עשרות כובעים – חסידיים קנייטשים ועגולים – קידמו את פניי כשנכנסתי השבוע למתחם ביזמקס. אנשי עסקים שנראים כמו אברכים יושבים בפינות מחשב בחללי עבודה מעוצבים באופנתיות, האווירה משדרת רצינות עסקית מחד אך היימישקייט של שטיבלא’ך מאידך.
מיד כשנכנסתי נתקלתי בנחמיה רוזנפלד (להלן: המארח הרשמי) שקיבל אותי בחן, תוך כדי שהוא מכבד אותי להכיר את פינת הקפה המשוכללת, את דבורי עמנואל שמספרת לי שהיא בחרה את השמות ‘ביזמקס’ ו’ביזאפ’ (וכמו יהודים טובים גילינו די מהר שורשים ירושלמיים משותפים) ואת חדרי העבודה המגוונים.
עד מהרה אני חותר לעניין שלשמו התכנסנו ויושב לשיחה מרתקת עם אליהו דינוביץ, מנהל תוכנית ‘ביזאפ’ ליוצרים חרדיים עצמאיים מתחום המדיה והעיצוב.
“ביזאפ היא סדנה מושקעת ומקצועית המתפרסת על פני חצי שנה שבאה לתת כלים מעשיים ליוצרים עצמאיים חרדים מתחום העיצוב והמדיה, אנחנו נותנים את המוטיבציה, את הפוש, מתעסקים באדם עצמו ולא רק בידע המקצועי, עובדים איתו על דפוסי חשיבה חוסמים, כגון, פחד מכישלון, הססנות בתימחור גבוה ועוד. בונים תפיסה של הצלחה שתיתן ליוצר את המעטפת להצליח מעבר לידע המקצועי”.
נשמע מעולה. אתה יכול לתת לי דוגמה ממשית מחומרי הלימוד? משהו שקוראי פאשקעוויל יוכלו לחוש במה מדובר?
במקום לענות, אליהו בוחר להפוך אותי לכמה דקות לתלמיד מן המניין בסדנה. הובלתי לאחד החדרים המרווחים במתחם, שם ישבו כ-15 גברים והקשיבו להרצאתו של המאמן העסקי מטעם הג’וינט דותן גרבלי. כך ניתנה לי ההזדמנות לעמוד מקרוב על הרצינות המיוחדת השוררת בסדנה. אין איחורים, אין רעשים אין פטפוטים. דותן משקיע את מיטב כשרונותיו המקצועיים, משרטט תיאוריות ומוריד אותם לכלים מעשיים מאד קונקרטיים. מילים כמו ‘ניהול עצמי’ ו’מטלה’ מרחפים בחלל.
אנקדוטה קטנה שתעזור לכם לקלוט כמה זה רציני: כשניסיתי להוציא עט מהתיק כדי לרשום נקודות למען קוראי פאשקעוויל, התיק השמיע קולות רשרוש. דותן עצר את דבריו וחיכה בסבלנות שאתארגן כדי שלא יופרע הריכוז.
אתם ממש קשוחים פה!
“אכן. אין פה חוכמות, אין איחורים”, הוא אומר. “מי שמאחר ברבע שעה פשוט לא יכול להיכנס, המטלות חייבות להיות מיושמות בזמן, אנחנו לא רוצים רק לסמן וי על הסדנה, כל הרעיון של הסדנה הוא שהלימוד לא יהיה תיאורטי בלבד. חשוב לנו שיהיו תוצאות אמיתיות בשטח ומכאן הרצינות וההקפדה”.
למה בעצם צריך את ביזאפ? מה זה שונה מלימודי גרפיקה ועיצוב רגילים?
“ביזאפ לא מלמדת את המקצוע”, ממהר אליהו להסביר. “לביזאפ מגיעים אנשים שכבר למדו את המקצוע, קיבלו תעודה ועסקו בתחום שנה לפחות. חלק נמצאים בתחום כבר עשור ובאים לפה כדי להמריא. אנחנו באים לתת את הכלים המעשיים להוציא לפועל את הידע שצברו בלימודי המקצוע.
“למה צריך את זה, אתה שואל? פשוט מאוד. כדי להצליח לא מספיק להיות מקצועי. בין לימודי המקצוע להצלחה בשטח קיים ואקום רציני. אתה צריך גם לדעת לשווק את עצמך, לפנות ללקוחות, לתמחר. אנחנו לא מלמדים את המקצוע אלא על המקצוע. איך למעשה מתפרנסים מכך.
“קח בחשבון שפרילנסרים בודדים, גם אם הם מוכשרים ביותר, מאד קשה להם להיכנס לשוק, להגיע ללקוחות, לעבוד כנותני שירות מול אנשים שונים. מבחינה זו ביזאפ היא סדנה תקדימית שאין כדוגמתה שנותנת את האפשרות המעשית לפרוץ דרך. עם זאת, במהלך התכנית ישנו קורס דיגיטל ומדיה המוצע לאלו שחסר להם ידע בתחום הדיגיטל ספציפית”.
העזרה המעשית הזו נשמעת כל כך טוב, למה רק יוצרים מתחום העיצוב והמדיה זכאים לכך?
“אכן, בכל תחום ישנו פער בין לימוד המקצוע להצלחה בשטח. אבל בתחום זה איציק קרומבי יוזם התכנית ורפי ברמן שמלווה את הקמתה מההתחלה זיהו צורך מיוחד. ראשית, הרבה חרדים נמצאים בתחום הזה והולכים לאיבוד בניסיונותיהם להתפרנס במה שהתמקצעו.
“שנית, היוצרים בתחום העיצוב והמדיה הם ‘אומנים’, ודווקא לאומן קשה מאוד ליישם את כשרונותיו בעולם של ביזנס, היה לנו למשל מוזיקאי שנתן יצירות בחינם לכל חבר שביקש, הוא לא העז לגבות על זה כסף. האומן לפעמים זקוק לאיזשהו תיווך בינו לבין העולם העסקי, וזה מה שאנחנו עושים בביזאפ”.
אם אנחנו עוסקים בתכל’ס, אז בא פרט לי בתכל’ס מה הכלים המעשיים שמקבל פה היוצר
“בשמחה. פשוט מאוד. בתום הסדנה היוצר יוצא מפה עם onepager שזה דף מסכם שהופך להיות כרטיס הביקור הרשמי שלו, בו הוא מציין את שירותיו והיסטוריית הביצועים שלו. אנחנו יושבים איתו על כל שלב בקורות החיים וממקסמים את זה. מלמדים אותו איך לתת הצעת מחיר נכונה, איך לגבות כסף מלקוחות, לא לפחד לעמוד על שלך, להפוך דף PDF לאתר חי, לייצר דף נחיתה שפונה ללקוחות פוטנציאליים, לידים, ניוזלטר, שותף אינטרנטי, מצגת מקיפה על העסק, תיקי עבודות מסודרים ועוד.
“זאת בנוסף לאימון העסקי האינטנסיבי שהוא מקבל פה מטובי המרצים. אנחנו עובדים רק עם הטופ שבטופ. דותן גרבלי שנכנסת להרצאה שלו עובד כבר שנים כמאמן עסקי מטעם הג’וינט ונותן פה נופך מיוחד לתכנית, אביתר כץ היועץ העסקי שלנו, חן דיטמן שמלמד על נטוורקינג, גיא שולברג מ’ויאמר’ שמלמד על ‘סטורטיילינג’, רפי ברמן, משה סופר, ניר שרעבי ועוד שורה של מאמנים ומרצים מהשורה הראשונה”.
תוך כדי שיחה איתו, אליהו נאלץ להפסיק קצרות. “ההרצאה שלהם מסתיימת אני חייב לתת להם כמה הנחיות”, הוא מתנצל. אבל זו לא ההפרעה היחידה. מדי פעם ניגשים משתתפי הסדנה לאליהו לשאול שאלה, לקבל הבהרה, או סתם לומר שלום. אליהו משכנע/דורש מאחד מהם להישאר לעבוד עם כולם במתחם ביזמקס כפי התכנית.
אפיזודות אלו נותנים לי לעמוד מקרוב על התועלת של ביזאפ. לא פרילנסר בודד שעובד מהבית ומחכה שיפלו לקוחות מן השמים, אלא קהילה מגובשת של יוצרים שעובדים יחד, מחויבים אחד לשני ויוצרים שיתופי פעולה מניבים.
“נכון”, מאשר אליהו את תחושתי. “אחת המטרות היא להפוך את היוצר מיוצר בודד לחלק מקבוצה, התמקדנו בתחום מסויים דווקא כדי שהלומדים בקורס יתעסקו באותו מקצוע, מה שמוביל לשיתוף פעולה ייחודי בין חברי הקבוצה. ואם אתחיל לספר פה על שת”פ מדהימים בין הלומדים לא אסיים”.
מה כלול בחומרי הלימודים? איך זה בעצם עובד?
“החומרים מתמקדים בשלושה צירים: ציר האימון העסקי שעוסק בכל מה שמסביב למקצוע, הורדת חסמים רגשיים, שינויי דפוסי חשיבה וכדו’. ולכן תמצא בתכנית סדנאות לניהול זמן, סדנה לגביה מלקוחות וכדומה. ציר הידע המקצועי שעוסק בחלק הטכני של ההצלחה והשיווק הנכון, התימחור הראוי ועוד. חלק זה מסתעף גם מהאימון העסקי, כי הטכניקה של השיווק והתימחור גם מתקשר בסופו של דבר ליכולת לשדר ביטחון ולעמוד על שלך, והציר האישי-קהילתי שנותן מעטפת של תמיכה חברית בין יוצרים מאותו תחום, הציר הקהילתי חשוב הן למוטיבציה והרגשת שייכות והן לתוצאות בשטח של עזרה הדדית ושת”פ כפי שראית.
“הלימודים בנויים בשילוב ראוי של למידה ועשיה. כך למשל, אחרי בוקר שלם של אימון עסקי נדרשים המתלמדים לעבוד במתחם במשך אחה”צ. אין אח ורע לסדנה כזו”, מדגיש אליהו.
בשורה התחתונה, אתם משיגים להם גם עבודה?
אליהו מחייך. “תראה, אין ספק שכשיש לבנאדם מצגת מסודרת, onepager משכנע, תיק עבודות מסודר וכל הרשימה דלעיל – הוא ישיג עבודה בקלות. בנוסף, לקראת סוף התוכנית כל אחד מקבל פגישות אישיות עם הצוות, פגישות נטוורקינג וסיכום. בשלב זה איציק גם מקשר אותם לבעלי עסקים מתאימים, כבר עשינו הרבה ‘שידוכים’ מעניינים בתכנית”.
מהי המטרה של יוזמי ביזאפ? מדובר ביוזמה עסקית או פילנתרופית?
“חד משמעית מדובר ביוזמה פילנתרופית”, עונה אליהו. “הסדנה זולה מאוד. תמורת 1,000 שקל מקבלים את הסדנה בת מחצית השנה, פעמיים בשבוע, בנוסף לעמדת מחשב פעילה בביזמקס ל-3 חודשים. לשם השוואה, אם תרצה לשכור עמדת מחשב בביזמקס לחודש אחד תשלם 1,000 שקל. המחיר שמשלמים הוא 5% מעלויות הסדנה. אין פה רווחים”.
אז מי הפילנתרופ, אם מותר לשאול?
“מדובר ביוזמה משותפת של הג’וינט וביזמקס. ביזמקס עצמה ממומנת על ידי קרן אחים, קרן קמח הרשות לפיתוח ירושלים. בג’וינט מפעילים תכנית ארצית לקידום אנשי מקצוע בכל התחומים, אך יזמי ביזאפ פיתחו תכנית בת ייחודית לחרדים, ייעדו אותה ליוצרים מתחום העיצוב והמדיה, עיצבו תכנים, שיפצו, הוסיפו ושיכללו, עד שהגענו לתוצאה שמדובר בתכנית הכי מצליחה בפרויקט של הג’וינט”.
האם יש שינויים במחזור השני העכשווי, מהמחזור הראשון?
“בהחלט. אנחנו עם היד על הדופק, וכל הזמן משתפרים. הוספנו חוברות, שינויים מקצועיים, ושילבנו את האימון העסקי עם הקידום הטכני יחדיו, בניגוד למחזור הראשון שחילקנו ביניהם לתקופות שונות”.
לסיום, אם יש עדיין יוצר שמתלבט אם שווה להשקיע פעמיים בשבוע ולהצטרף לביזאפ, איך תשכנע אותו?
“אספר לו שבמחזור הראשון היו לנו תלמידים ששילשו את הכנסותיהם (!). אבל עזוב את ההכנסות, יש כאן יוצרים שבנינו להם את החיים העסקיים, הם הפכו משכירים לעצמאיים, למדו להיות אסרטיביים והעזו סופסוף לממש חלומות”.
לדוגמה, אליהו מפנק אותי בשני סיפורים מהמחזור הראשון.
י. למד קולנוע ופרסום, הוא אהב את התחום, התמקצע והיה מוכשר. אממה? בגלל חוסר ידע בהתנהלות הוא התגלגל לייצור סרטוני תדמית קטנים. נקל להבין שזה לא מה שחלם עליו הן מבחינת קריירה והן מבחינת משכורת. כתוצאה מהסדנה, י. התקבל לעבוד כתחקירן ריאליטי באחד הערוצים הפופולריים ומביא את כישרונותיו לידי ביטוי, וההכנסה עלתה בהתאם.
סיפור נוסף היה עם ח., גרפיקאי מוכשר, שלא העז להיות עצמאי. בנוסף לא ידע לעמוד על שלו, ירד במחיר ונכנע לגחמות מעסיקיו. אחרי הסדנה, ח. כיום עצמאי, למד לדרוש מחיר ההולם את כישרונותיו, ולמד גם לסרב לאנשים שלא רוצים לשלם. “כל כך שמחתי לראות שהוא מעז להגיד לא למעסיק שניצל אותו, והוא לא הפסיד. הוא מקבל הרבה עבודות אחרות. את היכולת והאומץ הזה הוא לא היה מקבל בשום לימודי ידע תיאורטי”, אומר דינוביץ.
קמתי לשתות ברד פסיפלורה בפינת הקפה המושקעת של ביזמקס, ותוך כדי שאני צופה בקבוצה מגוגל שהגיעה לביקור כדי לקדם סטארטפים, אני ואליהו מסכמים את השיחה. “יש קשר בין כלכלה לפסיכולוגיה, בין אישיות לעסקים, וביזאפ עוסקת בקשר הזה בהצלחה מרובה”.
