ועד הצ’כונה וקופת הרבונים

אין כמו ימים של מלנכוליה אפטר יומכיפורית, כדי קצת לשים לב לטירוף של טרום ימי הפלצות. מודעות הזעקה, הכאב, הלבבות השבורים, שקוראות לנו מכל פינה, עיתון או סטנדר. תמונות של רבונים, פוזות של גדוילים, בוקים של מקובלים, כולם מתגייסים למערכה על הכיס הקמצני שלנו. עכשיו. מודעות הסכך, הלולבים ושולחנות הפלסטיק המתקפלים תופסות את מקום הכבוד של לוחות הפאשקעווילים, אך לא לאורך זמן. פתקא טבא, חיתום טוב, סוכה ללא אבא, יתומים ללא סוכה, הם יצרחו אלינו כבר החל מהשבוע הבא.

זהו המצב האידיאלי לקופירייטרים, יחצני”ם, כותבי העלונים למיניהם: ארבעים יום קודם יצירת המגבית יושבים מחודדי השכל כשבידם האחת עיפרון משונן ובשניה סרגל מטרות ומשרבטים דברי הגות, מחשבה ותחינה אילמת בפני מתפללי השטיבלאך בין ‘הגבהה’ ל’מפטיר’ או עקרות בית בטלות ממלאכה שזאטוטיהן הספיקו לקרוע את עיתוני החג על שלל מוספיו עוד בטרם יצאו משקי הקניות. בקיצור, יש עבודה.

אך כמו בכל עסק מצליח, גם כאן המתחרים צצים כדוכני ארבעת המינים ברחוב ר’ עקיבא במוצאי יום כיפור [סיוט!]. ת’אמת, אם נתחיל להביא דוגמאות ל”מה תחרות יכולה לעשות” אפשר כבר עכשיו לסגור ת’שטיבל שלנו ונצטרך ל”ע ח”ו לשנורר כסף ב’זכרון משה’, אבל קמפיינים מניפולטיביים תמיד עושים לי טוב. מישהו אשדודי היסב את תשומת ליבי לקמפיין חביב שיצר שם בשנה שעברה ברוך שובקס, הקופירייטר של “קופת החסד” אשדוד.

טיזר מפתיע ומסקרן, אפילו מוזר, בישר ברחבי העיר על מעמד “נורא הוד” שיתקיים בליל חג הסוכות בהשתתפות גדולי ישראל… התגובות נעו בין הפתעה לתימהון. הציבור לא הבין למעמד זה מה הוא עושה. רק בגיליון המגבית עצמו פורסמו בהרחבה פרטי המעמד… שעל אף האירוניה הקלה שנלוותה אליו, הוא ‘דיבר’ אל התושבים בגלל הכנות והאמת שבו. הוא הציע לתושבי העיר מעמד נורא הוד אמיתי ששום מעמד נורא הוד אחר לא ישווה לו. מעמד נורא הוד שלא נהגה במוחו של קופירייטרית אלא כזה שמקורו בספר הזוהר הקדוש…

תמיד טענתי שבפרסום צריך להגיד את האמת.

הטיזר

הפרטים המלאים