רמת המאקרו
לבנימין אמר: לא היו הרבה נושאים משותפים שהעסיקו את כלל השבועונים, מלבד הנושא המרכזי – חקירות ראש הממשלה נתניהו וההתפתחויות החדשות בשבוע האחרון.
בגדול, השבועונים ממשיכים להשתפר בנושא ולספק לקוראים סיקור מקיף ומפורט. את המקום הראשון שוב לוקח משפחה, עם הסיקור המקיף ביותר, פלוס כמה טבלאות ותרשימים לסיכום האירועים המתוסבכים. ‘הדרך’ לא עשו טבלאות אבל השתמשו בגימיק אחר של ‘מילון’ לסיכום האנשים והמושגים שדיברו עליהם בהקשר החקירות. ‘יום ליום’ העניק סיקור ארוך, ב’כל ישראל’ זה היה יותר מתומצת. ב’בקהילה’, השתפרו משבוע שעבר, אז כמעט לא נגעו בכלל בעצם הדיווח ומיד דילגו לפרשנות, והפעם כן סיפקו, בצורה די קצרה, ומובלעת בפרשנות, את העובדות עצמן. בעיתון לא עשו טבלה או תרשים לסיכום, אלא רק מסגרת גדולה עם תמונות המעורבים ושמות התיקים, שלא ממש הבנו איזה ערך מוסף זה נתן לקוראים, היה נכון יותר לכתוב לפחות מתחת לכל תמונה במה הברנש המצולם חשוד או איך הוא קשור לחגיגה.
רמת המיקרו
משפחה
כפי שכתבנו במשפחה נתנו את הסיקור הארוך והמקיף ביותר לפרשיות נתניהו, אלא שזה גם הביא למעט כפילויות בתוך הכתבות, שנכתבו על ידי כתבים שונים. כתבה ארוכה נוספת, עסקה בת”תים הישיבתיים לקראת ימי הפורים, וסיפקה סיקור מקיף וטוב, כולל פינות באווירה פורימית יותר, ראוי לציון ההתייחסות גם לישיבות הספרדיות, בניגוד לכתבה דומה שנעשתה ב’כל ישראל’.
שער המגזין סיפק כותרת בומבסטית “סודות מחדר החקירה, כך הפילה המשטרה את מקורבי נתניהו”. ובכן, כרגיל, הכותרת קצת גדולה על הכתבה, בה רואיין חוקר משטרה ותיק, שסיפר מעט על שיטות החקירה השונות, הרבה “סודות” לא היו שם. אבל אהבנו את הרעיון לכתבה כזו בשבוע כזה.
כתבה נוספת סיפקה הצצה מזעזעת למה שקורה בבתי האבות, תופעה שכבר סוקרה בהרחבה בתקשורת הכללית, כולל תיעודים מחרידים, אך במשפחה הביאו כיוון מעניין וחשוב, כשבדקו מה עובר על הקשיש החרדי, שמטבע הדברים יש לו גם צרכים דתיים.
כתבה אחרת, שנראתה קצת שיווקית, דבר שהתחזק לאור הכותב שהוא חלק מהקהילה עליה נכתבה הכתבה ולא עיתונאי, עסקה בחרדים שהחלו לייצר בירה בשיטות עתיקות יומין.
אריה ארליך הוטס למקסיקו לדינר התורני שנערך שם וכמובן סיפק תיאור משתפך מדי על מה שאירע. רק מילה אחת, אריה: אם כל העיסוק החדשותי פה הוא כל כך קטן וכדאי לכולנו להירגע, אז למה אתה מתעסק בזה?
בקהילה
הכותרת הראשית של בקהילה על חקירות נתניהו “נאחז בסבך”, היא פשוט כותרת מעולה. מסתמא מבית היוצר של מוטי וינשטוק היצירתי (לעומת זאת הכותרת ‘ארי בסבך’ שניתנה בתוך העיתון, הרבה פחות מוצלחת).
חיים פרידלנדר שרטט יריעת פרידה מסבתו הרבנית שרה פרידלנדר, שנכתבה היטב כמו שרק נכד עם רגש אישי יכול לכתוב. גם שלמה קוק הוטס לדינר במקסיקו, אבל הוא הביא משפט משמעותי של הגר”ש קמנצקי על מצב הדור בארץ הקודש.
במגזין, יאיר וינשטוק קיבל, בנוסף לטור, גם מדור חדש “יאיר וינשטוק בשיחה”. האורח הראשון: הזמר שלמה כהן. הראיון כתוב טוב, בסגנון המעט ישן, בלי הרבה מניירות.
הדרך
החלטת עריכה תמוהה להקדיש את הכותרת הראשית לנאום של נתניהו נגד איראן (גם הכותרת עצמה ארוכה ומסורבלת), ורק מתחתיה לתת כותרת קטנה יותר לחקירות נתניהו, אבל אולי זה עניין פוליטי.
בעיתון סימנו מדרג, כאשר הח”כ החדש דני סיידה, בעל הכיפה הסרוגה-שחורה, זוכה לתואר הר”ר, בניגוד לשאר הח”כים שהם בעיתון כבר ‘הרב’.
למקרה שתהיתם, הרב ט. בן דור סיים את מסעו בערבות סיני (סתם תהייה, לא היה עדיף לפרסם סדרה כזאת בשבועות העומר שבין פסח לעצרת, שבהם עם ישראל ערך את המסע הזה?). המסע של שמעון ליברטי ברחבי הארץ, לעומת זאת, טרם הסתיים והשאלה אם יסתיים לפני הבחירות המקומיות, או שיש לנו עוד 7 חודשים לקרא על המהפכות הש”סיות.
יום ליום
למרות הסערות והשביתות העיתון יצא לאור גם השבוע וצירף כותב חדש, שלומי סגל. ברכות. מלבד כתבה ארוכה על חקירות נתניהו, כתב סגל על תופעת משלוחי המנות והמתנות למורים והמורות. הכתבה הייתה ביקורתית נגד התופעה, אבל מה כל-כך רע בלפרגן למי שמשקיע בילדינו מדי יום, ועושה לנו חלק מהעבודה בחינוכם?
“דאגה בעולם התורה, ש”ס שוב מתחת לאחוז החסימה”, הכריזה כותרת אחרת בעיתון והזכירה לנו כותרות ביטאונים, שיודעים מה חושבים ב”עולם התורה” (גם מי זה בכלל ‘עולם התורה’? יש לו דובר? הדאגה היא בכל עולם התורה או רק בזה הספרדי?)
שער המגזין כלל תמונה של ליצן רפואי תחת הכותרת “ליצנות אחת”, ועדיין הדבר הכי משעשע במגזין זה טור הפתיחה של עורך המגזין יהודה יוסף. “שלום שלום, ברוכים הבאים לעולם של טוהר, של קדושה של אמת. ברוכים הבאים לעולם שיש בו הכל, חוץ מהכל”. בקיצור ברוכים הבאים לעולם של קיטש. רבנו, זה סה”כ מגזין חביב בעיתון נחמד, בא נרגע.
הכתבה הראשונה עסקה באירועים סביב אישור חוק ההתנקות. לא כל כך הבנו מה הכותרת לכתבה כי בגדול נכתב “דין נצרים ההתנתקות”. כותרת הגג הכריזה “זכור את אשר עשה לך שרון” וגם במשנה נכתב “טף ונשים ביום אחד”, לדעתנו לא ראוי להשתמש במונחים כאלה נגד ראש ממשלה יהודי, למרות פשע ההתנתקות שביצע. הכתבה עצמה כתובה בצורה טובה וקולחת ומביאה סיכום יפה של האירועים.
כל ישראל
ברכות לברוך ברגמן, שחתום על כל הכתבות בעמודי החדשות, מקווים שמשלמים לך מספיק.
בעיתון המשיכו את הקו המבורך משבוע שעבר עם כתבות יותר ארוכות ומפורטות. קצת פחות אהבנו את הקטע, שכתבת ‘כל התרחישים’ מה יעשה נתניהו, הייתה בסה”כ סיכום של ראיון שהעניקה סוזי נבות ל’מעריב’.
הכתבה הראשית במגזין, עסקה בנושא חשוב של רבני קהילות לא כ”כ דתיות שעוסקים בקירוב. משו שם קצת היה נראה שיווקי לארגון ‘בנועם דניאלי’, שכל הרבנים שהסבו סביב השולחן נמנים על חבריו.
הכתבה על השדרן עמי מימון הייתה חביבה ולו רק בשל הכותרת ‘אני ועמי’.
אחרי שבכל כלי תקשורת אפשרי, מהעיתון של המדינה ועד העלון הכיתתי של בי”ס עירוני ב’ במעלות תרשיחא, עסקו בספרו של בן כספית על נתניהו, גם בכל ישראל עסקו בכך, פלוס “ראיון” של כספית, אלא שמקריאת הכתבה נראה שבסה”כ לקחו ציטוטים מראיונות לכלי תקשורת אחרים.
טוב נו, העיקר שבסוף יש את מדור ‘פייק ניוז’, שהוגדר השבוע על ידי יעקב ריבלין כמדור הסאטירה השנון ביותר. אנחנו גם נהנים מהמדור, אבל חושבים שיש עוד מה לשנן ולהשתנן. מצד שני צריך לזכור, שהוא מיועד לקהל שפחות נחשף לטוויטר/ווטסאפ, וכן מוצא בזה משהו חדש ומרענן.
