מצאתי פוסט נחמד בבלוג החדש של גל אורן – ‘הבלוייג‘, שם מסביר אחד הכותבים כיצד הצליחו לפצח בריף מאתגר במיוחד. רק אל תשכחו שאפילו כאן בפאשקעוויל כבר תלינו קרדיט למחלקת המוח שלהם.
Brands laundromat
ביום קיצי אחד, הונח במחלקת המוח במשרד, בריף מאתגר במיוחד למותגים שונים מעולם הכביסה – קליה, קולון, קלגון, השייכים כולם לרקיט בן קיזר.
המהלך הנדרש – (כחלק מהגדרת מטרות רחבה יותר): נגיעה מקסימאלית בקרב קהל המטרה, ותקשור המותגים השונים יחד, תוך הדגשת המומחיות של כל מותג ומותג.
יחד? איך מחברים מותגים שונים מאותו העולם, אך כאלו שאינם קשורים זה לזה עם מותג על (Branded House)? ואיך נוגעים ומגיעים לצרכן ללא טלוויזיה, ללא אינטרנט, עם תקציב מוגבל ועם כמה מותגים? אל ריס היה מתהפך במיטתו מבריף שכזה!
כדי לפצח את הבריף, נדרש תחילה לפצח את ההתנהגות של הצרכן החרדי אליו אנו פונים, שצורך מותגי פרמיום בכביסה. מה אנחנו יודעים עליו? אנו יודעים שהוא מסוגל לרכוש קליה (יש לו כסף ברמה כזו או אחרת), שהוא לובש המון בגדים לבנים וחגיגיים (וצריך להוריד מהם כתמים), ושהוא משתמש הרבה בניקוי יבש (במכבסות).
לאחר חשיבה מאומצת הצלחנו למצוא את התשובה למהלך, אבל למה לספר עליה. פשוט תצאו החוצה, ותוכלו למצוא את התשובה לבריף בכל מכבסה ברחוב החרדי. רק מכבסה היא עוגן מיוחד, מחוץ לעולם המוגן של המותגים אך ככתובת מצוינת למטריית מסר, המסוגל לקשר בין מותגים שונים בעולם הכביסה, לפגוש את הצרכן face to face, ולתקשר מומחיות: בעל מכבסה הוא הבר-סמכא בתחום הכביסה. אליו באים כדי להתייעץ איך להוריד כתם סרבן, והמסר בפיו הוא ההמלצה הכי טובה שתקבלו, יותר מכל הקלקה על באנר או ספוט בטלוויזיה.
