו בהרחבה עדויות על הזוועות שביצעו הפולנים במהלך השואה הארורה.
‘בקהילה’ וגם ‘הדרך’ הספרדי הקדישו לכך את שערי המגזין, לצד דיווח נרחב בעמודי החדשות. בעיתון בקהילה ראיינו את המרואיין האולטימטיבי לסיפור, פרופ’ שבח וייס, ניצול שואה, יו”ר הכנסת ושגריר ישראל בפולין. במשפחה נתנו סיקור רק בחדשות, לצד כתבת השואה השבועית הקבועה. ביום ליום הסתפקו בידיעה קצרה במדור העולמי ובכל ישראל שוב, הסתפקו אולי במקומונים.
מסתננים לכותרות: סוגיית המסתננים שעלתה לכותרות, הגיעה גם לכותרות החרדיות. הסיקור הנרחב ביותר היה מטבע הדברים ב’הדרך’, שם הקדישו לכך את הכותרת הראשית, שכללה תגובת נגד של השר האחראי על גירוש המסתננים דרעי. טבלת “הטענות והאמת” כתובה היטב (לא בדקנו את נכונות הדברים). גם ב’כל ישראל’ העניקו לכך את הכותרת הראשית, עם ידיעה קצרה. במשפחה ובקהילה העניקו סיקור בחדשות, ורק ב’יום ליום’, כנראה לא שמעו על זה השבוע.
הלבנון באדיר יפול: בזירה המדינית-ביטחונית, עסקו העיתונים באיום ההתבססות האיראנית בלבנון, כשאותות התדרוכים ניכרים היטב בין שיטי הפרשנות, זאת בשילוב הצד המדיני בביקורו של ראש הממשלה נתניהו ברוסיה ופגישתו עם פוטין.
הפסיקו לה-תפ-תל: אגב, “אהבנו” את ההתפתלויות של פרשנינו הנכבדים, בבואם לכתוב על הקלטת החדשה של פסי-כו-לו-גית הילדים שרה נתניהו, מופת של ללכת בלי ולהרגיש עם. וכשאנחנו אומרים אהבנו, אנחנו מתכוונים ל… אם אתם לא רוצים לדבר על משהו, פשוט אל תדברו עליו, במקום לעסוק חצי טור רק במשחקי לשון שיסבירו לקורא מה היה בקלטת, בלי לכתוב זאת בפירוש. זהו!
רמת המיקרו
משפחה
מה יש לכתוב על משפחה, אחרי עוד סיפור משובח של שימען ברייטקופף? לכבוד חג האילנות חבש הפרשן הפוליטי הציני את כובע הסופר בעל קולמוס הלב והביא סיפור משתפך ומרגש.
וליתר החדשות: במגזין, ארליך ראיין את הדיין הגר”צ ברוורמן, בנושא סופר חשוב: הונאת ההשקעות בדברים שלא באו לעולם בציבור החרדי. הלוואי ועוד כלי תקשורת יתגייסו להרים קול זעקה בנושא, מבלי לחשוש מאיבוד הפרסום של אותם גורמים. רק בחייאת ארליך, לא כל ראיון צריך להיות כתבת חג ארוכה, ובמקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך.
בקהילה
- היחידים שכיבדו עם פרופיל מקיף לזכרו של הדיין הגרש”ז אולמן.
- לצד ה”אליעזר גרינצוויג מגיש” השבועית, החלו לאחרונה במגזין להוסיף עוד כתבה בסגנון דומה, בד”כ של אפרים לוריא. אחת זה מספיק.
- בחדשות, ריבלין ניסה להסביר למה כן יש בעיה בגיוס בנות, בלי לצאת ‘הפלג’. התוצאה: לוליינות מסובכת.
- במדור הקומוניקטים ‘קהילות הקודש’, הכריזה אחת הכותרות: “בעצרת זיכרון להגה”צ רבי שמעון גבאי בנתניה נחשף: מה אירע לרבינו המהרש”א אחר פטירתו”. ובכן “נחשף” זו מילה קצת יותר מדי דרמטית, בשביל סיפור צדיקים שכבר שמענו מהמלמד בחיידר.
הדרך
שלושה עמודים עסקו בסיקור ועידת ש”ס הרביעית, או כפי שהגדיר אותה ריבלין “מפגש חברים בטבריה”. מיד אח”כ עוד עמוד על סיור השר דרעי בחולון ורמלה, וצמוד לכך עוד חצי עמוד על סיור בבית שמש. זאת אחרי 4 עמודים שעסקו במסתננים, בהדגשת חלקו ועמדתו של דרעי. נכון, מדובר בביטאון מפלגתי, אבל בשבועות שקדמו לכך המינון היה יותר מאוזן לטובת החדשות שאינן אריה דרעי וטוב שכך.
מיני דרמה במונחים של כאלה שכל שני וחמישי דואגים להפריח ידיעות וציוצים עם הכותרת ‘השלום הספרדי’, נרשמה בגיליון השבוע, עם פרסום הידיעה, שבוע אחרי, על פטירת אחיו של הגרש”מ עמאר.
לראשונה, מגזין הנשים החדש ‘אם הדרך’, הודפס בנפרד מהמגזין הרגיל, במהדורה מורחבת ועמוסת פרסומת ותוכן שיווקי. מה שנקרא, הזירה של הגדולים.
יום ליום
הכותרת הראשית זעקה את “זעקת בנות ספרד”, ועליה חותמת ‘פרסום ראשון’. לא ממש הצלחנו להבין מה פרסום ראשון בסוגיה שכבר מעל לשבועיים מסעירה את המגזר, ח”כיו ועיתונאיו. בתוך הידיעה נכתב גם כי “ל’יום ליום’ נודע” על פגישה בין הח”כים החרדים לראשי צה”ל. דבר הפגישה ומשתתפיה נחשף ב’כיכר השבת’ ביום שלישי, יממה לפני שיום ליום יורד לדפוס, אולי אין אינטרנט במערכת הפתח תקוואית.
ועכשיו לחידה: בעמוד 5 בעיתון התפרסמה מודעת ברכה ל”גאון הגדול רבי יוסף הללויה”, לרגל הולדת הנכד, החתומה על ידי “יום ליום”. הפכנו עמוד, וגילינו שרבו שמחות בישראל ובעלי העיתון ינון ונעמה עידן איחלו מזל טוב לעורך החדשות יוחאי דנינו לרגל הולדת הבן. וכבר נאמר: בני בנים, הרי הם כבנים.
במגזין התפרסמה כתבה על מלחמת המפרץ, שבוע לאחר שב’הדרך’ ציינו זאת.
כל ישראל
חלק החדשות כרגיל דליל, חבל מאוד. גם במכסת ה-16 עמודים ניתן לספק כתבות נרחבות יותר, ולא רק סיכום חדשות קצרצר.
במגזין, פרופיל מעניין על המגיד רבי יענקלה גלינסקי במלאת 4 שנים לפטירתו, די מקיף ואפילו מעט ארוך בטח במונחים של ‘כל ישראל’.
לצד זאת, שבוע אחרי השאר, פרופיל על רבי נסים מויאל.
בתחום הראיונות הפוליטיים, ראיון נחמד עם יו”ר הקואליציה אמסלם, שמאז נכנס לתפקידו החדש הנמיך פרופיל תקשורתי ולא התראיין לתקשורת החרדית. הפעם זה דווקא קצר מדי.
בחודשיים האחרונים, החלו ב’כל ישראל’ לפרסם מדור בשם “פייק ניוז”, סאטירה על כותרות השבוע, כמיטב המסורת שגובשה במדורים דומים. הפאנצ’ים לרוב טובים ומותאמים למסגרת, אבל אנחנו תמיד אוהבים כמה שיותר מחודד וציני.
שמת לב שיש כאן מודעת דרושים? משרד הפרסום VIP בירושלים מחפש איש דיגיטל. אם אתה איש דיגיטל, אנחנו לא צריכים להסביר לך מה לעשות. שבוע טוב!
