תגובה למאמרו של נתי טוקר
(“הרבנים לא יצליחו לשנות את הניאו-חרדים”, ‘דה מרקר’)
מאת: “אחד המפוטרים”
זה לא מאד פופולארי לכתוב את המאמר הבא. במיוחד לא מן הזווית הזו. זה גם נורא לא פופולארי לקרוא ל’פוסט’ בשם ‘מאמר’. ובכל זאת. משום מה הרגשתי צורך נואש לאחר קריאת המאמר “המודגש”, להידבק באדיקות עקשנית ללקסיקון הישן והטוב – ולהשיב.
הכתבה המסוגננת שהצליחה להקפיץ שדים גם מעור פיל, הביאה אותי למסע שלם של תובנות שחידשו גם לי. ביני לבין דעתי הענייה – משהו.
“הרבנים לא יצליחו לשנות את הניאו-חרדים”, היא קבעה. אוקי. אמנם לא כולנו אולטרה-חרדים / סופר-אורתודוכסים (עם העוצמה הכפולה) אבל מכאן ועד ל…?
במאמר בנוי לתלפיות, מעוגן בסטטיסטיקות ובתובנות מעוצבות מצביע הכותב על רגע לידת הגושפנקא הרבנית וההכרה הציבורית – חרדית לאלו ששינו ופרשו מהדרך החשוכה, המוכחת במאה שערים ובמות כבלתי מותאמת למרוץ הטכנולוגי המטיס את כוכב הלכת שלנו – הדרך החרדית הצרופה מדור דור. היא פאסה. תחי הדרך החדשה, החפה ממיתים עצמם באוהלה של תורה ובחנויות מאושרות לקניית טיטולים בהזמנה טלפונית דרך פלאפון כשר בלבד.
ייתכן כי החור בהשכלתי ובור הבורות שלי אינו עמוק מספיק כדי להבין שהכותב, למעשה אינו בא להצדיק את הציבור הנאור, בעל האור הבהיר שהבין בפקחותו הרבה כי הקודים החשוכים שמובילים לכיבוי פונקציות הקדמה, אינם מתאימים לשנות (באג) האלפיים. במוחי החלול רק השתברו הדי זלזול, גובל בהשמצה מכוונת, שלא תוכל לשים עליה אצבע ולתפוס בפינצטה ממוקדת את המקולקל שבה. וההדים הללו סיפרו לי משהו מאד לא מחמיא על הציבור החרדי. מאד לא מחמיא. לא נעים לעין, ומאד, אבל מאד פוגע בישות חרדית שאינה “ניאו-חרדית” ואינה זולגת או פוזלת לכך.
בטוב טעם ובהגיון מחושב, מדגיש המרקר את הצד השלילי שמצא לפעולתם של הרבנים בסגירה על אתר של האתרים החרדיים. למעשה, הוא טוען, השיקו כאן הרבנים את הקולקציה של החרדים החדשים; קבלו אותם – אחד פחות אחד, את אלו שהשכילו להיחלץ בעור שטריימליהם מתוך חשכת הגלות האירופית.
“הניאו-חרדים לא התייאשו. הם הבינו כי אי אפשר לדרוש מציבור גדול כל כך להתנהל לפי קודים רוחניים של קבוצה חרדית מצומצמת ובעלת דרישות מוגזמות“.זהו קטע נבחר, להדגמה. ועכשיו, משה מנדלסון, חדד אוזניים והסכת: “הם אימצו לעצמם סגנון חיים מתירני יותר ויצאו לעולם הגדול“. להבדיל מכל אותם גמדי דעה המתגוררים בשטיבלאך שלהם, אלו עם איתורים ישנים מוארים באור צהבהב ומדכא.
אמנם, ישנה קיצוניות אדירה, ויש מקום שלא להסכים עימה, רעיונית. קיצוניות שאינה מאפשרת למגוון יפה והרמוני של בני ציבור חרדי לשרוד תחת המטריה החרדית. הבד נעשה עבה יותר, ופרישתו הצטמצמה. מי שאינו מיישר קו עד הסוף – לא יזכה לשרוד. יש מקום להכיר בהתנגדות ראויה לקו הקיצוני, אך עד כמה שזה קשה – אין מקום לוותר עליה מעשית, כי אין דרך אחרת.
יש מגמה של קיצוניות בעולם. בעולם הגדול, בעיקר. והמגמה הזו האופפת כל נקודה במרחב החי. הדור קיצוני. אצל החרדים – מטבע הדברים – משתמשים בקיצוניות כדי להציל והימלט מכך. נכון. מגמת הקיצוניות של סגירת הקצוות והידוק עד כלות הנשימה כבר כמעט חוצה גבולות, בעיקר בעיני מי שאינו מבין מדוע. מה שלא מותיר הרבה מקום – אלא פעמים רבות להיפלט החוצה.
אבל נראה שאין דרך אחרת לשרוד כחרדי ולא רק כאדם חרדי, כי אם כאדם החרד לדבר ה’ ולמצוותו. אי אפשר לשמר כיום את היופי שבבחירה מחושבת בצמצום נבחר מתוך חופש גדול. כי החופש גדול מדי. האפשרויות פתוחות באופן קיצוני מדי. והכח להסיט הצידה ולבחור את המיטב – חלש ורפה מדי.
אז יש כאלו שלא שרדו. אפשר גם להבין מדוע, למרות שכל אחד יכול למצוא את דרכו שלו עדיין מתחת לפיסת הבד המגינה מעל. זו סיבה לצאת בהצהרת תמיכה בנופלים? ואם “אמצעי התקשורת החרדיים החדשים – כלומר, האתרים והפורומים שעליהם לא היה פיקוח רבני” הם אלו שסיפקו להם לגיטימציה – מן הראוי היה לסוגרם לאלתר.
אל תחפשו על מי להטיל את האשמה על זליגה החוצה מן החממה. כי הרבנים (העסקנים, העסקנים) אינם אשמים בכך. הם אלו שמנסים לעזור להילחם, ואין אפשרות לשנות את אופן הלחימה כרגע. במלחמה מפסידים דברים רבים, כמו למשל – החיים מתוך רוגע, תנאים נוחים יותר ושלווה משפחתית. אבל חייבים.
מבינים מדוע זה קרה, אך לא נכון להציג את הנפלטים כמגלי דרך חדשה, שאך בטעות לא הגיעו להודו. הם לא גיבורים מעצבי דרך. הרבנים לא מנסים לשנות אותם. הרבנים מנסים בסך הכל לשמר את צאן מרעיתם, ועל הצאן להישמע ולדנדן בפעמון.
16 תגובות
אני לא מחזיק את עצמי למטומטם, אבל המאמר/פוסט הזה עושה לי כאב ראש.
אם יש לך דבר ברור לומר, אמור אותו ברור. ככה זה לא.
המשכילים החדשים… בימים ההם בזמן הזה!
מאמרו של פנחס בן יצחק (שם בדוי – – אלא מה?!) על החרדים השפויים המוקיעים את ההפגנה שהתארגנה מול החנות ניו פארם בבני ברק, מחזירה אותנו אחורנית כמאתיים שנה עת נטל ה’חתם סופר’ את שבט המנהיגות בידיו ויצא למלחמת חרמה מול הניאולוגים.
וזאת למודעי כי אותם ניאולוגים לא הלכו בגילוי ראש ונשותיהם לבשו בגדים צנועים ואופנתיים והם לא נמנעו מלשלוח את ילדיהם לתלמודי תורה ואף הקפידו על שיעור תורני מידי ערב.
אותם ניאולוגים אף פרסמו ספרים תורניים למכביר וחלק גדול מהספרות התורנית של אותה תקופה מיוחסת לאנשים המוגדרים ‘שאין רוח חכמים נוחה מהם’. כתשובה לאותם קונטרסים וספרים שהוציאו הניאולוגים יצא מגוון רחב של קונטרסים וספרי תשובה שבאו להוקיע את טענתם.
לא פלא שרבים מהיהודים שומרי תורה ומצוות נהו אחרי הניאולוגים. בסך הכל הם היו ‘משלנו’, וגם להם היו ‘גדולים’, ומה ליהודי הפשוט להכניס עצמו בין היריבים.
לעומת זאת ל’חתם סופר’ ולבני עדתו הודבקה התווית של ‘קנאים’ ‘חשוכים’ ‘לא שפויים’ ועוד כהנה וכהנה ביטויים המוצאים את דרכם למאמרו של פנחס בן יצחק.
גם שם היו כותבי מאמרים חריפים שנקטו בשבט קולמוסם וצרחו עלי דיו וקולמוס ‘הניחו לנו לנפשנו’ ו’אל תקשקשו לנו בקומקום’ (באידיש זה נשמע יותר טוב).
יותר מכך, הם היו מאוד משכנעים. מה רצו בסך הכל, שהיהודים יוסיפו מעט לימודי חול לחומר הנלמד בחיידרים?! זו בסך הכל היתה הדרישה. להיות קצת אור לגויים, להיפתח לנושאי חולין ולא להיסגר מאחורי הגטו.
הם אפילו לא דרשו לפתוח חנויות קוסמטיקה בהם יוכלו גברים לצפות בנשים המתבשמות ומתייפות מול מראות מרהיבות. דרישה כזו היתה למעלה מהשגתם! הם הבינו כי דרישה חצופה כזו תגזור עליהם כלייה, וכי המוני בית ישראל יבינו כי לא זו דרכה של תורה.
הדרישה היתה הרבה יותר צנועה. ‘היה יהודי בביתך ואדם בצאתך’. זו הייתה הסיסמא וזה היה הדגל. לא יותר מכך. הם לא ביקשו להרוס את רשות הרבים, הם בסך הכל ביקשו לעדכן אותו מעט.
ועל מה יצא קיצפו של ה’חתם סופר’? מול מה הוא יצא מבית מדרשו כדי ללחום את מלחמתה של תורה?
המלחמה לא כוונה נגד אלו מהניאולוגים שעזבו את הכולל והלכו לעבוד. המלחמה לא כוונה נגד ‘בעלי החולצות הכחולות’ שפשטו כאש בשדה קוצים בקרב הניאולוגים. ה’חתם סופר’ לא פחד מהם. גם אצלו בחצרו היו רבים שבחרו לצאת לעבוד וגם בקרב אנשי מחנהו לא כולם לבשו את אותם בגדים.
המלחמה היתה על שושלת הדורות. ה’חתם סופר’ בעיני רוחו ראה את תחילת ההתדרדרות ונעמד על קצה הצוק כדי לבלום את ההתדרדרות במדרון בזמן שעוד ניתן לבלום אותה.
עברו ימים רבים עד שבית ישראל ראה במו עיניו את שראה ה’חתם סופר’ בעיני הבדולח שלו. אל הניאולוגים הצטרפו המשכילים לדורותיהם ואלו גם אלו ניסו – בכל פעם מחדש – לקעקע את יסודות האמונה והצניעות בטענות שונות ומשונות.
האמת היא שהמקוריות היתה מהם והלאה. תמיד הטענות היו אותם טענות וחזרו על עצמם בכמה אופנים ובכמה שפות.
‘זוממים’, ‘מחרחרי מלחמות הקודש’, ‘פונדמטליזם’, ‘קנאים צבועים’, ‘מטורפים’, ועוד כהנה וכהנה, כיד הדמיון הטובה עליהם.
יש לציין שהמשכילים של דורינו עדכנו את מגוון הביטויים בכמה חדשים. כמו למשל: ‘אל תאסלמו את תושבי בני ברק’, ‘תחבורה איסלאמית למהדרין’ ואיך אפשר בלי ביטוי המחץ של ‘תופעת וועדות הפרוטקשן’. זהו, עכשיו המשכילים יכולים לנוח הם כבר השמיצו את כל הרבנים כחובבי וחומדי ממון, כאילו שהשטירמר לא עשה זאת לפניהם.
ואם בזה לא די, הציגו המשכילים החדשים את עצמם כחרדים נאורים, שפויים, סובלניים ואף טרחו לעדכן את הטייטל בכך שנשותיהם פושטות על מגוון חנויות הקוסמטיקה של קניון איילון כאות כשרות על כך שמותר עכשיו להכניס את השרץ הביתה.
וכמו תמיד יעברו עוד ימים רבים עד שנזכה לראות מי הצליח לשמור על הגחלת ולהעבירה באמונה ובמסירות מדור לדור, ומי ניסה לכבות את הגחלת ולהחליפה בתורה חדשה ומודרנית המפריחה פירות באושים ומדיחה את בניה מלבוא אל חצרות בית השם.
כאלו היו המתייוונים, כאלו היו הניאולוגים, כאלו היו המשכילים וכאלו הם החרדים החדשים המודרנים!!
אם אני כותב רק שורה אחת. לא מאשרים את התגובה??
בלה.. בלה.. בלה.. אולי טחנתם את הנושא הזה יותר מכמות הקמח שטחן מונטיפיורי??
ארוך מאוד אבל שווה. למרות שיש גם צדק בדברים של נתי טוקר לדעתי
מאוד ארוך ומאוד מייגע.
מה שברור שלנתי טוקר לא הייתי קורה גם ניאו חרדי, גג ‘הכובס’.
זה לא שהוא ממש לא יודע שהמגזר החדש לא קיבל זריקת עידוד – אלא סטירה בפרצוף
זה לא שהוא ממש לא יודע שהזליגה הפרסומית לרשת – לא קיימת בכלל
זה לא שהוא ממש לא יודע שאקדמיה והמקצועות החדשים – מקבילים לרופאים ובנקאים של השטעטעל
זה לא שהוא ממש לא יודע שסטטיסטיקות וחרדים זה דו”חות מוטים במקרה הטוב
זה לא שהוא ממש לא יודע שהלהקות המקוונות הם לא ניאו חרדים
– אלא עדרי בחורים מתלהבים ושאר זבי חוטם
זה לא שהוא ממש לא יודע שלא הביעו עמדה נחרצת נגד הניסיון לכפות עליהם אורח חיים
– אלא התפלשו בצוותא במקווה נייעס המבעבע הגדול בעולם
מה שהוא כן יודע, שטורח לדבר בגוף נסתר ולא בגוף ראשון, שהוא נורא רוצה לצאת מהארון, ועם כמה שיותר, לבנתיים, כל זה הקייס שהוא מדמיין כדי לצאת מהארון….
סיכום העשור:
התנתקות, תאומים, צונאמי, משבר כלכלי, קרוקס, נינט, פוני, קרחת, דורה, עניבות צרות, מסכים רחבים, קאוצ’ניג, פייסבוק, סמסים, סאגת האינטרנט.
סוף טוב, זה העיקר.
אני מודה שלא ירדתי לגמרי לסוף דעתך, “פוסט אורח” יקר, ובכל זאת, אחדד כמה דברים.
אני ושכמותי לא נלחמים ברבנים, גם לא בעסקנים. האמונה היוקדת שלנו היא שתורת משה היא אמת לאמיתה, שפירושי המשנה קדושים הם, שפלפולי הגמרא הם סם החיים ושדברי הראשונים והאחרונים הם מים קרים לנפש עייפה. אנו מלאי הערכה, הערצה ואפילו קנאה לאלה שמקדישים את כל מרצם להוויות אביי ורבא. שאיפת חיינו הפנימית והאמיתית היא שבתי בבית ה’ לאורך ימים.
אבל אנחנו, למרבה הצער, לא זכינו. הדרגה הרוחנית הנעלה ביותר שאליה נשואות עינינו עדיין רחוקה. לא ניחנו בתכונות שיאפשרו לנו לגדל את משפחתנו בחיי עוני ומחסור. לא הצלחנו לחסום את מוחנו ולמנוע ממנו לרכוש השכלה מקצועית. לא הצלחנו לאטום את אוזננו למשמע מוסיקה חסידית נעימה, ולפעמים גם לא ממש חסידית. לא הצלחנו לעצום את עינינו מלקרוא ספרים, גם חיצוניים. ובקיצור, לא הצלחנו לסגור את עצמנו בד’ אמות של הלכה.
לא אנחנו המצאנו את הגלגל. במשך דורות על גבי דורות היה ברור שסולם גדול ניצב ארצה וכל יהודי בעם ישראל נמצא על שלב אחר בו. ובכל זאת, כולם היו על סולם אחד, בכיוון למעלה.
אבל משהו קרה כאן במגזר החרדי בישראל בשנים האחרונות. הקבוצה האיכותית ביותר, שנמצאת בשלב הגבוה ביותר בסולם, מנסה לגרש את כל מי שתחתיה. אני ושכמותי נהפכנו להיות סדום ועמורה, פושעים ומחטיאי הרבים.
הם רוצים שכולם יהיו על השלב הגבוה ביותר על הסולם – או שיירדו. אבל מה לעשות, אם כולם יעלו על השלב הגבוה ביותר, הוא יישבר – וכולם יפלו.
הניאו-חרדים המוזכרים במאמר שלי הם כאלה שפקחו את עיניהם, הבינו שהם על הסולם והם צריכים להחזיק חזק כדי שלא יפילו אותם ממנו. הם גיבשו חשיבה עצמאית כיצד להתקדם בחיים ולעלות עוד שלב בסולם, ולא לתת לאלה מלמלעה שבועטים בהם להצליח במזימתם.
הניאו-חרדים מודעים היטב לדרגה בסולם שבה הם נמצאים, אך הם גם מכירים מושגים בסיסיים כמו “טוב תורה עם דרך ארץ”, או “חייב אדם ללמד את בנו אומנות”. זו האמונה שלהם. הם גם פתוחים לעולם הגדול ויודעים שהוא מקוון – וגם שם הם נמצאים. לא מתוך שמחה וששון, פשוט כי זו דרגתם הרוחנית.
אני, אתה “פוסט אורח”, המגיבים ובעצם כל מי שקורא כאן עכשיו, נמצא על שלב כלשהו בסולם. אני מעריך שעצם הנוכחות כאן מעידה שאתם לא נמצאים בשלב הגבוה ביותר. ואם אתם בכל זאת כאן, סימן שלא נתתם לאלה שבשלב הגבוה ביותר להפיל אתכם. ובמלים אחרות, אתם ניאו-חרדים.
אז אנא, אין לי שום דבר רע נגד הדיירים מהשלב הגבוה. הלוואי ויום אחד אגיע לשם. אבל בינתיים, בואו נחזיק חזק, נעודד אחד את השני ונאמין שיום אחד ההם מלמעלה יתנו לנו יד כדי לעלות שלב, ולא יראו לנו את סוליית הנעל.
מקארתור, אהבתי את התגובה שלך….
תודה על התגובה.
כולי התנצלות. אבל בשביל ללמוד השכלה ולפרנס משפחה וילדים – אין צורך להיות ‘ניאו-חרדי’. מספיק להיות חסיד שהולך לשאול את האדמו”ר שלו האם ובאיזה מקצוע לבחור, ולזכות בברכתו ליציאה מבורכת לעסקים ואולי אפילו לכלול לפני כן תחנה אקדמאית באחת המכללות. לא חייבים לאטום את המוח שוחר הידע והקדמה כדי להישאר חרדי אותנטי. אפשר להתקדם בחיים, וזה לא אומר שצריך לפרוץ מסגרות, לעקור שלבים ולהידרדר.
מישהו התחייב פעם שרק החשוכים יהיו העניים ואילו ה’ניאו’ וה’מתקדמים’ יהיו העשירים?
סגולה לעשירות.
לא הבנתי את המהלך: אם אתה מכיר את העולם ואתה גולש, אתה הופך להיות ניאו? הופך להיות בתחתית הסולם? זה לא אלו שבראש הסולם החליטו. זה אתה בעצמך ממדר במו פיך/מקלדתך. (“להערכתי אלו שכאן אינם בראש הסולם”) לטעמי זוהי הסתכלות צרה ואולי אפילו ילדותית. שרק מחזקת את דחיקת אלו שלא מצליחים להחזיק מעמד אי שם גבוה – לשוליים בנחיתות מסויימת. אי פעם אמרו שאינטרנט זה רק לפרחחים? הרי זו טעות. יש מספיק אנשים מיוחדים ויקרי ערך שרואים לנכון להתעדכן ברשת. רק שהם לא חושבים ש’אם כבר אז כבר’. והם יודעים גם שם להישאר בראש הסולם. זו החוכמה. זו הפואנטה.
תחשבו על זה עוד פעם.
אולי תיחלצו מהנחיתות ותבינו שאת הדרגה שלכם בסולם הזה – רק אתם יכולים לקבוע.
בהצלחה לכולנו
נתי יקר!
אתה מכיר בטח אחד או יותר שהלך למכללה ולמד משפטי העכומזי”ם טפו… וכשפניו מעוטרות בזקן ופאות מגודלים עד כדי שאתה לא יודע אם הזקן זה פאות או להפך? … עו”ד פאלוך למשל.
הדגשתי כבר מקודם שבשטעטעל של אבות אבותיך הגלותיים היו הרבה מקצועות חוץ מהלומדים, ואני לא מתכוון לכפריים פשוטים כבלנים, סנדלרים, היו גם בנקאים, רופאים ושאר מקצועות מכובדים, רק מה, הם עדיין הרגישו בתוך עמי אני יושבת, וקבעו שיעורים, וגם אם לא, לא חשבו להיות השמש בבית הכומר, או כתבלבי הכנסיה, ואידך זיל גמור.
אבל תוכל בעצם להסתכל על משפחות ערכיות שמאיישות תפקידים בכירים בתקשורת כמו שושנה חן מידיעות (ואולי נלך אפילו על דיויד לנדאו עורך הארץ לשעבר) שהסולם ערכים שלהם לא שונה מכל חרדי רגיל, הם שואפים לכמה שיותר, לא מתאמצים להחליט כמה חגבים הם נראים בעיני הגדולים מהם,
גם אם הם מאוד חיים בחוץ, הם ממש לא מחפשים ליצור כת חדשה, ואתה לא מדבר שהחשק למוסיקה חסידית עושה לך את זה… מה שאתה רוצה זה בא נגיד האח הגדול באמצע חזרת הש”ץ עם קהילה שלימה של מתעניינים ומזדהים, לכן, נגלה לך, בתור אחד שמחקר על חרדים זה הפרנסה שלו, יש קהל גדול של צופים כאלה, שממשיכים את חיי הדת כרגיל, עם הכל ואחרי הכל, או שמצטערים או שלא, אבל מסוגלים להתפלל בדבקות, ללכת לטיש, וללמוד אפילו יום שלם, ומייחלים לא לפרוש מן הציבור.
מקארתור,
משום מה, אתה הבנת שאני זה שקורא לפרוש מן הציבור.
חלילה. ההפך הוא הנכון.
כמו שהיה בכל הדורות, האידיאל האמיתי הוא שכל האנשים המתקראים חרדים יחיו יחד, בהרמוניה, בעזרה הדדית (גשמית ורוחנית). ברור שהכי חשוב לי בעולם להיות שייך לקהילה, ולו בשביל להיות קרוב לאלה שדרגתם הרוחנית גבוהה ממני.
הבעיה היא שיש כאלה שרוצים להוציא אותנו החוצה. להוציא? להקיא. הם אלה שבמו ידיהם הקימו את המגזר הניאו חרדי. הם גרמו לכך שיהיה ציבור אדיר שלא יוכל לציית לקודים החרדים (המחמירים והולכים), ולא תהיה לו ברירה אלא לסרב פקודה. וסרבני הפקודה, בשלב זה, נזרקים החוצה.
דחו אותנו, כפו עלינו להקים מגזר חדש. לנו לא נותרה ברירה.
נתי, מסכים עם כל מילה. לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.
איש קריות, חזק ביותר.
ולנתי, אני לא יודע לכתוב כל כך יפה כמו כולם פה, אני יגיד במילים פשוטות.
יכול להיות שאתה צודק, והגדרים וההגבלות מכריחים אותכם להיפלט מחוץ למחנה וליצור מגזר חדש. אבל שתדע לך בבירור, לא יהיה מצב כזה שיווצר מגזר חדש, שישאר יהודי נאמן, הם יגלשו החוצה לאט לאט. יש בפניך שתי ברירות, או שתכופף את עצמך למה שנראה לך הגבלות מופרזות, ולהמשיך ללכת בתלם בחריקת שיניים. או שתפרוש מן הציבור, ויום אחד תמצא את עצמך, או את הילדים שלך, במקומות רחוקים מאד מאד, שאתה בודאי לא רצית להגיע אליהם.
וכמו שכבר כתוב, המגזר החרדי הולך כעת להתחלק לשנים, יהיו את החרדים האמיתיים, שישארו חרדים לדבר ה’, ומדקדקים על קלה כבחמורה. ויהיה את החרדים עם האינטרנט, שהם חרדים מבחינה מגזרית ותו לא, מנוערים מכל זיק. ההבדל בין שתי הקבוצות יהיה גדול, וילך ויעמיק עם הזמן.
בהצלחה.
אני לא מבין!
מה שכתב נתי בין אם זה נכון בין אם לא נכון!
למה למען ה’ זה כתוב בדה מרקר???
ולהכפיש את כל היהדות החרדית לכל החילונים שלא יורדים לסוף דעתך!
כאשר אם מטרתך הטהורה היא להעיר את עיניי הציבור מנהמת ליבך המאמר לא היה כתוב באשר הוא שם!
החרדי החדש – ניאו חרדי כמו שנכתב פה, אינו מונח חדש שיצר נתי טוקר בדה מרקר.
את המונח הזה יצר הציבור ששאף להיות חדש.
מוסד הניאו חרדים התמסד בראשותו של הרב נח שליט”א כל איש אשר יעשה את מאמר הרב נח מוזמן להצטרף לקהילה הקדושה- שבאורח חייה מקבלת את כל השונה, והלא מקובל במסגרות אחרות. כל אישה תעשה את דבר הרבנית נחה, והיא תפסוק לה לגבי אורך הפאה, מקום העבודה, המלון והמסעדה הבאה בתור.
הרב נח נחשב “גדול” בציבור שלנו (לצערינו אין לו שני בנים למריבות ירושה) והוא מתיר די הרבה דברים לצורך פרנסה: אינטרנט פתוח, סגנון חיים בלייני, מוסדות חינוך ליברליים שפה, חברים אוכל ומלבוש.
אולי יש עוד כמה ששכחתי.
יכולים אנשים לחיות ככה עעד מאה ועשרים: תפילת שחרית בבקר, אינטרנט בארוחת עשר, מנחה ומסעדה בצהרים וכו וכו.
הם רק שוכחים דבר אחד: אם הם התחילו ככה. הילדים שלהם ירדו לשלבי הסולם הנמוכים יותר בכמה דרגות מהם
זו בחירה של כל אחד: אם ואב ניאו חרדים: איפה תרצו לראות את הילדים שלכם.
ההורים שלכם ודאי עמדו כמה שלבים לפניכם. תראו איפה אתם.
ורק אל תסתכלו על הילדים למטה.
כדי שלא תבהלו מהתהום הפעורה בינכם.