לפני שתראו את הפרסומת החדשה שעשיתי, אני אשמח שתקראו מה עומד מאחוריה.
בערך לפני שלושה שבועות פנו אלי מארגון יד אליעזר וביקשו פרסומת לקמפיין חונכים התרמה שהם עושים. האמת היא שהכרתי את הארגון. עשיתי להם לפני ארבע שנים כמה עבודות קטנות וממה שזכרתי זה היה ארגון הזוי.
הזוי בכך שהוא אחד מארגוני החסד הגדולים במדינה (אני לא זוכר מספרים מדויקים אבל אני כן זוכר שהייתי בהלם) ולמרות זאת לא שומעים עליהם כמעט כלום.
דוגמה קטנה שתבינו למה: מדי שבוע הם מחלקים עשרות אלפי (!) סלי מזון למשפחות. החלוקה מתבצעת במשאיות הארגון שעליהם לוגו קטן. חלק מהנהגים מכסים מדי לילה עם מגנט את הלוגו כדי שאף אחד מהשכנים לא ידע שהמשאית שהרגע פרקה משלוח מזון, בעצם נתנה צדקה למשפחה ענייה.
כשנפגשנו, אני ונוח, עם המנהלים של הארגון, היה להם הוראה אחת: לא לפרסם בשום מצב את המצב של המשפחות. הם לא רוצים להביך את המשפחות שילדיהם בפרויקט.
בתכלס, זאת לא בקשה פשוטה. הכי קל לפרסם ילד שאבא שלו נפטר או בכלא. הרבה יותר קשה לבקש כסף ולא לספר בדיוק למה. אבל למנהלי יד אליעזר זה לא היה אכפת. מצדם שההתרמה תיכשל (נאמר לנו במילים אלה) העיקר שלא לפגוע במשפחות.
אני פשוט מתרגש שזכיתי לעזור לכזה ארגון שאם אנסה לתאר אותו במילה אחת היא תהיה ‘אמת’.
אמת בחסד. כשהחסד אמיתי לא מביישים.
אמת בנתינה. הם לא סתם נותנים חונכים לכל ילד. הם עושים בדיקת רקע משטרתית לכל חונך. כי הם באמת א-ח-ר-א-י-ם לילדים.
ואמת בדאגה. בפגישה המנהל בכה – עם דמעות – כשהוא סיפר לנו שיש עוד ילדים שצריכים להיכנס לפרויקט. משפחות שבורות ובתים מפורקים. אבל, נגמר הכסף.
כאחד שמכין סרטים כאלה למחייתו נפגשתי עם המון מנהלי ארגוני חסד. מעולם לא ראיתי מנהל שאכפת לו עד כדי בכי, כי הוא לא יכל לעזור לעוד ילדים.
