לשכנה שלנו במתחם – גולדי גלהר, מנכ”לית ‘תרבותא’ – אין הרבה זמן. כשהיא נכנסת לברכת הבוקר טוב הקבועה שלה אצלנו במשרדי פאשקעוויל, אני מנסה לתפוס את הרגע ואת הציפור השניה – הלא היא שורה ביומנה של המנכ”לית העסוקה. היא מנומסת, אז אנחנו קובעות להיפגש בעוד כמעט שבוע.
“בטח את כועסת עליי”, היא רומזת התנצלות. “הייתה לי פגישה ממש חשובה הבוקר באשדוד, מקווה שתניב תוצאות חיוביות, עכשיו אני איתך!”. היא מצווה על הכיסא תחתיה להתייצב ולהוביל אותה נכון ובטוח לעמדת הראיון. “רק התחלנו, לאה. פה זה לא פאשקעוויל, פה זה מלחמה יום יום!”.
אני יושבת פה ורואה את המפעל הזה שהקמת. צוות מפיקות מוכשרות, עשיה בסדר גודל שלא מבייש חברת הפקות שעוסקת שנים בתחום. איך תוך שנה מאז פתיחת העסק את מצליחה לייצר כזו הצלחה מסחררת?
“אני לא ישנה בלילות ומתאבדת על כל הצלחה”, היא שולפת בלי לחשוב, פרודוקטיבית כתמיד, תוך כדי מתן פקודות לריקי, עובדת מסורה וחברה טובה שלה. היא שוב איתי, חושבת שוב על השאלה, מחייכת ומפטירה: “ההצלחה לא באה אליי, אני בעצמי הולכת אליה”.
הרעיון להקים את ‘תרבותא’ הגיע כתוצאה מהרקע ממנו היא באה. “היה מעניין לגלות עולם שלם של עובדים שמצד אחד לא זקוק להרבה פיתוח ומצד שני יש בו צורך רב וצמא לתרבות חרדית תעסוקתית. זה כמו לדבר על סולם הצרכים של מאסלו: אם לפני עשור חרדים הלכו לעבודה כדי להרוויח את הלחם והחלב, היום יש כבר הרבה יותר מודעות לערכים כמו מחויבות ארגונית. לאנשים יש יותר עובדים, יש להם יותר כסף, וכך יש להם יכולת לצרוך יותר פנאי ותרבות וכאן בעצם תרבותא נכנסת לתמונה”.
גולדי מסבירה בשטף דיבורה כי תעסוקת חרדים, בשונה ממה שהיה מקובל בעבר, כבר לא מתבטאת רק בהצבת מיקרוגל כשר במטבח או עבודה בסביבה נפרדת. לאוכלוסיה החרדית יש סט ערכים שונה מלשאר עובדי החברה וכדי לחבר את העובד לתרבות הארגונית ולגרום לו להרגיש חלק ממנה, צריך לדבר בשפה שלו.
הניסיון שצברה בשנים האחרונות מביא אותה לאפיין את האתגר בפשטות: “שנים שאני נתקלת במעסיקים שבאמת מכילים ופתוחים לקבל עובדים חרדים והשינוי בתפיסה העסקית מהבחינה הזו הוא מדהים בעיניי, אבל המבוכה שהם נתקלים בכל מה שנוגע לימי גיבוש, שעות הווי, סמינרים לימודיים וכו’ כאשר העובד החרדי לא ישתתף ברובם – כמו מסיבות חוף למשל – מעוררת הרבה סימני שאלה”.
לשאלתי מה ההבדל אם כך, בין תרבותא לבין חברת כח אדם לנשים חרדיות היא עונה: “חברות כח אדם מתמחות בהתנהלות בתוך מסגרת העבודה. מתן פתרונות לעובדים חרדים כמו מטבח כשר או עבודה בחול המועד. תרבותא לעומת זאת פונה לחברות המעסיקות ומציעה להן פתרונות דווקא בכל מה שלא קשור לעבודה. למשל, לאינטל יש 80 עובדות חרדיות אבל בכל מה שקשור לדברים מסביב כמו ימי גיבוש, כנסים מקצועיים, סדנאות, ימי כיף, סופי שבוע ומתנות – הם זקוקים לעזרה שתרבותא מציעה”.
חוקרת מדופלמת: שילוב חרדים בתעסוקה
גולדי, נשואה ואם לשניים, הקימה את תרבותא בעשר אצבעותיה. את דרכה בעולם התעסוקה התחילה כמנהלת משאבי אנוש באימג’ סטור, חברה שעוסקת בגיוס עובדים. שם, בין היתר, עבדה הרבה על תהליכים ארגוניים תוך חברתיים. בהמשך החלה לעבוד כמנהלת משאבי אנוש בחטיבה החרדית של חברת כח האדם manpower ועסקה בשילוב של נשים חרדיות בתעסוקה עם לקוחות כמו שטראוס ופלאפון, תוך כדי ניהול קשר ישיר עם המעסיקים.
“עברתי עם החברות הללו תהליכים כמו חיבור ארגוני, שימור עובדים, תהליכי משוב וכן ניסיונות לשיתופי פעולה בין העובדות החרדיות למעסיקים שלא תמיד הבינו את הצרכים הנדרשים לתעסוקה בתוך המגזר המורכב שלנו”, היא מספרת.
כך הגיעה גולדי להיכרות מעמיקה עם העובדות החרדיות במוקדים כלליים מצד אחד ועם המעסיקים שסיפקו להן עבודה מהצד השני, ומהיכרות זו להחלטה שמשהו כאן צריך להשתנות. “בעצם זיהיתי הזדמנות שהרבה חברות המעסיקות עובדים חרדים אולי יודעות לתת להם את המענה לעבודה המקצועית אבל לא יודעות לספק להם את חיי החברה והחיבור לתרבות הארגונית. אם זה ימי גיבוש או סדנאות של מיומנויות רכות שגורמות לעובדים להיות חלק מהארגון”.
כך נולד הרעיון לפתוח את תרבותא, חברה שתיתן מענה לחברות המעסיקות עובדים חרדים, תוך כדי מתן כל הפתרונות שהם לאו דווקא תעסוקה פרופר.
תחום הנשים מטבע הדברים נגע יותר לליבה, הרבה גם בעקבות התהליכים שעברה במהלך לימודיה באוניברסיטה לתואר ראשון במדעי החברה ומשאבי אנוש ובהמשך לתואר שני במנהל עסקים. את ההתמחות עשתה בהתנהלות ארגונית עם התמקדות בנושאי האפליה לסוגיה. כן, גם אפליה מגדרית תוך-חרדית. עבודות המחקר שלה, גם בתואר הראשון וגם בשני, עשתה סביב שילובם של חרדים בתעסוקה.
אז מה זה בעצם תרבותא?
“תרבותא זו חברת הפקות שמתמחה באירועים בתוך המגזר החרדי, כמו אירועי ועדי עובדים המתואמים לשלל עובדי החברה”, מסבירה גולדי ומרחיבה: “את צריכה להבין, ישנו שינוי מהותי שהתרחש בעשור האחרון. כיום כל חברה רצינית שמכבדת את עצמה מבינה שציבור שמהווה 10% מהאוכלוסיה והילדים מהווים 25% מהדור הצעיר – זהו דור העתיד של עולם התעסוקה. חברות המעסיקות עובדים חרדים ומעוניינות לתת את הטוב ביותר עבורם, מבינות שעליהן להתאים את אירועי החברה לכלל אוכלוסיית העובדים”.
תרבותא מספקת שירות גם לחברות חרדיות או מעורבות ולא רק לאלה מהמגזר הכללי שמעסיקות חרדים. ניקח למשל את בית החולים החרדי ‘מעיני הישועה’, שמעסיק עובדים חרדים אך מורכב מאוכלוסיה מאד רחבה. אומנם האג’נדה בו חרדית באופן ברור, אך אי אפשר להתעלם מהאחיות והרופאות שאינן חרדיות. לכן, יום גיבוש במקום כזה מצריך הפקה מורכבת. “אחד היתרונות הבולטים שלנו ביחס לחברות הפקה אחרות, זה שאנחנו יכולים לפרק אירוע לרמת רזולוציית תכנים מאד גבוהה ובאמת להתאים קונספטים המותאמים ככל האפשר לצרכים מורכבים כמו אלה שיש במעייני הישועה”, היא מסבירה.
אירוע ענק או הרבה אירועים קטנים?
תרבותא לא מסתפקת רק בעולם העסקי ומציעה מגוון הפקות ואירועים לארגונים גדולים ורשויות מקומיות בכל רחבי הארץ. הפקות בתחומים אלה הן שונות משום שישנה חלוקה מגזרית פנימית והצרכים שונים.
“פסטיבל בשם ‘מאירים את בית שמש’ שעשינו בחנוכה”, מדגימה גולדי, “הגיע בעקבות פנייה ממחלקת תרבות תורנית בעירייה. אמרו לנו שיש להם X כסף ועם זה הם רוצים שכל האוכלוסייה בבית שמש, על שלל עדותיה ומגזריה, תקבל מענה מותאם. אז עשינו הופעה לחסידים, הופעה לספרדים, לילדים, לנשים, ובעצם לקחנו את התקציב המוגדר ופירקנו אותו להרבה אירועים קטנים. כל אירוע מילא את האולם עד אפס מקום. יכולנו לקחת את התקציב הזה ולעשות אירוע גדול שהיה מתאים לחלק קטן מהקהל אבל בחרנו לעשות את זה יותר יעיל ולהגיע לכלל האוכלוסיה, כפי שהתבקשנו מראש”.
אם עכשיו פונה אלייך מחלקת תרבות תורנית באיזושהי רשות ומבקשת ממך להפיק אירוע לנשים אבל לא אירוע סרט שמוקרן גם בחול המועד או זמרת מוכרת שאת זה כל רכזת יודעת להביא, מה “תרבותא” כחברת הפקות ייחודית מהשאר יכולה להציע לה?
“אני אצור לה אירוע שלא היה בשום מקום אחר. בשיחה הראשונה אני כמובן בודקת מה הערכים שהיא רוצה להנחיל ומשם הרעיונות נשלפים בעזרת צוות המפיקות המוכשרות שיושבות כאן”, היא מחמיאה לרחלי שיושבת ומקשיבה לראיון ומוסיפה מידי פעם נופך משלה.
הכוח הנשי שמפיק אירועים עם בקיצ’עס ושטריימלים
למרות הכח הנשי המתפרץ וההפקות המושקעות לעובדות חרדיות, תרבותא מפיקה אירועים גם לגברים. כן, קראתם נכון. אירועים לישיבות למשל.
“עשינו ערב הכנה לליל הסדר לבחורי ישיבות בישיבה מסוימת”, משתפת גולדי ונזכרת באירוע שהפיקה לפני כמה חודשים על טהרת הגברים. אני מזהה איך האתגר מחדד את בלוטות האדרנלין במוחה היצירתי והקודח. “הבאנו כמובן מקהלה מוזיקלית, כשכל האולם ערוך בוויזואלים כאלה שהיה נראה כאילו יש ליל הסדר עכשיו על השולחן, כולל המקהלה שהגיעה עם בקיצ’עס, שטריימלים, קיטלעך…”
פאוז. בקיצ’עס? אני לומדת מהראיון הזה כל כך הרבה.
גולדי מחייכת אבל לא יכולה להפסיק לתאר את האירוע בעיניים נוצצות. “הבאנו דרשן שעמד ודיבר ובין כל קטע כדי שלא יהיה נאום משעמם, פירקנו את ההרצאה והכנסנו קטעי שירה. זה היה אירוע שהתוכן שלו היה מפורק לגורמים ובזכות זה הבחורים השתתפו בכולו מתחילה ועד סוף והצלחנו להביא לידי ביטוי את הערכים אותם ביקש הלקוח להנחיל”.
האירועים שתרבותא מפיקה מתוכננים מראש עם תקציב מוגדר – יהיה התקציב אשר יהיה – ולא חורגים ממנו. יתרון מרכזי בחברת ההפקות הזו היא האמונה שבסופו של יום, מכל תקציב וגם הקטן ביותר, אפשר ליצור מקסימום מוצר בתשומת לב נכונה על תוכן שייגע במספיק אנשים ויהיה מקסימום טוב.
“עשינו בשבוע שעבר אירוע לגננות והתקציב שקיבלנו היה זעום באופן יחסי. אמרו לנו: זה מה יש, סומכים עליכם שתדעו מה אפשר לעשות עם זה. בסופו של דבר הוצאנו יום גיבוש מדהים ביפו, הרמנו סדנת תיפוף ודברים שכמעט לא עלו כסף אבל היה מהנה ברמות אחרות. כי בתוכן נכון אפשר לעשות הפקה ‘לפנים’ ובאמת לשדרג את האירוע בכמה רמות ולא צריך דווקא לבזבז כסף”, מסבירה גולדי.
היכולת הוורבאלית של גולדי מדהימה. היא שולפת תשובות מזוקקות לכל שאלה ויש לה דוגמאות ופתרונות לכל אתגר. כשאני שואלת אותה על השנה הראשונה של תרבותא היא אומרת שהצוות המדהים שלה “עבד בטירוף, בקצב שלא מבייש חברת הפקות רצינית בעלת שיערות לבנות”.
ואכן, מבט חטוף לקטלוג האירועים האחרונים מוכיח שהבנות מתרבותא זכו לאמון מלא מחברות עסקיות רבות, ועדי עובדים ורווחה וכמעט כל חברת הייטק גדולה זכתה להזמין הפקה או אירוע מתרבותא. חברות כמו אינטל, מל”מ נס-טכנולוגיות, אלעד מערכות, טלדור ושמות נוספים אחרים. לקוחות כמו קופות חולים, בתי חולים ואפילו AIG, ויזה כאל והרשימה לא נגמרת. “הם לקוחות חוזרים שלנו, גם בפעם השלישית”. אומרת גולדי בשמחה גלויה, ובצדק.
מהפקת אירועים לפלטפורמה לשיווק אומנים
בזמן שהן מפיקות אירועים למכביר, הן הופכות במקביל לפלטפורמת ענק לשיווק אומנים. לתרבותא למעלה מ-500 אומנים חרדים שהם משווקים באופו קבוע. ביולי האחרון סגרו אירועים עם אומנים חרדים בסך מיליון שקל (!). בקיץ הנוכחי תרבותא מתעתדת להפיק אירועים בביתר, ירושלים, פתח תקווה, בית שמש והרשימה עוד ארוכה.
אין ספק שחודשי הקיץ הם החודשים העמוסים ביותר. כל כך עמוסים שבחודש האחרון המשרד גייס שתי עובדות נוספות. “אנחנו לא מצליחים לעמוד בעומס”, אומרת גולדי ומצביעה על ערימת דפים שממתינים לטיפול. “העובדות תמשכנה איתנו כמובן גם באופן קבוע כי הנה מגיעים מיד אחר כך חגי תשרי שמביאים איתם הרבה בשורות לאירועים והפקות המתכתבות עם מועדי ישראל, אחר כך חנוכה ובינתיים אנחנו כל הזמן מפתחים נישות חדשות והפקות מיוחדות”.
מילה לסיום?
“יש לי משפט שלם, אפשר?”
לכי על זה
“בסוף, אירוע טוב הוא אירוע שהתוכן וההפקה שלו טובים. כזה שיגרום לבנאדם לצאת ממנו ולומר: וואלה, היה שווה לצאת מהבית בשביל זה”.
