מאת: ישראל ברגמן
מזה שנים רבות עולם הפרסום יוצר אינסוף פרסומות מכל הסוגים. כידוע, נתח התקציב הגבוה ביותר מופנה להפקת פרסומות וידיאו ואנימציה קולנועיות ולדקות השידור שלהן.
כל מי שחשוף לעולם המדיה הכללי עומד לא פעם נפעם מול פרסומות מבריקות ומושקעות בתקציבי עתק של מיליונים, והכול במטרה להרשים את הצופה ולשכנע אותו לצרוך את המוצר או השירות של המפרסם התורן. אין ספק שאילו לא הייתה לכך תמורה יעילה, זה לא היה קורה.
בשנים האחרונות, מאז פרץ העולם הדיגיטלי והרשתות החברתיות לחיינו, הנושא הזה רק הולך ומתעצם. אם בעבר פרסומת וידיאו הייתה נחלת המפרסמים הגדולים בלבד, היום כל אחד צריך לעשות שימוש בכלי השיווקי הזה.
לצד הצורך שהתרחב, נמצאו גם פתרונות הפקה זולים משמעותית מהפקות הענק המוכרות והוותיקות, כאשר ניתן לקבל פרסומת ברמה גבוהה, מקצועית ומוקפדת במחירים רלוונטיים גם למפרסמים בינוניים וקטנים. סקאלת המחירים רחבה מאי פעם.
אם בעבר לא הייתה סיבה ליצור פרסומת וידיאו עבור המגזר החרדי, הרי שהיום, בעידן הדיגיטלי, המצב השתנה. האם המפרסמים לא יודעים את זה? האם משרדי הפרסום בוחרים להתעלם מהעובדות הללו?
משרדי פרסום במגזר החרדי מפרסמים את החברות המובילות במשק ומנהלים תקציבי ענק של מיליוני שקלים. איך זה שאין כמעט השקעה בתחום המתפתח? נדמה כי משהו מתפקשש בדרך. איך זה שתמיד כאשר זה מגיע להפקת סרטונים, המשרדים מסתפקים בפחות משווה פרוטה, על כל המשתמע מכך? השאלה גדולה שבעתיים לאור העובדה שיש כאן מכלול שלם של בעייתיות:
- ברוב המקרים, המפרסמים לא מקבלים מוצרי וידיאו בכלל.
- במקרים שכן יש מוצר וידיאו, לרוב מדובר במוצר מביך ולא מקצועי.
- נראה שהגישה היא שהצופה החרדי מטומטם מספיק כדי לצפות בהפקות רדודות במקרה הטוב, ומטופשות בשאר המקרים.
- יש דיגיטל בתקציבים הללו, או אין?
- אם אין, איך מגיעים לחשיפה בקרב קהלי יעד שפחות צורכים את המדיה המסורתית (הם בוודאות נתח נכבד בשוק החרדי)
- אם יש תקציבי דיגיטל, למה לא מייצרים עבורו סרטונים איכותיים?
דבר אחד ברור: ספקים מקצועיים בתחום הוידיאו נפגשים לא פעם עם תקציבים אפסיים להפקות. לא רק אפסיים ביחס לתקציבי העתק של המפרסמים, אלא אפסיים ביחס לתקציבים בסיסיים של מוסדות וארגונים. מוסד תורני ממוצע שמפיק דינר, ישקיע הרבה יותר בתקציב סרטון תדמית מאשר מפרסמי ענק לכלל המגזר החרדי. מדוע? שאלה מצוינת.
יש לי תחושה שהתשובה לא נמצאת אצל המפרסמים אלא במשרדי הפרסום.
הכותב הינו בעלים של חברת ‘היפר הפקות’ המתמחה בהפקות קולנוע במגזר החרדי
תגובה אחת
יחי ההבדל בין דינר שבו הקהל “שבוי”
לבין סרטון פרסומי שספק אם יגיע במדוייק לקהל היעד.