עשרות אנשי תקשורת, פרסום ויח”צ התכנסו אתמול (ג’) במתחם ‘אמפרסנד’ בבני ברק, ביוזמת ‘פאשקעוויל’, לפאנל מקצועי בנושא “פוליטיקה, חרדים ותקשורת”, עם היועצים האסטרטגיים רוני רימון, איתן זליגר ורונן צור, בהנחייתו של חיים קליגר.
רימון וזליגר הם חלק מהאנשים מאחורי הקמפיין של יוסי דייטש לראשות עיריית ירושלים, משרדו של רונן צור כבר לא מטפל בקמפיינים פוליטיים אך הוא היה בתחום שנים רבות ואף כיהן תקופה קצרה כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.
בתחילת המפגש נשאלו היועצים השונים עד כמה הם מוכנים ללכת רחוק ולבנות קמפיין לאדם שהשקפתו ודרכו אינן תואמות את השקפת עולמו של הקמפיינר.
“שואלים אותי אם אני מייצג אנשים שלא בדעה שלי? הגעתי למסקנה עם עצמי שאני עובד עם האיש ולא עם האישיו. עם האיש ולא עם הנושא, עם האיש ולא עם השקפת עולמו”, אמר רוני רימון. עוד הוסיף רימון כי יועץ תקשורת, גם אם הוא אוהד את האדם אותו הוא מייצג, צריך להיות מחושב וקר, “לקחת שני צעדים אחורה בראייה ולהיות אובייקטיבי”.
איתן זליגר סיפר על מקרה בו סירב לטפל: “קיבלתי קריאה לקמפיין למען הישארות העובדים הזרים בישראל ולא הסכמתי. דעתי היא שהם לא צריכים להישאר פה, ולכן לא הסכמתי”. בנוסף סיפר זליגר כי במערכת הבחירות הנוכחית פנו אליו שני מועמדים ממקום מגוריו, מזכרת בתיה, וביקשו שיבנה להם קמפיין אך הוא סירב, מחמת שהוא מכיר את שני המועמדים בצורה אישית ובגלל חוסר האובייקטיביות שלו כשמדובר בהחלטות הנוגעות “לרחוב שלי, לבעיות שלי ושל השכנים שלי”.
רונן צור סיפר כי עבד עם גורמים במרצ, העבודה, הליכוד שס ומפלגות נוספות. “אנחנו אנשי מקצוע. כאנשי מקצוע אנו צריכים לנתק את העניין האישי, אבל לי יהיה קשה לייצג מפלגה שאני מתנגד לה מכל וכל”. צור סיפר כי משרדו החליט אסטרטגית שלא לנהל קמפיינים של בחירות ארציות ומוניציפאליות ולהתמקד בתחומים אחרים מחוץ לקלפי. הסיבות: ניהול קמפיין הוא שוחק ותובעני מאוד, “בפרט קרוב למועד הבחירות שזה שואב את כל הזמן. העדפנו להשקיע בסוג אחר של לקוחות”, הסביר צור. באשר לקווים אדומים אמר צור כי “בשונה מרופא שחייב לרפא כל מי שמגיע אליו, גם אם הוא מחבל, אנחנו רופאי תקשורת, שמטפלים בפצועי תקשורת, עם פריבילגיה לבחור מי הלקוחות שלנו”.
חיים קליגר שאל לגבי ראש עיר מעורבת שצריך לתת מענה לכולם: איך מסתדרים במצב כזה, כאשר כל החלטה שתתקבל תהיה טובה רק לצד מסוים?
זליגר: “להיות ראש עיר חרדי של חילונים זה אכן אתגר לא פשוט, וזה יהיה האתגר של יוסי דייטש, ראש העיר הבא של ירושלים. זה אתגר קשה, אבל הוא יצליח לעמוד בו בכבוד”.
צור: “בירושלים זה אכן המבחן שיבחרו ראש עיר לפי כישוריו באמת ולא לפי הדעות הפוליטיות שלו, מה צריך לעשות עם השטחים, למשל, זה לא רלוונטי לגבי בחירה של ראש עיר. ירושלים זו דוגמה טובה כי שם היה ראש עיר חרדי שנבחר בזכות החילונים והיה גם ראש עיר חילוני שנבחר בזכות החרדים, לכן בקמפיינים פוליטיים צריך לפעול עם האתגר הזה. גם אצל הרבנים, שהם מתווים את הדרך ומחליטים מי יהיה הנציג, יש קשב לרחשי הלב של הציבור, וזאת העבודה שלנו, ליצור את הרחש הזה”.
קליגר: ממה יוסי דייטש צריך להיזהר כעת? אלו דברים אסור לו להגיד, ומה הוא חייב להגיד?
צור מספר על הסקר שהעניק אחוזי תמיכה גבוהים לדייטש. “יש שלושה מכוני סקרים אמינים בישראל וזה אחד מהם, תוצאות הסקר הפתיעו הרבה אנשים, ואותי בתוכם. עם נקודת פתיחה כזאת, לדעתי חשוב להתמקד בקמפיין פוזיטיבי שמפחית חרדות בקרב הקהל באשר לצביון העיר. אם דייטש ייתפס כמי שלוקח את העיר להקצנה, הוא ייפול”.
לגבי השאלה מי הם שני מכוני הסקרים האמינים האחרים, רונן צור לא הגיב.
קליגר: מצד שני, הציבור החרדי רוצה לשמוע מיוסי דייטש דברים ברורים…
צור: “דייטש לא יכול לומר שהעסקים יהיו פתוחים בשבת, אבל מצד שני הוא גם לא יכול לומר שהעיר תהיה מסוגרת בשבתות. הוא צריך לנהל ‘קמפיין קריצות’. הוא צריך להיות מעורפל ושאנשים יבינו לפי מה שהם רוצים. בסוף הקמפיין, צריך ‘לפתוח את הקלפים’ ולומר לציבור הלא דתי ‘למרות שאני לא חושב כמותכם, האינטרסים שלכם לא ייפגעו”.
בנוגע לשאלה מה יוסי דייטש צריך לעשות ומה לא, העדיפו שני יועציו רוני רימון ואיתן זליגר שלא לענות, במקום זאת עבר זליגר לדבר על הקמפיין שניהל במערכת הבחירות הקודמת בבית שמש, שם כזכור התמודד משה אבוטבול מול אלי כהן במערכת בחירות סוערת ומלאת יצרים (ואף תחיית המתים בחלק מהקלפיות לפי השמועות) בסופו של דבר כידוע זכה אבוטבול במירב הקולות.
זליגר: “בית שמש בערה אחרי הכתבה שהייתה על הילדה שחטפה יריקות, אני חושב שיאיר לפיד הגיש אז את אולפן שישי. התחילה בהלה בעיר ואותה משפחה של הילדה שעליה ירקו, נאלצה לעזוב את בית שמש בסופו של דבר. ניסו להריץ מספר אנשים בתוך המחנה הדתי לאומי וכשאתה במאבק, אתה נאלץ להשתמש בכלים מסוימים. ככה זה. קמפיינים הם לא בתי מרקחת, אבל כנראה שהיום הייתי עושה קמפיין מכיל יותר”.
האווירה מתחממת כאשר מזכירים את מערכת הבחירות הסוערת שהייתה בבית שמש, מה שמוביל את קליגר לשאול את זליגר: מי כפה על מי קמפיין מלוכלך כזה, אתה על אלי כהן או אלי כהן עליך?
זליגר משיב חד משמעית: “הציבור החרדי כפה על אלי כהן את הקמפיין”. לדבריו, “משה אבוטבול הוא ראש עיר גרוע לבית שמש. הייתה מלחמה שהגיעה לרמה שכל מדינת ישראל דיברה על הקמפיין של בית שמש”.
רוני רימון, שמטפל כעת בקמפיין של עליזה בלוך, המתמודדת לראשות עיריית בית שמש, מספר על סקר שנותן לעליזה בלוך 46% תמיכה לעומת 45% שמקבל ראש העיר הנוכחי משה אבוטבול. “אנשים אומרים לך שבית שמש היא עיר חרדית, וזה נכון רק בחמישים אחוז. ראינו אי שביעות-רצון מראש העיר המכהן, כולל חלקים נאים מהאוכלוסיה החרדית שמאוכזבים, ואנחנו נוכיח דבר פשוט: עליזה בלוך מנהלת ממש טובה שתנהל את בית שמש בצורה מצוינת”.
כאן מתעורר ויכוח על אמינות הסקרים והסוקרים, מה שמביא את זליגר לתת עצה לעיתונאים היושבים בקהל: “בכל סקר, תמיד תפנה לחברה ותבקש את ה-pdf. עצה עיתונאית”. זליגר הוסיף שתי נקודות: האחת, הנפצות הוואטסאפ הרבות שקיימות בקבוצות, שעל פי רוב מי שנמצא בהן הם מהציבור החרדי. שנית, זליגר הטיח ביקורת בעיתונאים ובכלי התקשורת החרדים: “לא יכול להיות שעיתון חדש בבית שמש למשל לא יראיין את עליזה בלוך. אני לא מדבר על החוק ועל מה הוא מחייב, אלא על יושרה. תפקידכם הוא לא לתת לדברים כאלו לקרות”.
הפאנל עובר לעסוק בנושא שיטות אגרסיביות בקמפיין. רימון ציין כי לכל קמפיין יש את הכלים שלו וכל אחד צריך להחליט את האסטרטגיה הנכונה לפי המצב הנתון ובהתחשב בנתונים משתנים. “מבחינתי, אם אתן להשקפת עולמי להשפיע על הקמפיין, אני אעשה נזק ללקוח שלי. לפעמים צריך להיות ביקורתי ולפעמים לא, לפעמים נגטיבי ולפעמים לא. לא כל האמצעים החוקיים כשרים, ולא בהכל הייתי נוקט”, סיכם רימון.
צור: “כל האמצעים החוקיים כשרים, אבל לא הכל חכם”. צור מספר על מקרה שנקלע אליו ובו הציעו לו לנהל קמפיין נגטיבי נגד איש עסקים מסוים שהפעילו חוקרים פרטיים נגדו, וגילו פרטים אינטימיים על האיש. אבל הוא סירב. יש לנו קווים אדומים, ואנחנו לא עוברים אותם”.
גם רימון נזכר בסיפור דומה על בכיר במערכת הבריאות שחש שנעשה לו עוול. “הוא בא אלי ואמר לי ‘יש לי הרבה כסף, יש שלושה סמנכ”לים במשרד הבריאות, אני רוצה שכל עם ישראל ייזהר מהם’, במדינת ישראל זו לא בעיה להכפיש אדם עד מוות. אתה מגיש תביעה משפטית נגדו וכל מה שבתביעה המשפטית, על פי החוק, חסין מפני לשון הרע. הוא היה מוכן לשלם הרבה כסף אבל אמרתי לו שאני לא לוקח את זה על עצמי, כי אין בזה תועלת סתם לפגוע באנשים מתוך יצר נקמנות”.
גם זליגר תורם לשיח על קמפיין נגטיב ועל יכולותיו. “ברמה הפרקטית נגטיב יעיל, אבל כיום הנגטיב לא עוזר כי אתה יכול לחשוף את הנגטיב, והדבר הכי טוב נגד נגטיב הוא התקרבנות, כמו שביבי מרוויח מכל השיח הנגטיבי נגדו בתקשורת”.
בסיומו של הפאנל נשארו היועצים לשוחח עם המשתתפים ודנו על מגוון הנושאים שעלו במפגש ועל הסתעפויותיהם בפרקטיקה. התחושה הכללית הייתה שבסופו של דבר גם אם לא מסכימים על כל הדברים, תמיד אפשר לשוחח עליהם.
