במאמר הקודם דיברנו על ארגז כלים בו השתמשו אנשים אמיתיים, חלקם מפורסמים המוכרים לכולנו, הנחשבים למצליחנים גדולים, כדי להגשים ולהוציא לפועל את השאיפות והחלומות שלהם, מבין חמש אסטרטגיות עיקריות התמקדנו בנטילת סיכונים כדרך להצלחה, דרך שאין לה תחליף עבור מי שרוצה לכבוש יעדים ולגעת בפסגות. את המאמר הזה נקדיש לארבע האסטרטגיות האחרות.
סביבה
הסביבה בה אנו פועלים משפיעה עלינו לאין ערוך. בסופו של דבר אנו פועלים ומתנהגים בדומה לאנשים שאנחנו מסתובבים איתם. וכפי שניסח זאת רבי שלמה אבן גבירול: “כשתשאל על אדם, שאל מי רעהו, כי כל אדם יעשה מעשה רעהו.” קבוצת הייחוס שמקיפה אותנו, היא זו אלה שבסופו של דבר תפרה אותנו ותקדם אותנו, או להיפך חלילה.
כמו במישורים אחרים בחיים, בסביבה העסקית עלינו להקיף את עצמנו באנשים ידידותיים וחכמים שמועילים לנו, חולקים איתנו את החלומות שלנו ואת המטרות שלנו ומסייעים לזינוק שלנו. אומרים שעסקים לא עושים עם חברים, אבל אנחנו צריכים לשאוף לעשות עסקים ולעבוד עם אנשים שהיינו רוצים אותם גם כחברים.
פרפקציוניזם
זה עשוי להתברר כאויב הגדול ביותר של הביצוע. עדיף מוצר עשוי חלקית מאשר מוצר מצוין שנשאר בגדר תיאוריה. אנשים פרפקציוניסטים הם כאלה החוששים מדחייה וכישלון, אך היכולת של אנשים מהטיפוס הזה להגיע רחוק, נמצאת בסימן שאלה. אנשים שעשו היסטוריה נכשלו אינספור פעמים עד שכבשו פסגות, ובכל זאת לא ויתרו. איש העסקים והמפיק האגדי וולט דיסני נדחה בידי מאות בנקים לפני שקיבל הלוואה כדי לייצר את החלום שלו. תומסון העיד על עצמו שנכשל למעלה מאלף פעמים עד שהצליח בסופו של דבר לייצר את המנורה. יזמים אחרים אף קיפחו את חייהם במהלך מאמציהם לייצר היסטוריה, כדוגמת אנשים שהיו מעורבים בתעשיית התעופה כשהייתה בחיתוליה. ודוגמאות לא חסרות.
אני מכיר באופן אישי איש עסקים גדול שהצליח לבנות מוצר פופולארי ובלעדי עם מונופול, גייס משקיעים גדולים וראה כמה הצלחות לא מבוטלות בקריירה שלו, אלא שאי שם באמצע הדרך הוא נעצר והתקשה להמשיך קדימה. כישוריו העסקיים והניהוליים היו מצוינים, אך הקושי הגדול שלו היה בחוסר היכולת להתנהל בחיים מתוך ראיה פרגמטית: מילדות היתה טבועה בו התכונה של דרישת צדק ושלמות בכל מחיר, זאת על חשבון הגמישות והפרגמטיזם. השאיפה לפרפקציוניזם חסמה למעשה את המשך דרכו להצלחה.
עסקים, קצת בדומה לפוליטיקה, לא ניתן לנהל בעמידה על קוצו של יוד ולא פעם אנו נדרשים לעשות פשרות מסוימות על מנת שלא נאבד את העיקר.
שיתופיות
כשאדם רגיל לקבל בעסק שלו את כל ההחלטות לבדו בעסק, קלות כקשות, בלא כל שיתוף של קולגות ובלא ביזור סמכויות, כאשר כל ביצוע, קטן כגדול, נדרש להמתין לאישורו, זהו מתכון כמעט בטוח לתקוע את התפתחות העסק. כל ניסיון להתנהל בריכוזיות בניהול העסק עלול להתברר כחיסכון שמוביל להפסד ומקפיא את הגדילה והצמיחה של העסק. מה גם שאין אדם אחד שיש לו את המיומנויות לבצע בהצלחה כל משימה שעומדת לפתחו. הסוד הוא לשתף ולהתחלק במשימות, כאשר כל אחד אמור לפעול לפי הכישורים והמיומנויות הייחודיות לו.
לימוד
תמיד תמיד יש לנו מה ללמוד לטובת העסק ותמיד כדאי להקדיש זמן ללימוד של דברים חדשים: לא חסרים קורסים, סדנאות, כמו גם לימודים אקדמיים, אשר בסופו של דבר משפיעים יותר מכל דבר אחר על הפיתוח האישי שלנו ונותנים לנו כלים לצמוח ולפרוץ קדימה. לא לחינם חז”ל “מכל מלמדי השכלתי”. ידוע למשל שבעלי עסקים בכירים תמיד נוטלים את רשות הדיבור אחרונים בישיבות צוות. זה לא קורה בגלל ענווה גדולה, אלא פשוט כי הם מעוניינים להקשיב בכדי ללמוד דברים חדשים מהאנשים הסובבים אותם. טיפ זה רלוונטי במיוחד בעולם העסקים הדינאמי והמגוון של ימינו, כאשר הידע מבוזר אצל רבים ולא אצור עוד אצל מספר מועט של פריבילגים, כפי שהיה נהוג בימי קדם.
נאחל לכולנו חורף בריא ופורה והצלחה ביעדים שהצבנו לעצמו. ונזכור שהדרך להצלחה בהגשת המטרות שלנו עוברת בעיקר בהיצמדות עקבית אל תוכנית עבודה מסודרת ועמידה בסייגים שהצבנו לעצמנו.
