רמת המאקרו
תתפלאו, או שלא, אבל הנושא המרכזי שהעסיק את שבועונינו, היה דווקא חגיגות ה-70 לעצמאות המדינה. כן, כן. בניגוד ליום השואה בשבוע שעבר, שכמעט ולא צוין גם בשבועונים (למעט יום ליום שהקדיש לכך את רוב העיתון ו’הדרך’ שהקדיש לכך כתבה) ובניגוד ליומונים הביטאונים, שכמובן לא הקדישו יותר מדי מקום ליום העצמאות, מלבד כמה מאמרי השקפה, השבועונים התייחסו ובהרחבה.
משפחה הקדיש לכך את כל המגזין, שכלל שורה של כתבות סביב נושא העצמאות והמדינה ואפילו צבעי כחול לבן בשער. מעניין היה לקרא את הכתבה שגוללה את זיכרונותיהם של הרב מנחם כהן והרב משה גרילק (יו”ר הוועדה הרוחנית של משפחה, והעורך-מייסד של משפחה, בהתאמה).
בשער החדשות של משפחה הוצגה קריקטורה עם לוגו חגיגות ה-70 לטורו של שולמן שהוקדש לסקירת הנושא הביטחוני, והפנייה בולטת לטורו של ברייטקופף – “יש על מה להודות”. הטור עצמו, מציג בצורה החדה ביותר את חילופי הדורות ועיקרו הטענה כי למרות כל ההסתייגויות מהמדינה, חובה עלינו גם להודות לקב”ה על הדברים הטובים שבה. אנחנו באופן אישי התחברנו מאוד לרעיון.
בקהילה הלך על הכתבה שנכתבה כבר מכל כיוון וזווית אפשרית, כולל עם המרואיינים הספציפיים (בן כספית וחיים זיכרמן) – פאנל של חרדים וחילונים על דת ומדינה. תחושתנו כי היה זה ראיון טלפוני עם כל אחד מהם בנפרד.
שער מגזין בקהילה קיבל עיצוב “מיושן” מעט וחביב לרגל הכתבות שעסקו בימים ההם. שם פחות עסקו בהיבטים אידיאולוגים ויותר במור”קים על קרבות בימי קום המדינה.
ביום ליום כבר נגעו ממש בשורשי היחס למדינה, והביאו כתבה מעניינת כיצד נהגו גדולי רבני ספרד ביום העצמאות. כתבה נוספת, שמוחזרה בעיתונות החרדית אינסוף פעמים, עסקה במאבק השבת במדינה.
המגזין גם עסק כולו בעצמאות. הכתבה הראשית כללה ראיון עם הרב יעקב סיני, חתן נכדתו של הגר”ע יוסף על דמותו של הגר”ע והשפעתו על המדינה. ההקשר קצת מאולץ והכתבה עצמה לא ממש פורסת את פעילותו של הגר”ע.
שתי כתבות נוספות, הן ראיון עם העורך הראשי (כן, הוא חזר מתישהו בשבועות האחרונים) שלמה בניזרי ויעקב ב. פרידמן על היחס של החרדים למדינה. וכתבה נוספת על ההתפתחות החרדית.
בהדרך, נו עדיין ביטאון, כמעט ולא עסקו בכך (אם כי העורך א.ד. גרינבוים פרסם טור אורח קצר-צר בעיתונו לשעבר ‘בקהילה’ בנושא. שזה בפני עצמו עניין ללא מעט פרשנויות פנים-ברנז’איות ואכמ”ל). במגזין הוקדשה לכך כתבה שסיפרה על מעמדי ‘יום שכולו תורה’ שייסד הגר”ע יוסף וקצת התייחסות בטורים.
כל ישראל כהרגלו, משתדל שלא לעסוק במה שכולם מתעסקים…
נושא נוסף שהעסיק את כתבינו זו פסקת ההתגברות המדוברת, לה הוקדשו כתבות ופרשנויות כאלו ואחרות שכללו הצגת שורת פתרונות למצב הבעייתי מול בג”ץ וניתוח המצב הפוליטי הבעייתי לא פחות, או כמו שהגדירה זאת הכותרת הראשית של בקהילה ‘חוק בל יעבור’ וכמובן, העיתונות החרדית, שכבר שנים חובטת בהנאה בבג”ץ לא יכלה לוותר על ההזדמנות. דומנו שבהדרך היו, השבוע, הכי לוחמניים בעניין.
גם הנושא הביטחוני נדד מעט שינה מעיני שבועונינו, הללו סיקרו והללו ראיינו ואיכשהו השתדלו להלך בין להדאיג את הציבור לבין לא להלחיצו יתר על המידה.
רמת המיקרו
נו, אחרי שכבר סקרנו את ליבת השבועונים שהוקדשה לעצמאות לא נשאר הרבה מיקרו, ונסתפק בכמה נקודות בקצרה.
משפחה
הכלכלי יעקב פלבינסקי (פעם ראשונה עם תמונה בעיתון?) הביא פרויקט יפה לרגל תחילת שנת העשור לשלטונו הרציף של נתניהו, אבל רק מהיבטים כלכליים. מן הראוי להרחיב לשאר הנושאים, אולי על ידי הכתבים האחרים איש בתחומו. קצת לא הבנו, איך עשור לנתניהו קשור לכתבה ביקורתית נגד מחיר למשתכן של כחלון והמאבק עם בנק ישראל. אגב, כתבה נוספת באותו גיליון של אותו פלבינסקי הוקדשה גם היא למחיר למשתכן ולסתירות בנתונים, הפעם מצד הלמ”ס.
עד שהתכוננו נפשית לטורו של ארליך, לאחר שאף קיבלנו פרומו בטוויטר והבטחה כי הוא עוסק בשאלת היחס החרדי למדינה, התברר כי יד זדונית (אולי הציוינים רח”ל) השמיטה את הטור מהגיליון ואנחנו נותרנו נבוכי השקפה.
ותגידו שלום וברוכים השבים למכון החרדי למחקרי מדיניות, אחרי כמה וכמה שבועות שהמכון של מו”ל העיתון נעדר מדפי העיתון, השבוע הוא חזר ובגדול, בכל זאת צריכים לחגוג עצמאות…
בקהילה
בין שיטי הפרשנות על פסקת ההתגברות, נזכר ריבלין במשבר הגיוס שהיה פה לפני חודשיים וחשף לנו לראשונה כי במהלך המשבר התקיימה שיחת טלפון בין הגרי”ג אדלשטיין לבין אחד מבכירי האדמו”רים במועצת החסידית, בכדי למנוע הליכה לבחירות על נושא הגיוס. האם אחרי הגורם הבכיר בבית אחר בבני ברק ששוחח שבוע שעבר עם ריבלין מצאו לנכון גם בני הבית השני לשוחח עמו? וד”ל.
אברומי נויברט, בעל הטור ההומוריסטי ‘ואפילו בהפרזה’, הודיע על סיום כתיבת הטור. ולא טרח לעדכן מדוע.
כאילו לא די בכל הררי המילים שנשפכו על המריבה המביכה בין נתניהו לאדלשטיין סביב הדלקת המשואות, גם יעקב ב. פרידמן בחר להתייחס לכך (אולי כי את ההשקפה על העצמאות פרס ביום ליום?) ואף קינח באיזה קטע סמי-ביטחוני. נו.
הקטע היותר מעניין ויפה בטורו השבוע, עסק בהספד למחותנו ר’ יצחק דרקסלר הפצוע האחרון ממלחמת יום כיפור, שנפטר השבוע. (גם שולמן בטורו הקדיש לכך מסגרת).
הדרך
על רקע תאונת הדרכים הקטלנית בה נהרג בחור הישיבה חיים דב אלתר ז”ל, הקדישו בהדרך את הכותרת הראשית לסכנת הכבישים, פלוס לוגו מעוצב וזועק ‘די לקטל בכבישים’ ואף אמירה כי “הדרך מניף מאבק מול פגעי הדרכים”. חשוב, אבל מעניין לראות כיצד ואם זה יקבל ביטוי בשבועות הבאים בעיתון ואולי אצל חברי הכנסת של ש”ס.
יום ליום
עיינו במאקרו
כל ישראל
הכותרת הראשית הוקדשה לסיקור חברי הכנסת והשרים ששוקלים להתמודד לראשות ערים. נחמד. בפנים הכריזה ‘סטמפה’ כי מדובר ב’פרויקט ראשון’. האם מדובר בפרויקט ראשון מסוגו? או בחלק ראשון של פרויקט?
שער המוסף הוקדש ליארצייט של הגאון רבי יעקב יוסף זצ”ל שבשבוע החולף חל יום פטירתו. בד”כ נהוג לפרסם כתבות לפני היארצייט ולא אחריו, כמו שעשו בשבוע שעבר הדרך ויום ליום, אבל העיקר שסוף סוף שונה העיצוב של השער והוא נראה הרבה יותר טוב. נקווה שהגריד הזה לא ילווה אותנו עוד חצי שנה.
הכתבה האחרונה סיפרה על ‘מצילות הנפשות’, ומי הן אתם בוודאי שואלים? מסתבר שלא אחרות מהחוקרות החרדיות במשטרה. הכתבה שחתומה על ידי פסבדון נפוץ ‘אלי כהן’ ונודפת ריח שיווקי חריף, למרות שכמה שחיפשנו לא מצאנו לכך שום ציון.
