לא הבנתם את קמפיין הגעוואלד של קול ברמה? הנה הסיפור המלא

אנשי ‘קול ברמה’ מפיצים בימים האחרונים סרטון ברשתות החברתיות, המציג את הסכנה האורבת לתחנה בעקבות דיון שצפוי להתקיים מחר (יום חמישי) בבית המשפט העליון, לאחר ששני הצדדים – רדיו קול ברמה וארגון קולך – ערערו על פסק הדין הקודם שחייב את קול ברמה בקנס של מיליון שקל ו-300 אלף שקל נוספים להוצאות משפט ושכר טרחה. הקמפיין הנוכחי מתאר את התביעה של ארגון ‘קולך’ והחלטת בית המשפט כמהלך אנטי דתי הפוגע בעצמאות החרדית התקשורתית, ומבקש את עזרת הציבור להירתם לעצומה נגד פסק הדין.

במודעה אחת התחנה פונה לרגש הדתי והמסורתי ומציינת את עשרות השעות השבועיות של תורה המועברים דרכה, את מיליוני ההלכות וסיפורי האמונה, מכנה את התחנה כישיבה הגדולה בעולם שהקים מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, מבקשת לקרוא מזמורי תהילים ו… להדליק נר לעילוי נשמת רבי שמעון בר יוחאי למען הצלחת התחנה במאבקה.

בהקלטה נוספת שמסתובבת ברשת נשמע קולו של יעקב גרודקה, מנהל מחלקת האקטואליה של ‘קול ברמה’, שמאשים את ארגוני הנשים בחבירה לרפורמים, ומציג את התביעה כחלק ממהלך כולל הנועד להצר את רגלי הציבור החרדי, לחלן את החרדים, ולחבל ב’כרם בית ישראל’.

“לפעמים אנחנו צובטים את עצמנו ושואלים את עצמנו האם אנחנו כאן בארץ ישראל, הארץ המובטחת, או שאנחנו עדיין תחת שלטונם של הבולשביקים שאסרו על היהודים לקיים מצוות? בכל היקר לנו הכפיה החילונית מתערבת”. את הנשים הדתיות מארגון קולך הוא מאשים בשיתוף פעולה עם אויבי הדת.

גרודקה אף קושר מאבק זה עם המאבק נגד הפרדה באקדמיה ובאירועי תרבות שמטרידים את הציבור החרדי בימים אלה, בנוסף למתח הישראלי הקיים כמעט דרך קבע בענייני גיור, שבת וכדומה.

כך הכל התחיל

הסיפור שמקפל בתוכו דרמה משפטית אמוציונאלית עם רכיבים לוהטים כמו שוויון ודת החל כאשר בשנת 2012 החלו להישלח תלונות לשולחנם של היועמ”ש לממשלה והרשות השנייה, שתחנת הרדיו פועלת תחת חסותה, אודות הפליית נשים בשידורי התחנה. בעקבות התלונות, גיבשה הרשות השנייה תכנית אסדרה ופיקוח שכפתה על התחנה לתת במה לנשים בצורה הדרגתית, כגון שעה בשבוע ורצועות שמע המיועדות למאזינות.

היועמ”ש לממשלה לעומת זאת לא הסתפק בכך וקבע ב-2013 שההסדרים הנהוגים בתחנה מהווים פגיעה קשה בזכויות היסוד של הנשים, ואימץ את הדו”ח של הוועדה שהוקמה לצורך כך הקובע שישנה הפליה בשירותי התקשורת של התחנה.

ההליך המשפטי תפס תאוצה כשבשנת 2014 הגישה עמותת ‘קולך’, עמותה המופעלת ע”י פמיניסטיות דתיות הפועלות למען שוויון מגדרי ונגד הפליתן של נשים, בקשה לבית המשפט שיאפשר לה להגיש תביעה ייצוגית בשם הנשים שנפגעו מהתנהלות התחנה ולדרוש פיצויים בשמן.

בית המשפט היה צריך להכריע בכמה שאלות מעניינות, חלקן תקדימיות וחלקן בעלות השפעה לטווח ארוך. האם התרחשה כאן פגיעה בנשים? האם עיקרון דתי יכול להצדיק זאת? האם ארגון ‘קולך’ עונה על התנאים המאפשרים לו לייצג את התביעה הייצוגית? כמה נשים נפגעו?

בשנת 2015 בית המשפט קיבל את טענות עמותת קולך כמעט אחת לאחת. הוא קבע שהיתה פגיעה ‘בציבור הנשים בכללותו’ ושהתנהגות התחנה ‘מעבירה מסר שלילי לחברה בדבר מעמדן של נשים בחברה’. כמו כן השופטת גילה כנפי שטייניץ קבעה כי הארגון יכול לייצג את הנשים שנפגעו, ומצאה חריגות בהתנהלות התחנה אף בתקופה שבה פעלה לכאורה על פי הנחיות הרשות השנייה.

החלק המעניין יותר אירע בדיון בבית המשפט העליון בעקבות בקשת הערעור שהגישה קול ברמה. התחנה ניסתה לטעון שאין לראות את הנשים כפגועות אלא את אותן נשים ספציפיות שנמנע מהן לעלות לשידור, אך בית המשפט קבע שכלל הנשים המאזינות, כ-40 אלף במספר, נחשבות לנפגעות מההתנהלות.

קביעה זו תקדימית בכך שהיא קובעת על נשים שהן פגועות למרות שהן אינן מודעות לכך. בכך בעצם קבע ביהמ”ש מסמרות בשאלה האם אשה חרדית יכולה להיות מושתקת ומודרת מבחירה הנובעת מכח מוסכמות הקהילה. מבחינה זו מדובר ללא ספק בקביעה נפיצה מאד מבחינה חרדית, אתית ומוסרית. השופטת דפנה ברק ארז אף הדגישה בפסק דין ששיקול הלכתי לא יכול להצדיק פגיעה בליבת הזכות לשוויון. נקל לשער כמה נפיצה יכולה להיות הכרעה זו לציבור הדתי-חרדי.

משנת 2015 התנהלו דיונים אודות גובה הפיצוי. ארגון ‘קולך’ דרש שכל אשה תפוצה ב-150 עד 300 שקל, חישוב כזה היה מחייב את התחנה בפיצוי הנע בין 6 ל-12 מיליון שקלים. ב-2018 השופטת קיבלה עקרונית את הטענה בדבר גובה הפיצוי אך כדי למנוע תוצאה לא סבירה של קריסת התחנה, העמידה את סכום הפיצוי על סך מיליון שקל פלוס 300 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחה. בעקבות פסק הדין, שני הצדדים הגישו עתירה נוספת: קול ברמה בבקשה לבטל את הקנס וארגון קולך בבקשה להעלות את סכום הקנס. לפי הסרטון (ראו בתחילת הכתבה) בית המשפט העליון עלול לקבל את העתירה של ‘קולך’ ולחייב את ‘קול ברמה’ בעשרות מיליוני שקלים.

השאלה היא האם מטרת הקמפיין היא כספית, משפטית או תודעתית? ניסינו להשיג הן את תגובת ‘קול ברמה’ והן את תגובת ‘קולך’ אך טרם התקבלה תגובה השופכת אור על הנושא.

אין ספק כי מדובר בנושא רגיש המעורר שאלות רציניות בכל הקשור לאיזון בין ערכי השמרנות הדתית לערכי השוויון והחירות. גם מי שיזלזל במניע הדתי של תחנת רדיו לא להשמיע נשים בשידור, יכול להבין שהסיפור לא יסתיים בזה ובעתיד תיאלץ העיתונות החרדית להתמודד עם תביעות בעניין תמונות נשים, שירת נשים ועוד.

נמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ונדווח במידת הצורך.