מה שניסו לכנות כ”איום המרחף מעל ראשיהם של קווי הנייעס”, מתברר כתופעה רחבה הרבה יותר שקווי הנייעס מהווים אולי 30 או 40 אחוזים ממנה. הבלגן שיצר משרד התקשורת וכבר זכה לסיקור ופרשנויות לא מעטות בתקשורת, טרם נעלם מהמפה, ונראה שהסוגיה רחוקה מהכרעה. הנה קצת סדר טכני בנושא.
משרד התקשורת פרסם שימוע ראשון בחודש ינואר שנקרא “הסדרה של שירותי הפרימיום בתעריף רגיל”. שירות פרימיום, בהגדרה, כולל כל מתן מידע ותוכן. אחת הטענות בה עשה משרד התקשורת שימוש מספרת על אזרחים שעושים שימוש מופרז בחבילות ללא הגבלה של המפעילים הסלולריים שלהם, מה שמייצר הוצאה גבוהה לחברות התקשורת שצריכות לספוג את הנזק. בין חברות התקשורת למפעילי קווי המידע והתוכן קיימים הסכמי חלוקת רווחים, שלטענת המשרד, אחראים לשיחות הארוכות המתבצעות תדיר ולניצול לרעה של החבילות ללא הגבלה.
יוספי לנצ’נר, סמנכ”ל חברת ימות המשיח שמפעילה פלטפורמה טכנית לקווי מידע קולי, תוקף את משרד התקשורת ומבקש לעשות סדר בדברים: “משרד התקשורת לא מעודכן”, אומר לנצ’נר בשיחה עם פאשקעוויל. “כבר בשנת 2015 בוטלו החבילות ללא הגבלה, בהתאם להוראת משרד התקשורת עצמו. זה פשוט כבר לא קיים. יתרה מזאת, גם את כמות הדקות והמחיר של החבילות עצמן מעדכנות החברות באופן תדיר בהתאם לאינטרסים הכלכליים והעסקיים שלהן. ומעבר לתכנית המוגדרת, כל מי שחורג משלם תעריף גבוה של כחצי שקל עבור כל דקת חריגה. מה שאומר שבמקרה של שימוש מופרז – חברת התקשורת יוצאת בריקודים. תארו לכם, בן אדם לא שם לב שסיים את החבילה והאזין עוד 200 דקות, זכה לתופסת של 100 שקל בחשבונית החודשית. ו-1,000 דקות זה כבר 500 שקל”.
לדבריו, חברת ימות המשיח מעניקה פלטפורמות טכניות לעשרות אלפי קווי מידע קולי. “בתור חברה שנפגעת מהגזירה הממשמשת ובאה הגשנו תשובה לשימוע, ובתגובה התפרסם שימוע משני שהכיל את אותם נימוקים אבל התבסס על טענה אחרת”, מתאר לנצ’נר את השתלשלות העניינים. “כעת נראה כי משרד התקשורת אינו מעוניין לאסור על הסכמי חלוקת רווחים, אלא על הפעלת שירותי פרימיום במספר טלפון רגיל. מעתה, תותר הפעלה של קווים אלו רק במספרים מיוחדים (1900 וכדו’) או בשירות תוך רשתי. ומה נכלל בהגדרה של שירותי פרימיום? בעצם כל שיחה שאינה שיחת טלפון רגילה בין איש לרעהו. מדובר בתופעה רחבת היקף באופן שקשה לשער. בשונה מהשימוע הראשון בו התנהל דיון על כסף, השימוע המשני לא מדבר בכלל על כסף. המשרד רוצה לאסור הפעלת שירותי פרימיום במספרים רגילים, צעד שנראה כמו כוונה ברורה לחסל את כל שירותי המידע הקולי שקיימים היום”.
“למשרד התקשורת אין נתונים”
תחת ההגדרה של “שירותי מידע ותוכן” נכלל גם מספר הטלפון של השירות המטאורולוגי בו ניתן להתעדכן לגבי תחזית מזג האוויר, קבוצות הווטסאפ-פון, קווי מכירות וחלוקות חסד, קווי טלפון של סמינרים ומוסדות לימוד ואפילו המידע האוטומטי בבנקים ובחברות האשראי. על פי השימוע, כל אלו עתידים להיאסר בחוקה. הציבור לא מבין את ההיקף של הרגולציה המתכוננת, ובינתיים נראה שמשרד התקשורת בעצמו לא מבין את סדרי הגודל ואת ההשלכות.
“אנחנו יודעים שלמשרד התקשורת אין נתונים”, מוסיף לנצ’נר, “מתוך ניסיון לעשות יחסי ציבור להצעה הזו, אחד מאנשיהם התראיין לתקשורת החרדית ואמר שיש אנשים שמחזיקים את הטלפון עשר שעות רצוף. זה מצחיק, הוא עדיין נמצא בראש של חבילות ללא הגבלה. בפועל זה פשוט לא קורה, ומשרד התקשורת הוכיח פה בורות מרגיזה. טכנית, לא יכולה להתנהל שיחה של עשר שעות רצוף, כי רוב חברות הסלולר מנתקות את השיחה אוטומטית אחרי שעתיים. אין שיחות כאלו, וכמו שציינתי לעיל יש לזכור ששימוש מופרז בסך הכל משמח את חברות התקשורת.
“הכתבה המדוברת הוכיחה שמישהו במשרד התקשורת אומר דברים על סמך סברות ותחושות בטן לא מעוגנות, שעל פיהן החליטו לערוך שימוע. בפועל, פנינו לבג”צ בבקשה לאסור על משרד התקשורת לקבל החלטה בשימוע בלי לספק נתונים מדויקים ולאפשר לנו להגיב עליהם. בצעד ראשון עליהם לברר כמה שיחות ארוכות כאלו מתנהלות בכלל, וכמה כסף שילמו המשתמשים על הדקות האלו. בעקבות העתירה שלנו לבג”צ, שלח משרד התקשורת פנייה לכל חברות הסלולר וביקש נתונים. מדובר בצעד שהיה על המשרד לבצע לפני פרסום השימוע, לא אחרי. זה לא מתנהל מספיק ברצינות”.
נראה כי כרגע אלו הם פני הדברים. משרד התקשורת ממתין לנתונים, והשימוע ממתין להחלטה. יהיה מעניין להבין את ההגדרה המדויקת שתיקבע בסופו של תהליך, כיוון שכרגע תחת ההגדרה הנוכחית – קווי מידע ותוכן – נכללים כל שירותי המידע הקולי במדינת ישראל. ההכללה נשמעת הזויה בעליל ובלתי אפשרית ליישום, ונראה כי משרד התקשורת ייאלץ לספק הגדרה קצת יותר רחבה ומדויקת מ”מידע ותוכן”.
“יש לנו כ-150,000 מאזינים מדי יום”
קווי הנייעס – או כמו שמקפיד לכנות אותם נתן משי, עורך ומגיש במוקד ‘חדשות הסקופים’ – קווי הרדיו הטלפוניים, הם כלל לא היחידים שעומדים להינזק מהמהלך המתוכנן. “אני אישית בתחום כבר בערך עשר שנים”, מספר נתן, “אנחנו מהווים לא יותר מ-40% מתוך קווי שירות ומידע למגזר החרדי. לא מדובר במאבק פרטי של קווי הרדיו הסלולריים. אני בכוונה לא קורא לזה קווי נייעס, לא מדובר במשהו מחתרתי. עובדים אצלנו אנשי תקשורת שמועסקים גם בתקשורת הכללית ברמה מקצועית גבוהה מאוד. יש לנו 30 אנשי צוות, ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם רשתות הרדיו הגדולות ביותר. יש ועדת סינון קפדנית שעוברת על כל אייטם, ובמספרים מדובר בכ-150,000 מאזינים כל יום. זה לא איזו חלטורה שינסו לעצור אותה”.
לדברי משי, “חרדים רבים שלא נחשפים לתקשורת הממוסדת החרדית מאזינים דווקא לנו. גם משום שרבים מהם לא מכניסים רדיו הביתה, וגם מטעמי נוחות. אדם חרדי שלא יכול להאזין כל יום בשעה הספציפית כי הוא עסוק במהלך היום, יכול להאזין לנו בזמנו החופשי, וגם לדפדף שבוע אחורה. יש גם תכניות לנשים וגם קווי חדשות אדמו”רים ועוד. צריך להבין, בסוף זה האמצעי שיש לציבור החרדי בכדי להתעדכן בנעשה. אוזניים חילוניות לא יכולות להבין למשל את החשיבות של קבוצות הווטסאפ הטלפוניות. גם לבחורי ישיבות ולמשפחות מגיע להתאחד סביב משהו שהוא נוח וכשר. אין להם סמסים, אין פושים, אין מדיה. עבור מי שלא מחזיק סמארטפון – קווי הטלפון הם הדרך היחידה להתעדכן ולהתחבר. תחשבו על זמני הגעה של אוטובוסים, מזג אוויר, שיעורי תורה, שמירת הלשון – הכל ייחסם. לבוא לכל האנשים הללו בדרישה לשלם 50 או 70 אגורות לכל דקה של שירות כזה, משמעותה הכחדה של צינור חמצן למגזר החרדי”.
בסופו של דבר, משי מנבא כי את המוקדים של מד”א, בנקים וקווי חירום נוספים לא יסגרו, כי מבינים את החשיבות שלהם. “אז החוק יעקוף את זה. מה כן ייחסם? רק החרדים. אני מקווה ששר התקשורת דודי אמסלם יבין את גודל ההכרעה, יצלול לעומק הנושא ויבין את ההשלכות של החלטה כזו”.
ממשרד התקשורת נמסר: “משרד התקשורת ניהל הליך של שימוע פתוח במסגרתו הועברו התייחסויות שנבחנות וטרם התקבלה החלטה בעניין. המשרד דוחה על הסף את הטענות לסתימת פיות או הפליה של ציבור כזה או אחר, ודוחה מכל וכל טענות שהמשרד הושפע מלחצים מצד גורמים כאלו ואחרים”.
